תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 16.5.17 בחדרה. התובעים טוענים לנזקים בסך כולל של 5,745 ₪ בגין עלות תיקונים, שכר שמאי, השתתפות עצמית וכינון.

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

התובעות טוענות כי התאונה ארעה כאשר רכבן חלף לצד רכב הנתבעות החונה, כאשר זה יצא מהחניה מבלי לתת זכות קדימה לרכבן. הנתבעים טוענים, מנגד, כי רכב התובעות פגע ברכבן העומד. נהג רכב התובעות העידה כי לא הבחינה בתנועת רכב הנתבעים כשהרגישה במכה. נהג רכב הנתבעים העיד כי בזמן התאונה היה בתנועה לאחור, בכניסה לחניה.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, ראיתי תמונות הנזקים שנגרמו לכלי הרכב המעורבים ומיקום הפגיעות בהם, ולאחר שכל אחד מהצדדים הציג בפני את אופן קרות האירוע, לגרסתו, אני מעדיף את גרסת נהגת התובעים. נהג רכב הנתבעים אישר, למעשה, כי היה בתנועה בשעת התאונה (ואף ששלל את הטענה כי היה בתנועה קדימה, תמונות הנזק תומכות דווקא במסקנה זו). רשמתי לפני אף שלא זומן לעדות עד פוטנציאלי נוסף מטעם הנתבעים שיכול היה לתמוך בגרסת נהג הנתבעים שהיה בדרכו לבצע משלוח (ולכן נכנס לחניה) ולא לאחריו (ולכן לא יצא מחניה, כטענתו). העדרו של העד מחליש את גרסת הנתבעים.

משכך, אני קובע כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על שכם הנתבעים ועליהם לשאת בתוצאות הנזקים שנגרמו.

לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעות סך של 5,745 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 374 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 1,800 ₪.

ניתן היום, י"ח תמוז תשע"ט, 21 יולי 2019, בהעדר הצדדים.