פש"ר 2627-08-18 פייס נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח'

בפני כב' השופט גיל דניאל

העתק החלטת בית משפט מיום כ"ב סיוון תשפ"ב 21 יוני 2022

עיון בבקשת החייב לקציבת המזונות מעלה כי לא צורף לה פסק מזונות כנדרש.
קציבת המזונות נעשית על יסוד פסק דין מזונות. לא ניתן לדון בבקשה לקציבת מזונות מבלי שייקבע קודם לכך פסק דין למזונות שיינתן לאחר ניהול הליך מתאים בערכאה המוסמכת.
כמו כן, אין די בהסכמות הצדדים כדי לבסס את הנדרש לדיון בבקשה לקציבת מזונות ולהימנע מניהול הליך מתאים בערכאה המוסכמת.

בפסק הדין בע"א 8993/04 פלונית נ' פלוני (מיום 20.9.2007) קבע כב' השופט א' גרוניס (כתוארו אז): " פשיטא, שבית משפט של פשיטת רגל יכול להקציב מזונות לזכאי, בהתאם לסעיף 128 לפקודה, רק לאחר שבית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי קבע את שיעור המזונות. במלים אחרות, סעיף 128 לא בא להסמיך את בית המשפט בפניו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון לקבוע מזונות תחת בית המשפט למשפחה או בית הדין הדתי. רק כאשר קיים פסק מזונות שיצא תחת ידי הערכאה המוסמכת בנושא זה ניתן לפנות לבית המשפט של פשיטת הרגל על מנת שיקציב את המזונות." 
גם בתיק רע"א 3239/18 יעקב ז'ק בנזדר נ' עו"ד מיכאל גבור (מיום 31.5.18) נקבע כי חרף השינוי החל בעניין "הקצבה לזכאי מזונות" בסעיף 179 לחדל"פ "הדרישה למתן פסק דין כתנאי מקדים לקציבת המזונות עודנה קיימת".

החלטה בעניין זה ניתנה עוד ביום 24.1.22, אולם התברר כי והחייב לא פעל כנדרש כפי שעולה מתגובת המנהלת המיוחד.

בשלב זה, ניתן לחייב היתר לשלם לפרודתו סך של 3,000 ש"ח לחודש וזאת למשך 3 חודשים, על מנת שבפרק זמן זה יפעלו הצדדים לקבלת פסק מזונות.

המנהלת המיוחדת תגיש עדכון נוסף בתוך 4 חודשים.