1. תביעה שהגישה התובעת בסדר דין מהיר על סך 40,906 ₪ כנגד הנתבע נריה שפירא, בהמשך לכתב ערבות שלטענתה נחתם על ידו. כן הוגשה התביעה כנגד החברה- זכויות שפירא מעצבי הזכוכית בע"מ.
2. הנתבע טען בהגנתו כי לא חתם כלל על כתב ערבות וכי מי שחתם הוא החברה והוא חתם כנציגה. כן טען כי הופטר מחבותו ע"י החברה כאשר נמכרו הזכויות בחברה על ידו לצד ג' יוסף עיוש. על כן הגיש הודעת צד ג' כגד מר עיוש, כן הגיש הודעת צד ג' כגד החברה וכנגד עו"ד טלי פלג אשר טיפלה בהסכם מכירת המניות בחברה.
3. בדיון שהתקיים ביום 1.1.20 הסכימו התובע והנתבע שראשית יוגשו סיכומים בשאלה האם ערב הנתבע בהתאם לכתב הערבות לחיובי החברה. הנתבע הסכים שרק לאחר קביעת בית משפט בענין זה יידונו טענותיו לגבי הוכחת התובעת את החוב הנטען וכן טענותיו כלפי צג ג' 2.
4. משכך החלטתי הינה רק לענין ערבותו של הנתבע.
5. עיון בכתב הערבות מלמד שהערבות ניתנה על ידי חברת זכוכית שפירא המופיעה ברישא של כתב הערבות כערבה עם ציון ח.פ שלה. החתימה הינה חתימת הנתבע ללא כל ציון ת.ז.

האם מכח כתב ערבות זה ניתן לחייב הנתבע? איני סבורה כך. כתב הערבות אינו ברור כלל ועיקר ועולה ממנו כי הערבה הינה החברה. הנתבע הצהיר שחתם כבעל מניות, ואכן נראה שכך אכן חתם. העובדה שלא צירף לחתימה את חותמת החברה אינה משנה המסקנה שהערב הינו החברה.

1. ערבות הינה בגדר הסכם מחייב ואין מקום לפנות למקורות חיצוניים על מנת ללמוד על תכליתה.
2. למעלה מן הצורך אוסיף שאף אם הייתי מגיעה למסקנה שהנתבע ערב בכתב הערבות, אזי כפי שפורט בתצהירו, מאחר ומכר מניותיו בחברה לצד ג' כבר בשנת 2014. אשתו ניהלה מספר שיחות עם נציג התובעת, ובשיחה מיום 13.2.18 אשר הוקלטה מסר נציג התובעת שידוע לתובעת שהחוב אינו חוב אישי של הנתבע. התובעת בתצהיריה אינה מתמודדת כלל עם טענות אלה.
3. לאור האמור לעיל יש לקבל טענת הנתבע שלא ניתן לחייבו בהתאם לכתב הערבות ודין התביעה כנגדו להדחות. התובעת תשלם הוצאות לנתבע בגין הליך זה בסך 7,000 ₪.

ניתנה היום, ג' סיוון תש"פ, 26 מאי 2020, בהעדר הצדדים.