ע"י ב"כ עוה"ד משה עבדי ואח'

1. ביום 24.6.18 הגיש המבקש בקשה למימון טיפול רפואי של גמילה מהתמכרות לאופיאטים. הבקשה הוגשה בתיק העיקרי המתנהל בעניינו. לפי הבקשה, המבקש נבדק על ידי ד"ר וייסמן, מנהל יחידת ANR בבית חולים ברזילי אשר קבע שהוא זקוק בדחיפות לטיפול גמילה תוך אשפוז ביחידת ANR בבית החולים. עלות הטיפול 28,000 ₪ וכן עלות נוספת של כ- 600 ₪ בחודש לאחר מכן עד סיום הטיפול.
2. המבקש יליד 22.7.95 נפצע בתאונת דרכים שארעה ביום 27.6.16. במועד התאונה היה התובע בן 21 ושירת בצה"ל.
3. ד"ר גדעון בורשטיין, אשר מונה מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה קבע כי בעקבות התאונה פיתח התובע תסמונת כאבים קשה ברגל ימין ובכתף-זרוע שמאל. ד"ר בורשטיין קבע לתובע נכות צמיתה בשיעור 40.5%.
4. ד"ר דין עד-אל אשר מונה מומחה בתחום הכירורגיה הפלסטית קבע כי למבקש ריבוי צלקות היפרטרופיות בגו ובגפיים כתוצאה מהתאונה אשר בגינן קבע לו נכות צמיתה בשיעור של 20%.
5. ד"ר אלי קריצ'מן מונה מומחה מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה אולם טרם נתן את חוות דעתו.
6. המשיבה התנגדה לבקשה. לטענתה לא הוכחה על ידי מומחה בית המשפט התמכרות של המבקש לחומרים אופיאטים, לא הוכח כי קיים קשר סיבתי בין התאונה לבין הטענה בדבר התמכרות לחומרים אלה ולא הוכח כי הטיפול המבוקש הוא המתאים למבקש. עוד טענה המשיבה כי אין לדון בבקשה עד אשר תוגש חוות הדעת של המומחה בתחום הפסיכיאטריה אשר מונה בתיק וכי את הטיפול ניתן לקבל במסגרת ציבורית.
7. לאור עמדת המשיבה הוצע לצדדים לפנות לד"ר קריצ'מן על מנת לקבל את התייחסותו לצורך בטיפול ולאפשרות לקבל אותו במסגרת ציבורית (החלטה מיום 8.7.18).
8. לאחר שהתקבלה תשובת המבקש לתגובת המשיבה ועוד בטרם ניתנה תשובתו של ד"ר קריצ'מן, הוצע למשיבה להקדים למבקש תשלום תכוף בסך 35,000 ₪ ולייתר בשלב זה את המחלוקת לגבי מימון הטיפול (החלטה מיום 20.7.18). באותה החלטה נקבע כי בהיעדר הסכמה, ייקבע דיון בבקשה בשבוע המתחיל ביום 12.8.18.
9. ביום 22.7.18 התקבלה תשובתו של ד"ר קריצ'מן לפיה: "לאור התיעוד הרפואי שעמד בפניי אני סבור שמומלץ מאוד טיפול גמילה. אני מבין ממכתבו של ד"ר וייסמן, מנהל יחידת ANR בבי"ח ברזילי, שיש באפשרותם להעניק טיפול זה הכרוך באשפוז. לא ידוע לי על מסגרת דומה לזו בבתי חולים ציבוריים אחרים בארץ".
10. ביום 29.7.18 ביקשה המשיבה ארכה כך שתגובתה להצעת בית המשפט תוגש עד ליום 1.8.18.
11. ביום 1.8.18 הגיש המבקש בקשה לתשלום תכוף.
12. ביום 1.8.18 הודיעה המשיבה כי המבקש לא המציא אסמכתא לכך שטיפול הגמילה המבוקש על ידו מאושר על ידי משרד הבריאות; ממכתבו של ד"ר קריצ'מן לא עולה כי לא ניתן לקבל את הטיפול בגמילה במסגרת ציבורית. כל שמציין המומחה הוא כי הטיפול המבוקש כרוך באשפוז ולא ידוע לו על טיפול דומה בבתי חולים ציבוריים בארץ; בקשה קודמת של המבקש לתשלום תכוף סולקה עד ליום 1.8.18. משהגיש המבקש בקשה מחודשת לתשלום תכוף, יש לדון בבקשה למימון טיפול הגמילה במסגרת אותה בקשה.
13. בהתאם להחלטה מיום 20.7.18 נקבע דיון בבקשה לתשלום תכוף ליום 13.8.18.
14. בדיון אשר התקיים ביום 13.8.18, לאחר שהמבקש נחקר, הצעתי כי המבקש יקבל תשלום תכוף בסך 71,000 ₪ לסילוק תשלומים תכופים עד ליום 13.2.19.
15. המבקש קיבל את ההצעה. המשיבה קיבלה אותה באופן חלקי. הסכימה לשלם למבקש תשלום תכוף בסך 36,000 ₪ לסילוק תשלומים תכופים עד ליום 13.2.19 וביקשה לדחות את המשך הדיון בעניין מימון טיפול הגמילה על מנת לאפשר לה להזמין את ד"ר קריצ'מן להיחקר על התשובה שנתן וכן על מנת להציג אפשרויות אחרות לקבלת טיפול גמילה.
16. בקשת המשיבה לדחות את הדיון נדחתה. ההסכמה החלקית בין הצדדים קיבלה תוקף של החלטה.
17. החלטה זו ניתנת בבקשת המבקש להורות למשיבה לממן את טיפול הגמילה.
18. לטענת ב"כ המבקש מדובר בדרישה למימון הוצאות רפואיות בהתאם לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הטיפול יינתן בבית חולים ציבורי המאושר על ידי משרד הבריאות. התיעוד הרפואי תומך בצורך בגמילה ומומחה בית המשפט קבע כי המבקש זקוק לטיפול.
19. ב"כ המשיבה חזר וטען כי לא ברור איזה טיפול גמילה עתיד המבקש לקבל. מדוע עליו לקבל דווקא את הטיפול המוצע, ולא טיפול אחר במסגרת ציבורית במימון משרד הבריאות. כמו כן חזר ב"כ המשיבה על הבקשה לדחות את הדיון על מנת לאפשר לו לחקור את ד"ר קריצ'מן ולהציג חלופות אחרות לטיפול.

דיון

1. על פי סעיף 5(ב) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975:

"מי שחייב בפיצויים לפי החוק ישלם לנפגע:

(1) הוצאות שהוציא הנפגע לצרכי ריפויו, לרבות הוצאות אישפוז בבית חולים;

(2) תשלומים חדשיים שיהיה בהם כדי לספק, עד להחלטה הסופית בענין הפיצויים, את צרכי ריפויו של הנפגע וסיעודו ואת צרכי מחייתו ומחיית בני משפחתו שפרנסתם עליו או את צרכי מחייתם של התלויים בו, לפי הענין; התשלומים לצרכי מחיה ייקבעו תוך התחשבות בהכנסתו של הנפגע עובר לתאונת הדרכים, ובלבד שאם הכנסתו עלתה על ההכנסה המרבית תילקח בחשבון ההכנסה המרבית בלבד."

1. כפי שנפסק:

"תכליתו של הסדר התשלום התכוף, הקבוע בחוק הפיצויים ובתקנות שנחקקו לפיו, היא להחיש את התשלום לנפגע תאונת הדרכים ולהבטיח כי בתכוף לאחר התאונה, ועוד בטרם סיום הליכי המשפט, יקבל הנפגע תשלום בגין צורכי הריפוי, הסיעוד והמחיה שלו" (רע"א 9275/03 פינטו נ' יונה, פ"ד נח(2) 295 (2003)).

1. ההחלטה בבקשה לתשלום תכוף אינה מכריעה סופית בשאלה אם פלוני זכאי לפיצוי ומה שיעור הפיצוי ואיננה מהווה מעשה בית דין (ע"א 2745/90 בארי נגד הלפרין, פ"ד מה(3) 57 (1991)).

על המבקש להוכיח את זכאותו לתשלום תכוף בראיות לכאורה (רע"א 8608/02 קופ נ' קצין (16.1.03)).

1. המבקש הציג תכנית לטיפול גמילה אותו הוא מבקש לעבור. מומחה בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה קבע כי מומלץ מאד שהמבקש יעבור את הטיפול וכי לא ידוע לו על מסגרת דומה בבתי חולים ציבוריים אחרים בארץ.

די בנתונים אלה כדי לבסס את דרישתו של המבקש לתשלום תכוף מבלי להכריע בשלב זה בשאלה האם המבקש יכול לקבל טיפול דומה במסגרת ציבורית או בעלות נמוכה יותר.

1. אני פוסקת, אפוא, למבקש תשלום תכוף בסך 31,600 ₪ לצורך מימון טיפול הגמילה (28,000 ₪ ועוד 600 ₪ לחודש למשך ששה חודשים).
2. כמו כן אני פוסקת למבקש שכ"ט עו"ד בסך 4,806 ₪.
3. המשיבה תשלם את הסכומים שנפסקו תוך 21 יום. ימי הפגרה יבואו במניין הימים.

ניתנה היום, ט' אלול תשע"ח, 20 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.