1. התובעת, ילידת 1985, עבדה בתקופה הרלוונטית כעובדת ניקיון בחברה "צלול ניקיון ואחזקה בע"מ" (להלן – החברה). התובעת הייתה אחראית על הניקיון של בית הספר לאומנויות "תלמה ילין" ברמת גן (להלן – בית הספר).
2. לגרסת התובעת, ביום 25.8.17, בסמוך לשעה 19:00, היא הגיעה כמדי ערב לבית הספר. באותה עת בוצעו בבית הספר עבודות שיפוץ כלליות ונרחבות, לצורך הכנת בית הספר לקראת פתיחת שנת הלימודים. שטח בית הספר היה עמוס בשברי עצים, קרשים ופסולת בניין מעבודות השיפוץ.
3. התובעת הגיעה לשטח בית הספר ברכבה, ויצאה ממנו על מנת ללחוץ על כפתור פתיחת השער החשמלי. תוך כדי הליכה חזרה לרכבה, נתקלה רגלה במסילת הברזל של השער החשמלי ונפלה על יד ימין שלה. לאחר מכן אובחן אצלה שבר (להלן – התאונה).

התובעת התקשרה לבעלה, מר ארנולד אוגזנוב (להלן – הבעל), שהגיע למקום והסיע את התובעת למוקד רפואי "טרם" בחולון, שם קיבלה הפנייה לחדר מיון בבית החולים וולפסון.

1. ברישום שנערך על ידי רופא המוקד נכתב "טיפסה על עץ, ידה נתפסה בין הסורגים ונפלה". לדברי התובעת הרישום אינו נכון, אלא היא התייחסה לפגיעה דומה בעבר כאשר הייתה ילדה, עת טיפסה על עץ, נפלה ונפגעה בכתף. הרישום הלא נכון, לטענת התובעת, נבע מבעיה בתקשורת עם הרופא, נוכח הקושי שלה אז להתבטא בשפה עברית. בחדר מיון הועתק הרישום של המוקד וכך חזרו על הטעות.
2. התובעת הגישה תביעה לנתבע ונחקרה על ידי חוקר המוסד לביטוח לאומי. התובעת אמרה בחקירתה:

"בערך בשעה 19:00 בערב הגעתי עם הרכב הפרטי שלי, לרמת גן לבית הספר תלמה ילין, בשער הכניסה יצאתי מהרכב על מנת לפתוח את השער, יש בוטקה. הייתי צריכה לפתוח את החלון בבוטקה על מנת לפתוח את השער בכדי ללחוץ על הכפתור, אחרי שלחצתי על הכפתור רציתי לחזור לרכב ויש ברזל על הכביש מסילה כי זה שער חשמלי, ואז נתקלתי עם הרגל".

1. הנתבע לא האמין לגרסת התובעת, בהתבסס בעיקר על הרישומים הרפואיים שצוינו לעיל, ותביעתה לדמי פגיעה נדחתה. כנגד אותה החלטה הגישה התובעת את התביעה שלפנינו.
2. הנתבע טען בכתב ההגנה כי המסמכים הרפואיים מזמן אמת לא תומכים בגרסת התובעת. הנתבע טען כי לא הוכח אירוע תאונתי בדרכה של התובעת לעבודתה בהתאם לסעיף 80 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995.

הנתבע הוסיף כי הפגימה שבגינה הוגש כתב התביעה נגרמה מאירוע שאינו קשור לעבודתה של התובעת ולא נגרם עקב עבודתה או בדרך לעבודתה או קשור לעבודתה.

1. ראיות שנשמעו

התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית ונחקרה בדיון על תצהירה.

כמו-כן העיד בעלה של התובעת, שכאמור הוא גם מפקח עליה מטעם החברה.

מטעם הנתבע הוזמן להעיד מר חיים מורד, נציג החברה (להלן – מר מורד).

לאחר שהסתיימה שמיעת ההוכחות בתיק, נשמעו סיכומים ב"כ הצדדים בעל פה והתיק הועבר להכרעה.

1. האם הייתה תאונה בעבודת התובעת או בדרך לעבודה?

מר מורד אישר כי התובעת הייתה אחראית לניקיון של בית הספר בתקופה הרלוונטית והיה לה מפתח., היא נהגה לבצע את העבודה בשעות הערב כי במשך היום היו תלמידים בבית הספר וגם כי בשעות היום היא טיפלה בילדיה, שאחד מהם סבל מאלרגיה ולכן לא היה בגן.

מר מורד תיאר את התובעת כעובדת אמינה ואחראית. סוכם עמה על שכר גלובאלי לכל יום של ניקיון, ללא קשר לשעות העבודה בפועל.

עדותה של התובעת בנוגע לנסיבות האירוע הייתה אמינה לחלוטין, היא הצהירה כך:

"באתי לבית הספר. היה לי אוטו פרטי. גולף לבן. הגעתי. נכנסתי יש דלת קטנה ושער חשמלי. נכנסתי לבוטקה ליד היציאה. יש שם חלון ופתחתי ולחצתי על כפתור. לא יודעת איך. שם הברזל ברצפה. יש קצת גובה. אני נתקלתי על הברזל ושם ליד הפינה היו בונים והיה ברזלים וזבל ונפלתי והיד שלי נכנסה בזה. אני יצאתי מהאוטו. נכנסתי בדלת כמו סורגים כאלה. נכנסתי. לחצתי על הכפתור והדלת נפתחה. השער נפתח. כשרציתי ללכת לאוטו נפלתי. זה היה בתחילת היום ולא בסוף. בערב יש חניה אבל בערב זה בעיה לעשות חניה שם כי יש מלא מכוניות ויש בפנים בבית הספר יש חניה. לא חניתי עם האוטו. בדרך לאוטו נפלתי. רציתי להכניס את האוטו לתוך בית הספר. אני רציתי להיכנס לאוטו ושם ישר יש ברזל. השער החשמלי הוא פותח ואחר כך סוגר מהר וצריך להיכנס לאוטו ולהיכנס לבית הספר. יש דלת קטנה. אני נכנסתי בדלת עם מפתח. יש לי מפתח. פתחתי את הדלת. פיניתי שמאלה ושם יש בוטקה. לחצתי על הכפתור וישר פותח וצריך ללכת לאוטו חזרה ולהיכנס. נפלתי מהמסילה והיה שם זבל של בניה והיד שלי נכנסה בזבל הזה".

(ע' 8 ש' 21-30 לפרוטוקול הדיון).

היא נשאלה בנוגע לרישום של הדוח בשירותי מוקד (טיפוס ונפילה מעץ) והעידה:

ש. לגבי העץ שנרשם במיון ובמוקד את מסבירה שטיפסת על עץ כילדה אבל בהצהרה שנתת אמרת שהמילה עץ נכנסה בגלל עצים שהיו במקום ליד המסילה?

ת. אני זוכרת ששאלו אותי, היה לי שבר בעבר. אמרתי שכן שנפלתי מהעץ כשהייתי קטנה. בתאונה הנוכחית שברתי ביד ובנפילה מהעץ זה בכתף.

(ע' 9 ש' 25-29 לפרוטוקול הדיון).

התובעת הסבירה שהיא לא הובנה כראוי, היא נשאלה אם היו לה שברים בעבר, ואז תיארה את המקרה של הנפילה מהעץ כאשר הייתה ילדה. בשל קושי בביטוי בשפה העברית נרשמה אותה תאונה כאילו זו התאונה הנוכחית.

בעלה של התובעת אישר את גרסתה. הוא הגיע למקום לאחר שהיא התקשרה אליו, ליווה אותה לשירותי מוקד, השאיר אותה שם (הוא היה צריך להסיע עובדים אחרים של החברה) וחזר לאחר מכן לבית החולים.

גם מר מורד – נציג המעסיק ועד ניטרלי ואמין - אישר את גרסת התובעת והעיד כך:

"אנחנו זכינו במכרז בבית ספר תלמה ילין ברמת גן. התובעת ניקתה ערב ערב את בית הספר. היא נכנסה לבית הספר ומעדה בכניסה שברה את היד שלה עם שברים קשים. ליווינו אותה לבית החולים. הפסיקה לפרנס את משפחתה. אני שלמתי לה כספים.

כל יום בשעה 7 בערב יש גם מצלמות שהיא הגיעה לעבודה. באותו ערב חצי שעה אחרי זה התקשרה אלי והתקשרו אלי. ספרו לי. הייתי בבתי החולים. הבעל שלה הוא זה שהתקשר אלי.

היו צריכים לשאול את מנהל בית הספר על התאונה.

לא זוכר בדיוק מה הבעל ספר. היא מעדה ושברה את היד. נלקחה לטפול רפואי".

(ע' 16 ש' 25-32 לפרוטוקול הדיון).

1. מסקנות

אנו מאמינים לגרסת התובעת שלפיה ביום 25.8.17 היא נפלה בתוך שטח בית הספר. התובעת נתקלה במסילת ברזל של השער, נפלה (במקום היו חומרים שונים עקב שיפוצים), ונגרם לה שבר בכף יד ימין.

לאור זאת, אנו מקבלים את תביעת התובעת לדמי פגיעה.

על הנתבע לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪.

1. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

ניתן היום, ‏01 יוני 2020, ‏ט' סיון תש"פ, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.