לפני תביעה כספית, על סך של 11,455 ₪, שעניינה נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים.

בתום הדיון שהתקיים בפני, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, העדויות וחומר הראיות שהוגש.

טענות התובעים, בקליפת אגוז, הן כי רכבם פגע במפגע שהותיר רכב הנתבע על הכביש, לאחר שעצר בשולי הדרך בשל תקר. הנתבע טוען, מנגד, כי לא היה מגע בין רכבו לרכב התובעים וכי אין להטיל עליו אחריות לנזק שנגרם לרכב התובע. בדיון העיד הנתבע, בהגינותו, כי לבד מרכב התובעים עצר לצד רכבו "רכב קטן" ונהגו ביקש מהנתבע כי יפנה את שאריות הצמיג מהכביש – והנתבע אישר גם כי לא פינה את הכביש, שהיה חשוך ומסוכן.

לאחר ששמעתי את העדויות, ולאחר שעיינתי במוצגים ובכתבי הטענות, לרבות רכיבי הנזק השונים, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק לחייב את הנתבע לשלם לתובעים סך כולל של 10,955 ₪ (ראש הנזק של עגמת נפש לא הוכח), וכן את אגרת התביעה בסך 374 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 1,922 ₪.

ניתן היום, כ"א אדר ב' תשע"ט, 28 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.