1. המערער, הזוכה בתיק הוצאה לפועל, 511064-06-18, מערער על החלטתו מיום 26.7.18 שלכב' הרשם ההוצאה לפועל עוזי מאיר, אשר קיבל את הבקשה בטענת פרעתי שהגישה המשיבה והורה על סגירת תיק ההוצאה לפועל.

2. המערער, שהינו בעל ידע משפטי כפי שמסר בדיון, הגיש הודעת ערעור כללית וסתמית ואולם בהיותו בלתי מיוצג אפשרתי לו להשלים את טיעוניו בדיון בפני.

תיק ההוצאה לפועל נפתח בגין חיוב בהוצאות בסך של 2,000 ₪ אשר חויבה המשיבה לשלם למערער לאחר שבקשתה לסילוק על הסף של תביעה שהגיש המערער נגדה נדחתה.

3. בהחלטתו קבע הרשם הנכבד כי יש לסגור את תיק ההוצאה לפועל שכן נפרע על דרך של קיזוז בגין חוב מזונות של המערער למשיבה וכנגד שכר טרחה שנפסק לחובתו של המערער.

מסתבר כי בין הצדדים התנהלו הליכים בבית המשפט לענייני משפחה בגין תביעת מזונות שהגישה המשיבה ובגין תביעות נפרדות שהגיש המערער ואשר הוכרעו בפסק דין סופי (המערער הגיש פרוטוקול בשלושת התיקים המאוחדים). בנוסף, קיים תיק הוצאה לפועל במסגרתו גובה המשיבה את המזונות שנפסקו לה על ידי בית המשפט לענייני משפחה, תיק הוצל"פ 26-00107-07-9. כמו כן, קיים תיק ערעור אשר הגישה המשיבה על החלטת רשמת ההוצאה לפועל בעניינים שאינם דרושים להכרעה במחלוקת שבפנינו בתיק זה.

4. יצוין כי גרסתו של המערער אינה סדורה, מבולבלת ומכל מקום אין בה כל ממש.

לדוגמא, טען המערער בשורה 16 כי בתיק המזונות עומד לזכותו יתרה בסך של 7,500 ₪ ואילו בשורה 21 טען כי חוב המזונות בתיק ירד ליתרת חובה של 3,500 ₪.

דא עקא שמדף החשבון של תיק ההוצאה לפועל שהוצג לי עולה כי קיים חוב בתיק בסך של 40,854.22 ₪.

המערער אישר כי לא הגיש טענת פרעתי בהתייחס לחוב זה (ראה ש' 2 בעמ' 2 לפרוטוקול) ומכל מקום לא תלויה ועומדת טענה זו או הליך של בירור בתיק ההוצאה לפועל.

5. מה שקובע הינו החוב בתיק ההוצאה לפועל, שחושב על בסיס פסקי דין של בית המשפט לענייני משפחה וזאת גם אם סבור המערער כי הסכום איננו נכון או כי נפלה טעות בחישוב הסכומים.

בשורה 5 לעמוד 2 לפרוטוקול אישר המערער כי קיים חוב בתיק ההוצאה לפועל, הגם שאינו זוכר את גובה החוב.

6. המערער חויב לשלם למשיבה בגין תביעותיו בבית המשפט למשפחה סך של 15,000 ₪ בצירוף מע"מ ובשורה 11 בעמ' 2 לפרוטוקול טוען כי שילם סכום זה, בקיזוז 2,000 ₪ שנפסקו לטובתו בדחיית הבקשה לסילוק על הסף (בדיוק אותו סכום אותו הגיש המערער לביצוע בתיק ההוצאה לפועל נשוא הערעור).

בדיון נשאל המערער על ידי בית המשפט ישירות כיצד פתח תיק הוצאה לפועל אם טוען שגבה כבר את הסכום של 2000 ₪ על דרך הקיזוז.

תשובתו של המערער היתה כי ב"כ המשיבה שלח לו מייל בדבר הקיזוז וכי לא נתן הסכמתו לכך. כיוון שהחליט לקזז את הסכום בעצמו מהסכום שנפסק לחובתו (ראה ש' 15-20 לעמ' 2 לפרוטוקול).

7. ב"כ המשיבה הסביר בטיעוניו כי הודיע למערער בתאריך 19.5.16 כי החוב של 2000 ₪ יקוזז כנגד הסך של 750 ₪ שחויב המערער לשלם למשיבה וכי יתרת הסכום בסך של 1,250 ₪ מקוזזת מחוב המזונות בתיק ההוצאה לפועל, ובפועל קוזז והומצאו אישורים.

המערער קיבל את המכתב לא התנגד לו וטענתו אז והיום כי לא ניתן לבצע קיזוז ללא הסכמתו.

כמובן שאין כל ממש בטענה שכן אין צורך בהסכמה לקיזוז ורשאי בעל דין לקזז את חובו כנגד סכום מוכח ובעניינו חיוב ההוצאות שקבעה הרשמת וחוב המזונות על פי פסיקת בית המשפט. הסכמת המערער לקיזוז או העדר הסכמתו איננה רלבנטית לזכותה של המשיבה לבצע את הקיזוז על פי דין, במסגרת בקשה בטענת פרעתי לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל.

8. לא מצאתי כי יש מקום ליתן רשות ערעור ולהתערב בהחלטת הרשם.

בקשה למתן רשות ערעור נדחית בזאת.

המערער ישלם למשיבה את הוצאות הערעור בסך של 3,500 ₪.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשע"ח, 02 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.