בפני

כבוד השופטת שלי קוטין

מאשימה

מדינת ישראל

נגד

נאשם

מיכאל ניוסטד

פסק דין

מונחת לפניי בקשה לשפוט את הנאשם בהיעדרו וזאת לפי סעיף 240(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב -1982.

השתלשלות האירועים

לחובתו של הנאשם נרשמו 107 הודעות תשלום קנס בגין ערב רב של עבירות על פי חוק עזר לתל אביב יפו (העמדת רכב וחנייתו), התשמ"ד 1983. העבירות המיוחסות לנאשם במסגרת הודעות תשלום הקנס נעברו בין השנים 2016-2018.

הנאשם לא השלים עם הודעות תשלום הקנס וביקש להישפט וזאת לאחר שבית המשפט איחד את הדיונים בכל כתבי האישום לבקשתו של הנאשם.

בתאריך 12.2.18 התקיימה ישיבת הקראה בנוכחותו של הנאשם והדיון נדחה לשמיעת ראיות.

בתאריך 20.11.18 בית המשפט נעתר לבקשתו של הנאשם והורה על מינוי סנגור ציבורי מטעם הסנגוריה הציבורית.

בישיבת ההקראה שהתקיימה ביום 5.12.18 העלתה ב"כ של הנאשם טענה מקדמית ולפיה חוקי העזר אמורים לקבל אישור וועדת הכנסת ובמצב דברים הנתון החוקים לא קיבלו אישור וועדת הכנסת ועל כן דינם להתבטל.

נוכח העובדה כי סוגיה זו היתה תלויה ועומדת בבית המשפט העליון במסגרת רע"פ 2969 הדיון נדחה מעת לעת על מנת לעמוד על מצב הדברים בסוגיה זו. בית המשפט העליון "הכשיר" בדיעבד את חוקי העזר למרות שלא הובאו לאישור וועדת הכנסת ובמקביל נתן אורכה של 9 חודשים לתקן את המעוות.

משבוששה התשובה להגיע, הורה בית המשפט כי המאשימה תודיע היכן הדברים עומדים אך נוכח העובדה כי סדרת החלטות בית המשפט לא הובאו לידי המאשימה, עקב תקלת מזכירות, הורה בית המשפט על ביטול כתבי האישום.

על החלטה זו הוגש ערעור ע"י המאשימה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, כב' הש' ציון קאפח, שהורה לבטל את החלטת בית המשפט והורה על קיום הדיון מחדש.

בתאריך 14.2.22 התקיים דיון במעמד הצדדים אליו לא התייצב הנאשם, במהלכו הודיעה המאשימה כי היא מבקשת לבטל 15 דוחות בשל כך שהפקחים שרשמו את הדוחות סיימו את עבודתם בעריית תל אביב והדיון נדחה לשמיעת הוכחות לתאריכים 18.9.22, 2.10.22 ו - 3.10.22. כמו כן נקבע דיון תזכורת ביום 20.3.22.

ביום 20.3.22 התקיים דיון תזכורת שגם אליו לא התייצב הנאשם וזאת לטענתו משום שאמור היה להגיע מקריית אונו ובגלל הלוויתו של הרב קנייבסקי לא הצליח להגיע. הדיון נדחה ליום 29.5.22 ולבקשתה של ב"כ נדחה ליום 15.6.22.

בתאריך 15.6.22 התקיים דיון תזכורת בעניינו של הנאשם. בבוקרו של הדיון הנאשם הגיש על דעת עצמו בקשה לדחייתו של הדיון בשל טעמים דחופים לכאורה הקשורים בילדיו ומבלי לתמוך בקשתו באסמכתאות מתאימות.

חרף העובדה כי בית המשפט לא הורה על דחייתו של הדיון הנאשם עשה דין לעצמו ולא התייצב. לבקשתה של באת כוחו הדיון נדחה לדיון תזכורת נוסף וזאת חרף התנהלותו של הנאשם ולפיה הוא עושה דין לעצמו, הגיש בקשת דחיה, שלא על דעת ב"כ, בבקרו של דיון מבלי לצרף לה אסמכתאות ולא התייצב. במהלך הדיון נתתי דעתי לבקשתה של המאשימה להשית עליו הוצאות ולאור מצבו האישי והכלכלי נמנעתי מכך. הדיון נדחה ליום 20.6.22.

לדיון שהתקיים ביום 20.6.22 שוב עשה הנאשם דין לעצמו ולא התייצב כאשר לדבריה של ב"כ הסיבה נעוצה בטקסי סיום ומסיבות סיום בבית הספר של ילדיו, וזאת מבלי להציג אסמכתאות לכך. לאחר שנתתי דעתי לבקשתה של המאשימה להשית על הנאשם הוצאות, לא נעתרתי לבקשה מאותם השיקולים שהנחו אותי בהחלטתי הקודמת והורתי על זימונו של הנאשם למועד ההוכחות בתאריך 18.9.22 באמצעות צו הבאה תוך שציינתי בהחלטתי כי אם יפקיד את הערבות ולא יתייצב למועד הדיון ניתן יהיה לשפוט אותו בהעדרו.

בתאריך 1.8.22 נעתרתי לבקשתה של הסנגוריה הציבורית לשחררה מייצוגו של הנאשם וזאת נוכח העובדה כי הנאשם לא שיתף פעולה עם באת כוחו.

הנאשם לא התייצב לדיון ההוכחות שהתקיים ביום 18.9.22 וזאת חרף העובדה כי שילם את ההפקדה שנקבע בצו ההבאה. נוכח האמור, עתרה ב"כ המאשימה לשפוט את הנאשם בהעדרו וזאת נוכח התנהלותו לאורך השנים, להרשיע אותו בעבירות המיוחסות לו בכל כתבי האישום ולהשית עליו קנס כולל הגבוה פי שניים עד שלושה מקנסות המקור.

דיון והכרעה

בית המשפט העליון פסק בשורה של החלטות כי תכליתו של סעיף 240 לחוק הינה ייעול ההליך הפלילי בעבירות קלות. ניתנת במסגרתו אפשרות לנאשם, אם הוא בוחר בכך, שלא להיות נוכח בעת הדיון כך שזה יתנהל בהיעדרו. הדין קובע שבמקרה כזה יראוהו כמודה בכל העובדות אשר בכתב האישום, כלומר על הנאשם לדעת שאי התייצבות כמוה כהודאה.

מכך מפיקים תועלת הן הנאשם, הן המערכת השיפוטית והן הציבור. ההסדר של דיון בהיעדר הנאשם כפוף לשיקול דעתו של בית המשפט, אשר יימנע מלהחילו שעה שהוא סבור כי עלול להיגרם עקב כך עיוות דין לנאשם ( רע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישאל). זכותו של נאשם להיות נוכח בהליכים פליליים המתנהלים נגדו היא זכות יסוד. החריג לכלל זה קבוע בסעיף 240 לחוק הדן בסדרי דין מיוחדים בעבירות קלות.

הנאשם התייצב לדיון הקראה שהתקיים בתאריך 12.2.18. זהו היה מועד הדיון הראשון אך גם האחרון אליו התייצב הנאשם משך למעלה משלוש שנים. לאורך השנים סיגל לעצמו הנאשם דפוס התנהלות ולפיו עשה דין לעצמו ולא התייצב, במקרים מסוימים הוא לא הגיש כלל בקשה לדחייתו של הדיון ובמקרים אחרים הוגשה על ידו בקשה סמוך למועד הדיון, וזאת מבלי לתמוך אותה באסמכתאות ועשה דין לעצמו ולא התייצב לדיונים הגם שבית המשפט לא נעתר לבקשתו.

ההליך המשפטי הוא פרי יוזמתו של הנאשם ולא יעלה על הדעת כי בית המשפט ישלים עם התנהלות ולפיה הנאשם עושה דין לעצמו ובוחר שלא להתייצב לדיונים משך תקופה כה ארוכה, מזלזל בהחלטות בית המשפט ומשחית לריק את זמנם של נציגי המאשימה, זמנה של באת כוחו מטעם הסנגוריה הציבורית וזמנו של בית המשפט, ושוב ושוב התנהל כראות עיניו וזאת חרף החלטות בית המשפט.

בנסיבות ולאחר שנתתי דעתי למכלול הנתונים שהובאו בפניי ולהתנהלותו של הנאשם, אני נעתרת לבקשתה של המאשימה לשפיטתו של הנאשם בהעדרו.

כמו כן, נתתי דעתי לבקשתה של המאשימה ולפיה נוכח התנהלותו של הנאשם יש להשית עליו קנס הגובה פי שניים ופי שלושה מגובה קנסות המקור. יחד עם זאת, נוכח גילו של הנאשם, מצבו האישי והכלכלי, שעל בסיסו מונתה לו סנגורית מטעם הסנגוריה הציבורית בעבירות שלא חלה בהן חובת ייצוג, וחרף התנהלותו, סבורני כי בנסיבות העניין יש להסתפק בקנס כולל בגובה קנסות המקור.

אשר על כן, אני מרשיעה את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכל 92 כתבי האישום שבכותרת וגוזרת עליו קנס כולל בסך 10,550 ₪ אשר ישולם בעשרים (20) תשלומים חודשיים, שווים ורצופים החל מיום 1.12.22. מסכום הקנס יקוזז סך של 1000 ₪ אותם הפקיד הנאשם ביום 7.7.22 במסגרת צו ההבאה.

אי תשלום במועד יגרור העמדת מלוא היתרה לפירעון מיידי בתוספת ריבית פיגורים כחוק.

זכות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מיום המצאת פסק הדין לנאשם.

המזכירות תעביר עותק מהחלטתי לצדדים.