לפניי תביעה כספית בסך 9,523 ₪ בגין נזק שנגרם לכבל תת קרקעי של התובעת, חברת החשמל, כתוצאה מביצוע עבודת חפירה שביצעה הנתבעת.

רקע וטענות הצדדים

1. לטענת התובעת, ביום 1.9.2016 התקבלה קריאה אצל התובעת, לפיה ישנה תקלה בחשמל בחיבור חשמל בעמוד 431 בשפרעם. נציגי התובעת שהגיעו למקום גילו כי בעת ביצוע עבודות חישוף שטח פגע טרקטור מ.ר. 140003 בכבל תת"ק 10*4, השייכים לתובעת גרמו לנזקים. מר חורי חליל, מנהל הנתבעת או מבצע העבודה, אישר וחתם על הודאה שבה הוא והחברה אחראים להתרחשות הנזק.
2. הנתבעת טוענת בכתב ההגנה כי מועד התאונה הנטענת, אשר נסיבותיה מוכחשות, אינו ברור ואינו עולה ממסמכי התביעה. לגופו של עניין, טוענת הנתבעת כי אין מדובר בעבודות חפירה בתוך אתר עבודה, אלא מדובר בעבודת חפירה פשוטה, בחצר בית, לצורך תיקון קטן, כאשר החפירה הייתה בעומק של ס"מ בודדים, חפירה אשר לא הצריכה אישור ובוצעה בזהירות רבה בהתחשב בקיומם של כבלים תת קרקעיים. כבל החשמל הונח בצורה רשלנית ולא תקנית, או לא הונח סימון או חול מעל הכבלים כמתחייב על פי דין. כן נטען, כי הכבל לא היה בעומק כנדרש בתקן אלא רק בעומק של 35 ס"מ לכל היותר.
3. עוד טוענת הנתבעת באשר לגובה הנזק, כי התובעת לא הגישה חוות דעת מומחה מטעמה, חשבוניות או קבלות על מנת להוכיח את נזקיה הנטענים.
4. ביום 17.12.2020 נשמעו העדים בפניי וב"כ הצדדים סיכמו טיעוניהם בעל פה.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים, שמעתי את העדויות והתרשמתי מהעדים באופן ישיר, נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל.
2. בהתאם לתקנה 82(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 פסק הדין ינומק בתמצית.
3. כלל בהליך האזרחי כי "המוציא מחברו עליו הראייה", דהיינו, התובעת היא הנושאת בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של עילת תביעתה.
4. חובת ההוכחה המוטלת על בעל דין הנושא בנטל השכנוע היא עמידה ברמה של מאזן ההסתברויות. בעל דין נדרש להוכיח כי גרסתו סבירה יותר ומתקבלת יותר על הדעת מהגרסה שכנגד.
5. אין מחלוקת כי הנתבעת ביצעה עבודת חפירה, אשר הובילה לפגיעה בכבל של חברת החשמל וגרמה לנזק, כפי שהעיד לפניי מר חליל ח'ורי, מנהל הנתבעת (עמ' 7, ש' 10-12). אלא שהנתבעת טוענת כי הכבל הונח בצורה רשלנית ולא תקנית ועל כן אינה אשמה.
6. התובעת העידה מטעמה שניים מעובדיה, מר גיל גולן ומר ח'ורי חנא, אשר הגיעו לאתר העבודה ומצאו כי קיימת תקלה בכבל תת קרקעי, כתוצאה מעבודות חפירה שבוצעו במקום. כן העידה את מר פקרסקי מיכאל, אשר עובד אצלה כמתכנן קשת וראש תחום של תכנון.
7. מטעם הנתבעת העיד מר חליל ח'ורי, מנהלה.
8. מעדותם של גולן וחנא עלה כי הגיעו למקום בסמוך לקרות האירוע וראו כי הכבל נקרע. מר גולן נשאל בקשר למיקום ועומק הכבל והשיב, כי הכבל היה בעומק של למעלה מ-40 ס"מ, אך ככל שהכבל מתקרב לפילר העומק הולך ופחת. כן העיד כי הפילר נמצא במרחק של כמטר ממקום הפגיעה של הכבל, שם חפרה הנתבעת (עמ' 3, ש' 1-4).
9. עד הנתבעת העיד בעצמו כי החפירה בוצעה באיזור הפילר, לטענתו, מטר וחצי מהפילר (עמ' 7, ש' 11). מתמונה שהוצגה בפניי אכן נראה כי החפירה בוצעה בסמוך לארון חשמל.
10. מר גולן טען בחקירתו הנגדית כי הנתבעת הייתה צריכה לקבל אישור חפירה לשם ביצוע חפירה כזו אשר מתבצעת בסמוך לארון חשמל (עמ' 3, ש' 12-15).

1. עד הנתבעת, מר חורי, אישר בעדותו כי לא קיבל היתר או כל אישור לביצוע עבודות החפירה. לטענתו אישור חפירה נדרש רק כאשר החפירה הינה מעל 50 ס"מ, אלא שנוכחתי כי החפירה שבוצעה הייתה חפירה של למעלה מ-50 ס"מ. עד התובעת, מר ח'ורי חנא, אף העיד כי להערכתו גובה החפירה שבוצעה שם הינה 60-70 ס"מ.
2. אף מתמונה שצורפה ובה רואים סרט מדידה המודד את המרחק מהכבל החשוף, אשר נראה כי נמשך ונקרע, ומצביע על 41 ס"מ, הריני למד כי החפירה שבוצעה הייתה למעלה מ-50 ס"מ.
3. בנסיבות אלו, הריני סבור כי היה נדרש אישור חפירה ותיאום מול חברת החשמל, שכן אין לבצע כל עבודת הריסה, חפירה קידוח או חישוף בקרבת תשתיות של חברת החשמל. מעבר לסכנה הכרוכה בכך למבצע העבודות, הדבר גורם לא אחת לנזקים במתקני חברת החשמל, כפי שקרה במקרה דנן.
4. התובעת הציגה בפניי כתב הודאה עליו חתם מנהל הנתבעת במקום האירוע, לפיו הוא מאשר כי פגע בצינור וכבל חשמל, אך הוסיף שם כי לא היה סרט סימון או חול על הצנרת וכי הצינור היה בעומק של 38 ס"מ. אף בחקירתו הנגדית חזר על טענתו כי לא היה כל אמצעי אזהרה והכבל נקרע מיד (עמ' 7, ש' 19).
5. מר חליל ח'ורי הודה בחקירתו כי חתם על כתב ההודאה (עמ' 8, ש' 4).
6. כאשר הוצגה לו תמונה עם סרט צהוב המעידה כי היה קיים סימון, השיב כי אינו יכול לדעת מה זה, שכן סרט חשמל הוא 15 מטר ולא חתיכה קטנה (עמ' 9, ש' 5-6).
7. עד התובעת, גולן, העיד כי הצינור היה בעומק של למעלה מ-40 ס"מ וכי היה סרט סימון (עמ' 3, ש' 1-4). וכן מנהל העבודה של התובעת שהגיע למקום, מר ח'ורי חנא, העיד כי היה סרט צהוב וצינור גמיש שכבר היה קרוע (עמ' 4, ש' 28).
8. עיון בתמונות שצורפו מעלה כי אכן היה קיים סרט סימון בשטח, וכי הכבל היה בעומק של מעל 40 ס"מ. יוער, כי התמונה צולמה לאחר ביצוע העבודה, כאשר נראה כי הכבל נמשך כלפי מעלה ונקרע, כך שלא ניתן ללמוד על העומק האמיתי בו היה הכבל מונח באדמה.
9. מצאתי לתת אמן בעדותם של גולן וחנא, אשר התיישבה אף אל מול התמונות שהוצגו בפניי. שוכנעתי כי החפירה בוצעה ללא אישור נדרש ובחוסר זהירות, כאשר בוצעה בסמוך לארון חשמל, ולכן האחריות מוטלת על הנתבעת.
10. באשר לגבה הנזק, התובעת צירפה לתביעתה דו"חות יומיים לעבודות, טופס הזמנת קבלן חפירות וחשבונית וכן קודים לחיוב נזק ולוח תעריפים.
11. התובעת פועלת מכוח הוראות חוק משק החשמל, תשנ"ו – 1996, כאשר הרשות לשירותים ציבוריים קובעת את הקודים שבאמות המידה אשר על פיהם נקבעים התעריפים.
12. נוכחתי כי חישוב העלויות של תיקון הנזק במקרה דנן, נעשה בהתאם לקודים שבאמות המידה של הרשות, והריני סבור כי התובעת הוכיחה את גובה הנזק במלואו.

סוף דבר

1. התביעה מתקבלת במלואה. הנתבעת תשלם לתובעת סך של 9,523 ₪.
2. כן תישא הנתבעת בתשלום שכרם של עדיי התובעת בסך של 1,200 ₪ וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪.
3. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד ליום התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"א שבט תשפ"א, 03 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.