לפניי תביעה כספית בגין ביטול ודחיית טיסה על סך 9,100 ש"ח.

טענות התובעים:

1. ביום 18.5.2018 אמורים היו התובעים לשוב מאמסטרדם לישראל בטיסה שאמורה היתה להמריא בשעה 10:25 שעון מקומי ולנחות בישראל בשעה 16:00 שעון ישראל.

בפועל, הטיסה התעכבה כ-9 שעות ונחתה בישראל בשעה 01:00.

2. התובעים שילמו על אחסון המזוודות בשדה התעופה והציעו להם תלושי קניה בסך 15 יורו. בשל הסכום הנמוך, סרבו התובעים לקחת תלושים אלו.

3. בנוסף, במועד הנחיתה, יום שישי בשעת לילה מאוחרת, לא היתה כל תחבורה ציבורית והתובעים נדרשו לקחת מונית לחיפה; וכן - בשל העיכובים השתנו תוכניות התובעים לחג השבועות אשר חל למחרת מועד הנחיתה.

4. לאור האמור נתבע סכום כולל של 9,100 ש"ח המסתמך על הפיצוי הקבוע בחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) תשע"ב-2012 ("חוק שירותי תעופה"); מונית בתעריף לילה; אחסון המזוודות בנמל התעופה באמסטרדם; שכר טרחה של עו"ד אשר סייע בניסוח כתב התביעה ועוגמת נפש.

התובע צירף לכתב התביעה צילום של כרטיסי הטיסה ותכתובות עם הנתבעת.

טענות הנתבעת:

5. המטוס שתוכנן להטיס את התובעים המריא מנתב"ג לאמסטרדם באיחור של 55 דקות עקב מגבלת בטחון בנתב"ג. המטוס נבדק טרם ההמראה מנתב"ג ונמצא תקין. לאחר המראת המטוס, בשעת קיפול המדפונים שבחזית הכנף, אירעה תקלה והמדפונים נעצרו במצב ביניים ולא הגיעו למצב "0".

כתוצאה מכך נדלקה נורית התראה בתא הטייסים, ובמצב כזה לא היה מנוס מהחזקת המטוס לנחיתה בנתב"ג.

הנתבעת ציינה, כי מערכת המדפונים מופעלת בשלב המראת הטיסה ונחיתתה, כאשר בנחיתה האחרונה של המטוס בנתב"ג המערכת היתה תקינה לחלוטין.

הואיל והמטוס היה עמוס בדלק, היה צורך בהפחתת משקלו כדי שיגיע למשקל נחיתה מומלץ ולשם כך נדרש המטוס לחוג מעל הים התיכון ונחת חזרה בנתב"ג לאחר כ-3 שעות ממועד ההמראה. במקביל, טרם נחיתת המטוס בנתב"ג בוצעה הערכה של עיכוב צפוי של כ-5 שעות בפעילות המטוס לאחר הנחיתה הסתבר, כי התקלה מורכבת והמטוס קורקע.

6. עם התייצבות הנוסעים בנמל התעופה באמסטרדם, נמסר להם כי שעת הטיסה המתוכננת הינה 17:30 וחולקו לנוסעים שוברים לארוחות בהתאם להוראות סעיף 7(א) לחוק שירותי תעופה.

7. הנתבעת פעלה לאיתור מטוס חלופי, ואכן אותר מטוס אשר הגיע מרודוס אשר יצא לאמסטרדם מיד כשהתפנה.

8. בהמשך מועד ההמראה עודכן בשנית, מאחר ובאותו יום היו עיכובים בנתב"ג בשל שריפות שפרצו סמוך למסלולי הטיסה.

9. לטענת הנתבעת, התקלה שגרמה לעיכובים לא היתה תחת שליטתה והיא עשתה כל שביכולתה כדי למנוע את התקלה, ועל כן אין מקום להיענות לדרישת התובעים.

הנתבעת צירפה לכתב התביעה דו"חות בדבר תקינות המטוס בטרם ההמראה; דו"ח תקלה ומסמכים הנוגעים לתיעוד ההתנהלות בזמן אמת.

מהלך הדיון:

10. ביום 2.1.2019 התקיים דיון בפניי במסגרתו העיד התובע והעידו נציגי הנתבעת - האחראית על פניות הציבור בנתבעת, והנציג הטכני מטעמה.

לאחר עדותו של הנציג הטכני, שנגעה בעיקרה להסבר התקלה, והיכולת למנוע אותה מבעוד מועד (פרוטוקול ע' 1, ש' 23-11) אמר התובע, כי הוא חש חוסר איזון מאחר שאינו יכול לבדוק את הטענות הטכניות (פרוטוקול ע' 1 ש' 27-26) וכי הוא מעונין להביא מומחה על מנת שיוכל להתמודד עם הטענות אשר לא היה ערוך להן.

כן ביקש התובע להביא ראיות בענין ולאפשר למומחה מטעמו לחקור את נציג הנתבעת (ע' 5, ש' 7-1).

11. בית המשפט שיקף לצדדים את התרשמותו מן הטענות ומהחומר המצוי בפניו וסקר את התכלית של תביעה קטנה (ע' 5, ש' 12-9; 32-29), אולם, לאור טענות התובע על "חוסר איזון" ומאחר והתובע טען כי לא היה ערוך לברר את השאלה האם התרחש "כח עליון", וכדי לוודא כי זכויות הצדדים נשמרות וכדי להימנע מתחושה של חוסר איזון למי מהצדדים, בית המשפט נעתר לבקשתו של התובע ואיפשר לו להגיש לבית המשפט הודעה האם הוא עומד על בקשתו להביא חוות דעת, או שניתן ליתן פסק דין על סמך החומר המצוי בפני בית המשפט ומהלך הדיון.

12. ביום 21.1.2019 הגיש התובע "תגובה" במסגרתה נטען, כי הטענה בדבר כשל טכני היא טענה הנטענת באופן קבוע על ידי חברות תעופה, וכי תמיד יש "כח עליון" שגורם לאיחור.

עוד נטען, כי בתחזוקה שוטפת ונכונה לא היו קורות תקלות ובאם זה קורה, לא מדובר בכח עליון, אלא תקלה טכנית; וכי מפירוט טענות הנתבעת ניתן להסיק, כי הנתבעת בחרה שלא לטפל בבעיה, למרות שידעה על האיחור המשמעותי שיגרם וידעה שמדובר בערב שבת וערב חג; וכי התקלה ידועה היתה מראש, או למצער - ארבע שעות לפני, לגישת הנתבעת.

לנתבעת היתה אפשרות להעביר את נוסעים לטיסות אחרות או לשלם את הפיצוי הקבוע בחוק שירותי תעופה, אולם הנתבעת בחרה לפעול באופציה שלישית – לעכב את הטיסה, ולא לפצות, בשל שיקולים כלכליים.

13. ביום 31.1.2019 טענה הנתבעת, כי יש לדחות את התגובה על הסף, שכן היא הוגשה שלא בהתאם להחלטת בית המשפט לפיה התובע רשאי היה להודיע האם הוא עומד על בקשתו להביא חוות דעת, ולחלופין, כי תינתן לנתבעת אפשרות להגיש תגובה לתגובה.

14. לאחר מתן רשות, הגישה הנתבעת תגובה לתגובה מסגרתה שבה הנתבעת על טענותיה בכתב ההגנה והוסיפה, כי הטענות בנוגע לטיסה זו נטענו ונדחו בהליך אחר; וכי הטענה כי תקלה טכנית היא נסיבה מיוחדת אשר אינה מזכה בפיצוי על פי חוק שירותי תעופה התקבלה בשורת פסקי דין, לרבות פסק דין של בית המשפט המחוזי.

דיון וההכרעה:

א. דרישת התובע לפיצוי כספי בגין העיכוב בהתאם להוראות חוק שירותי תעופה:

15. חוק שירותי תעופה נועד להסדיר את הפיצוי ואת החובות החלות במקרה של ביטול טיסה או שינוי בתנאיה.

בהתאם לסעיף 1, טיסה שבוטלה היא, בין היתר, טיסה שהמריאה באיחור של שמונה שעות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה. אם כן, בענייננו, מדובר בטיסה שבוטלה, בהתאם להגדרה בחוק.

סעיף 6(א)(3) קובע, כך:

"נוסע שהונפק לו כרטיס לטיסה שבוטלה, יהיה זכאי לקבל ממפעיל הטיסה או מהמארגן הטבות אלה:

...

(3) פיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה".

סעיף 6(ה) קובע, כך:

"בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), נוסע שטיסתו בוטלה לא יהיה זכאי לפיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה, אם מפעיל הטיסה או המארגן הוכיח כי התקיים אחד מאלה:

(1) הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו, וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו - לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות".

16. השאלה הנוגעת לענייננו היא האם הנסיבות בגינן התעכבה הטיסה (באופן המהווה "ביטול טיסה", על פי הוראות חוק שירותי תעופה) הן נסיבות הנכנסות בגדרו של החריג הקבוע בסעיף 6(ה)(1), ובמילות הסעיף - האם התקלה הנטענת על ידי הנתבעת נגרמה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתה של הנתבעת, וגם אילו היתה הנתבעת עושה את כל אשר ביכולתה, לא יכולה היתה למנוע את אותן נסיבות.

17. ראשית, אבחן את תיעוד התקרית כפי שמשתקף מן הדוחות מזמן אמת:

הנתבעת צירפה את דוח התקינות של המטוס בטרם המראה מנתב"ג (נספח 1). מדו"ח זה עולה, כי ביום 18.5.2018, בשעה 02:01 המטוס נבדק ונמצא מתאים לשחרור להמראה. הדו"ח אושר על ידי הגורם הבודק ועל ידי הגורם הממונה.

בדוח התקלה (נספח 2) נכתב כך:

After take-off when retraction flaps, they stuck between 0-1 (degree)" "

כלומר, התקלה התרחשה לאחר ההמראה.

18. בעדותו, נציג הנתבעת נדרש להסביר את מהותה של התקלה והסביר, כך:

"המטוס המריא, הוא שמיש, תקין, במהלך הטיפוס המדפים לא התקפלו עד הסוף, לא הגיעו למצב אפס... במצב כזה המטוס לא מסוגל להגיע לגובה בטיסה המתוכנן. הוא צורך יותר דלק מהמתוכנן ולא מסוגל להגיע ליעד שלו"

(פרוטוקול ע' 1, ש' 15-13).

19. באשר לפעולות שנקטה הנתבעת והאפשרות למנוע את התקלה העיד נציג הנתבעת, כי במהלך חודש יוני 2017 הוחלפו כל היחידות בשני המטוסים של הנתבעת ביחידות משופרות (פרוטוקול ע' 2, ש' 10-3); כי הרכיב שהתקלקל נבדק לפי מערך בדיקה; וכי אין אורך חיים מוגדר אשר תוחם את פרק הזמן לשימוש ברכיב זה (ע' 1, ש' 24-18).

20. מהמקובץ עולה, כי התקלה לא היתה בשליטתה של הנתבעת, היא פעלה באופן תקין ולא ניתן היה לפעול באופן שונה כדי למנוע את התקלה.

על כן הגעתי לכלל מסקנה, כי מתקיים בענייננו החריג הקבוע בסעיף 6(ה)(1) כאמור, ואין לחייב את הנתבעת בפיצוי הקבוע בחוק שירותי תעופה.

ב. דרישת התובע לפיצוי כספי בגין מונית, אחסון מזוודות, רכישת אוכל באמסטרדם ועוגמת נפש:

21. את טענות התובעים לפיצוי בגין רכישת אוכל, מונית, אחסון מזוודות ועוגמת יש לדחות הן מאחר והטענות נטענו ללא כל ראיה לסכומים הנתבעים (בהקשר זה לא הוצג דבר, והטענות לנזקים אלה נטענו באופן כללי ללא פירוט וללא תימוכין); והן לאור סעיף 10 לחוק התובלה האווירית התש"ם-1980 המגביל את אחריותו של מוביל לנזק בהתאם להוראות החוק האמור.

22. אוסיף לענין דרישת התובעים לפיצוי בגין רכישת אוכל, כי אין מחלוקת כי התובעים קיבלו שוברי אוכל בסך של 15 יורו (כל אחד), ואולם הם בחרו שלא לקחת את השוברים בשל הסכום הנמוך, ועל כן אין להם להלין אלא על עצמם, ואין מקום לתבוע את הנתבעת, שעה שהתובעים סרבו לקחת את השוברים, אשר היה בהם כדי לאפשר לאכול בשדה התעופה, ולכל הפחות להקטין את הנזק הנטען.

23. לגבי הדרישה לפיצוי כספי בגין יעוץ משפטי לשם הגשת התביעה - הליך "תביעה קטנה" נועד, בין היתר, כדי לחסוך את עלויות הייצוג המשפטי, והכללים הנוגעים אליו עוצבו באופן המאפשר לבעלי דין לברר את טענותיהם ללא סיוע של עו"ד, ועל כן אין מקום לתבוע כל פיצוי בהקשר זה.

לסיכום:

לאור כל האמור, אני מורה על דחיית התביעה.

התובעים יישאו בהוצאות הנתבעת בסך 650 ש"ח.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, א' אדר ב' תשע"ט, 08 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.