בפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף שהגישו המשיבים ולחילופין בקשה למחיקת כותרת כתב התביעה והארכת המועד להגשת בקשת רשות להתגונן.

כתב התביעה:

1. בפניי תביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר לסילוק ידם של הנתבעים ממקרקעין הידועים כגוש 16686 חלקה 4 בעפולה. על פי הנטען בכתב התביעה התובעת בחודש מאי 2018 נודע לביתה של התובעת כי נתבעת מס' 1, לזכותה רשומה הערת אזהרה ביחס לדונם 1 מהמקרקעין וכן נתבע מס' 2, בעל מניות ודירקטור אצל נתבעת מס' 1, פלשו אל החלקה של התובעת, גידרו ויישרו אותה והניחו בה פסולת בניין ללא הסכמתה. מכאן התביעה לסילוק יד.
2. עוד צוין בכתב התביעה כי התובעת מאושפזת במוסד רפואי ואין ביכולתה לנהל הליך משפטי, ועל כן בית המשפט התבקש למנות את ביתה, שבאמצעותה הוגשה התביעה מלכתחילה, כאפוטרופוס לדין לצורך ניהולה של התובענה.
3. הנתבעים הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף ולחלופין למחיקת כותרת ולחלופי חלופין לארכה להגשת בקשת רשות להתגונן.
4. לטענת הנתבעים בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בתביעה ויש להעבירה לבית משפט לענייני משפחה מאחר ומבוקש בגדרה מינוי אפוטרופוס לתובעת. לצד זאת הם מדגישים, כי לא צורפה חוות דעת רפואית בנוגע להיעדר מסוגלות מצד התובעת לנהל את ההליך וכן לא צוין כמה ילדים יש לה ומדוע יש למנות דווקא את הבת שבאמצעותה הוגשה התביעה.
5. הנתבעים מוסיפים וטוענים כי יש לדחות את התביעה על הסף גם בהיעדר עילה משום שהיא הוגשה בידי ביתה של התובעת, שאיננה בעלת הזכויות בחלקה ומבלי שניתן לה ייפוי כוח בידי התובעת, אשר ממילא נטען כי אינה כשירה לייפות את כוחה. בנוסף, הנתבעים מבקשים לדחות את התביעה נגד נתבע מס' 2 בטענה כי לנתבעת מס' 1 אישיות משפטית נפרדת וכי הערת האזהרה בנסח הרישום רשומה לזכותה בלבד.
6. לבסוף, טוענים הנתבעים כי ההליך אינו מתאים להתברר בסד"מ משום שמבוקש בגדרו מינוי אפוטרופוס וכי בטופס ההזמנה לדין צוין כי עליהם להגיש כתב הגנה ולא בקשת רשות להתגונן.
7. בתגובה לבקשה לסילוק על הסף נטען כי אין בין הצדדים יחסי קרבה אשר מצדיקים את העברת התובענה לבית משפט לענייני משפחה והודגש כי הבקשה למינוי אפוטרופוס לתובעת הינה בהתאם לתקנה 32 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

לגבי בקשת הנתבעים לדחות את התביעה נגד נתבע מס' 2 נטען כי הוא פועל ומבצע פעולות בשם נתבעת מס' 1 והפלישה אל החלקה בוצעה באמצעותו, ולכן בית המשפט התבקש לא לדחות את התביעה נגדו אלא להותירו כצד להליך עד להשלמת בירור העובדות לאשורן.

1. עוד נטען בתגובה, כי על מנת שתוגש תביעה בסדר דין מקוצר נדרש קיומן של ראיות בכתב וכבר נקבע כי די בנסח רישום המעיד על זכויות התובע בנכס כדי להוות ראיה בכתב לצורך ההליך.

כן צוין כי בטופס ההזמנה לדין נכתב בשוגג שעל הנתבעים להגיש כתב הגנה חלף בקשת רשות להתגונן, בעוד שבכותרת התובענה נכתב במפורש שמדובר בתביעה בסדר דין מקוצר.

לתגובה צורף אישור רפואי שניתן בידי ד"ר דולברג ובו צוין כי התובעת הינה דיירת המחלקה הסיעודית מזה למעלה מחמש שנים וכי "לנוכח מצבה הרפואי אינה יכולה לעבור הליך משפטי או לחתום על מסכים בעלי אופי משפטי".

1. בתשובה לתגובה טענו הנתבעים כי התגובה לא נתמכה בתצהיר ומטעם זה יש לדחות את כל המפורט בה. כן הם מתנגדים לצירופו של האישור הרפואי. הנתבעים חוזרים על טענותיהם בבקשה לסילוק על הסף תוך שהם מדגישים כי הסעד המבוקש בגדר התביעה איננו פינוי אלא סעד של מינוי אפוטרופוס, ומטעם זה התביעה אינה מתאימה להתברר במסגרת תביעת סילוק יד ממקרקעין. הם מבקשים ללמוד מהשיקולים בהם נדרש בית המשפט להתחשב במסגרת הליך מינוי אפוטרופוס על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 גם לענייננו ומציינים כי מהראיות בכתב על בסיסן הוגשה התביעה לא ניתן להבין את טיב הפלישה הנטענת ובהתאמה, לא ניתן לתת צו פינוי כפי שמבוקש בתביעה.

דיון

1. כאמור, התביעה שבפניי הוגשה בשמה של התובעת, באמצעות ביתה, תוך שנטען כי התובעת מאושפזת במוסד רפואי ואין באפשרותה לנהל הליך משפטי.
2. השאלה המרכזית בה חלוקים הצדדים הינה אם בית משפט זה מוסמך להורות בהתאם לתקנה 32 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין") על מינוי ביתה של התובעת כאפוטרופוס לדין על מנת שהיא תנהל את התביעה דנן בשמה של התובעת ובעבורה, או שמא סמכות זו מסורה בנסיבות ענייננו לבית משפט לענייני משפחה.
3. הוראת תקנה 32 לתקנות סדר הדין קובעת כי:

"(א) פסול-דין רשאי לתבוע לדין על ידי אפוטרופסו או ידידו הקרוב; כן רשאי הוא להתגונן בדין על ידי אפוטרופוס.

(ב) בית המשפט או הרשם המוסמך לדון בתובענה רשאי למנות לפסול-דין, או למי שזקוק לאפוטרופוס, אפוטרופוס-לדין אשר ייצגו ייצוג מלא בכל ההליכים בבית המשפט."

1. כבוד השופטת א' פרוקצ'יה הדגישה ברע"א 3232/04 פלוני נ' פלונים (18.5.2005) (להלן: "פס"ד פלוני") כי "מינוי אפוטרופוס כאמור בסעיף 33 לחוק הכשרות המשפטית הוא בגדר הליך עיקרי שנועד ליתן מענה קבוע או ארעי לענייניו של הנצרך". כן היא עמדה על דרך יישומה של הוראת תקנה 32(ב) לתקנות סדר הדין וקבעה לגביה, כי:

"הוראה זו נותנת בידי בית המשפט או הרשם במהלך תביעה המתבררת בפניהם אמצעי דיוני להורות על מינוי אפוטרופוס שייצג ייצוג הולם בעל דין הזקוק לכך – בין אם הוא כבר בגדר פסול דין, ובין אם הוא זקוק לאפוטרופוס לדין שיפעל בשמו בהליך בבית המשפט. פשיטא, שהוראה זו מכוונת בראש וראשונה למי שמוגשת נגדו תביעה והוא אינו מסוגל להתגונן כנגדה כראוי... גם תובע שנפגמה כשירותו עשוי להזדקק להגנה ראויה בניהול הליך משפטי שהוא יזם מקום שללא הגנה כזו הוא עלול לגרום לעצמו נזק רב בניהול כושל של ההליך.

...

למותר להדגיש כי שימוש באמצעי של מינוי אפוטרופוס לדין למי שזקוק לאפוטרופוס לצורך ייצוגו בהליך משפטי תלוי ועומד הוא מעצם טיבו ענין חריג, שאינו מתרחש כדבר של יום ביומו. הטעם לכך הוא כי נקיטתו מחייבת הליך אינצידנטלי אגב ניהול תובענה, הכרוך בבירור כשירותו של בעל הדין לנהל את המשפט, והדבר מצריך לרוב בחינה של עניינים רפואיים, התייחסות לנתונים שעניינם בצינעת הפרט, ופגיעה אפשרית באוטונומיה של הפרט. ברי, אפוא, כי היזקקות לאמצעי זה מקומה במצבים נדירים בלבד, שבהם באיזון זהיר וראוי גובר הצורך בנקיטת צעד קיצוני כזה תוך פגיעה בצנעת הפרט ובכבודו האישי, על פני האפשרות לנקוט באמצעים אחרים שסדרי הדין מספקים לצורך הבטחת יעילות הדיון השיפוטי ושמירה על זכויותיהם הדיוניות של בעלי הדין האחרים".

1. ב"כ התובעת הפנה להחלטה שניתנה בידי כבוד הרשמת תמר בר-אשר בת"א (י-ם) 46304-05-17 פלוני נ' ס' יפה ואח' (2.11.2017). לאחר שבחנה את הוראותיהן של תקנות 32(א) ו-32(ב) לתקנות סדר הדין ואת קביעתו של בית המשפט בפס"ד פלוני, סברה כבוד הרשמת בר-אשר כי ניתן למנות אפוטרופוס לדין גם לשם עצם הגשת התביעה. ערעור שהוגש על ההחלטה נדחה בידי כבוד השופט כרמי מוסק אשר סבר, בין היתר, כי הפרשנות שניתנה בהחלטת כב' הרשמת לתקנה 32(ב) עולה בקנה אחד עם רוח התקנות.
2. לעומתם, סבר כבוד השופט ישראל פבלו אקסלרד בת"א (ב"ש) 57522-02-13 חסן ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ – סניף שמשון ( 22.10.2015), גם כן על יסוד קביעותיה של כבוד השופטת פרוקצ'יה בפס"ד פלוני, כי תקנה 32(ב) תיושם בשני מקרים: כאשר הנתבע הוא פסול דין או כאשר נפגמה כשירותו של התובע, לאחר שהגיש את תביעתו. כבוד השופט אקסלרד הוסיף וקבע כי:

"אין התקנה ישימה כאשר מבקשים לפתוח הליך בשמו של תובע הזקוק לאפוטרופוס, שהרי תובע כזה אינו יכול לקבל את ההחלטה הבסיסית והראשונית להגיש את התובענה. דרך המלך לעשות כן היא מינוי של אפוטרופוס, בבית המשפט לענייני משפחה..."

דברים ברוח דומה קבעה כבוד השופטת מי-טל אל-עד קרביס בת"א 7039-11-11 פלוני ואח' נ' זידאן ואח' (30.1.2018).

1. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ונתתי דעתי לשלב המוקדם בו מצוי ההליך, לא שוכנעתי כי במקרה דנן יש מקום לעשות שימוש בסמכותי כאמור בתקנה 32(ב). אני סבורה כי המקרה שבפניי נמנה על המקרים "הרגילים" לגביהם יש ללכת בדרך המלך ולנקוט לצורך מינוי אפוטרופוס לתובעת בהליך הקבוע בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, בפני בית משפט לענייני משפחה.
2. הסעד העיקרי בתביעה הוא סעד הפינוי ואין ממש בטענה כי מינוי האפוטרופוס הוא הסעד העיקר. מכאן שהסמכות לדון בתביעה נתונה לבית משפט זה ואני דוחה את טענת הנתבעים להיעדר סמכות עניינית לדון בתביעה.
3. לציין כי סעד מינוי האפוטרופוס, הוא סעד הנדרש לשם ניהול התביעה. כאמור, ממילא קבעתי לעיל אין מקום מקום להיעתר לו במסגרת הליך זה.
4. אשר לבקשה למחיקת כותרת: משמדובר בתביעה לסילוק יד ממקרקעין, הרי שניתן גם ניתן להגישה בסדר דין מקוצר ואין כל ממש בבקשה למחיקת כותרת ונראה כי אין צורך להרחיב מעבר לכך.
5. אשר לטענה בדבר מסירת האזהרה, הרי שגם בנימוק זה לא מצאתי כל ממש ומוטב היה והנתבעים לא היו מעלים טענה זו שנראית כהיתממות והתחכמות, כך גם לגבי הגשתם את כתב ההגנה , לטענתם, למען הזהירות ומאחר וקיבלו על פי הנטען הזמנה לדין המורה להם להגיש כתב הגנה. ממקרא כתב התביעה עולה בבירור כי מדובר בתביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר ואני מפנה לכותרת כתב התביעה וכן לטענות בסעיף 35 וכן 36 לכתב התביעה שם נימקה התובעת בהרחבה מדוע התביעה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר. גם בבית המשפט התביעה נפתחה כתביעה בסדר דין מקוצר. רוצה לומר, כי הנתבעים, שהם מיוצגים, מבינים ויודעים היטב כי התביעה הוגשה בסד דין מקוצר והראיה כי הגישו את הבקשה למחיקת כותרת ולחילופין הארכת המועד להגשת בקשת רשות להתגונן. אוסיף כי אין ממש בטענה כי בקשת רשות להתגונן מגישים ב תוך 45 יום בעוד כתב הגנה מוגש תוך 30 יום ומכאן, לטענת הנתבעים בבקשה, מדובר בהבדל משמעותי שכן בהזמנה לדין צויין כי עליהם להגיש כתב הגנה תוך 45 יום מהיום. גם בקשת רשות להתגונן יש להגיש תוך 30 יום לפי תקנה 206 לתקנות סדר הדין האזרחי.
6. לסיכום: אני מורה על עיכוב הדיון בתובענה עד לאחר שבני משפחתה של התובעת יעתרו לבית משפט לענייני משפחה בבקשה למינוי אפוטרופוס עבורה לצורך הגשת וניהול התביעה דנן בשמה. לא מצאתי הצדקה להורות על מחיקת התביעה על הסף מטעם זה וגם הבקשה למחיקת כותרת נדחית בזאת. כפועל יוצא , אני מאריכה את המועד להגשת בקשת רשות להתגונן והבקשה תוך 30 יום לאחר שתגיש התובעת הודעה בדבר מינוי אפוטרופוס.
7. בנסיבות העניין, ובשים לב לתוצאה אליה הגעתי אין צו להוצאות.
8. נקבע לעיון פנימי ביום 31.1.19 . עד אותו מועד תגיש התובעת החלטה לגבי מינוי אפוטרופוס לתובעת המסמיך אותו לנהל את התביעה דנן או לחילופין הודעת עדכון לגבי ההליכים בנדון.

ניתנה היום, ט"ו חשוון תשע"ט, 24 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.