1. התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעים ע"ס 33,500 ₪ בקשר להשכרת דירה ברחוב גורדון 28 בקדימה (להלן: "הדירה" ו/או "המושכר").

2. התובע הינו בעל הדירה, הנתבעים הינם דיירים בהתאם לחוזה שכירות מ- 1.7.2016 ועד ליום 30.6.2017 שהוארך בשנה נוספת עד ליום 30.6.2018. חוזה השכירות לא הוארך והנתבעים עזבו את הדירה בתום תקופת השכירות.

טענות הצדדים בתמצית:

3. התובע טוען כי הנתבעים הותירו את הדירה במצב מלוכלך, עם פסולת, ריהוט ישן ועזוב, רצפת פרקט הרוסה, דלת חיצונית שנעקרה ונאטמה ואריחי קרמיקה שנשברו שחלקם הודבק בחזרה על הקיר כחתיכות.

4. התובע הצהיר כי הוא מחזיק בידו שיק ביטחון על סך 15,000 ₪ שהפקיד בבנק אך לא כובד ובעצת עורך דינו לא הגיש השיק לביצוע בהוצאה לפועל.

5. התובע צירף לכתב תביעתו חוות דעת שמאי, מר צפריר אנדוולט, בקשר למצב המושכר והנזקים שבו לרבות עלויות התיקון. בהתאם לחוות דעת השמאי הוא קבע כי המושכר צריך, בין השאר, ניקוי יסודי, פינוי חפצים ופסולת, תיקוני טיח וצביעה כללית, החלפה והשלמת אריחי קרמיקה.

6. בהתאם לחוות דעת השמאי המדובר בנזק כולל של 31,065 ₪ זאת בתוספת שכר טרחת שמאי בסך 1,000 ₪ [כולל מע"מ].

7. בדיון שהתקיים לפניי במעמד הצדדים, הציג התובע לעיוני חשבונית מס מתאריך 16.10.18 בסכום כולל של 15,210 ₪ (להלן: "חשבונית מס") שלטענתו שילם עבור עבודות שביצע במושכר וביניהן: צבע כללי של קירות פנים ותקרות בסך 8,500 ₪; החלפת אריחי קרמיקה במקלחת כולל אריחים בסך 2,000 ₪ ופינוי פסולת לאתר מורשה בסך 2,500 ₪. לטענת התובע הוא העדיף לעשות עבודה חלקית במושכר רק כדי להביא את המושכר למצב שבו ניתן יהיה לשוב ולהשכירו ובכך להקטין נזקיו.

8. מנגד, הנתבעים טענו, בין השאר, כי התובע מתעלם ממצבו הירוד והמוזנח של המושכר בעת מסירתו לנתבעים תוך שהתובע מתעלם מפניותיהם בקשר לתקלות ישנות וחדשות שהיו במושכר כאשר תשובתו הייתה "זו הכלה וזה מה יש", כנטען.

9. לטענת הנתבעים, המושכר הוחזר לתובע נקי מחפצים [שנתרמו לנזקקים] לאחר שהביאו איש ניקיון שניקה את הבית. הנתבעים מציינים כי מצב המושכר היה מוזנח כבר בתחילת השכירות, עמוס בפסולת, ציוד, מלוכלך ומלא פגמים המחייבים תיקון. הנתבעים הציגו לעיוני סרטון שבו רואים שטח המושכר בעיקר בפנים סמוך לתחילת תקופת השכירות.

10. לטענת הנתבעים – התובע ביקש מהם לשבור קיר גבס שבנו ואת שברי הקיר ריכזו בתוך החניה הצמודה לבית שצמודה לפח זבל על מנת שיפונה במסגרת איסוף הגזם המתבצע במושב קדימה אחת לשבוע, בימי רביעי. לטענת הנתבעים – שברי הגבס לרבות שתי ספות שהוצאו מהבית – נאספו על ידי העירייה או מי מטעמה.

11. הנתבעים טוענים כי הבלאי בפרקט הינו סביר הגם שבעת השכירות הם לא ראו את רצפת הפרקט שהייתה עמוסה בציוד לא להם. הנתבעים מודים שהוציאו דלת חיצונית באישור התובע.

12. בקשר לאריחי קרמיקה המדובר בשבר שהיה עובר לשכירות ואריחי הקרמיקה היו דבוקים אחד לשני ולא לקיר עצמו. בעקבות רוח שנכנסה למושכר וגרמה לטריקת דלת אמבטיה התמוטט קיר האריחים ורק קרמיקה שלא נשברה הודבקה בחזרה הגם שלא מצאו אריחים דומים להדבקה.

דיון :

13. בין הצדדים נחתם הסכם שכירות מיום 26.6.2017 הכולל בתוכו את מערכת היחסים בין הצדדים. סעיף 11.1 להסכם קובע:

"בתום תקופת השכירות...,מתחייב השוכר לפנות את המושכר ולהחזירו לידי המשכיר כשהמושכר פנוי מכל אדם ומכל חפץ השייך לשוכר ללא כל השהייה או מניעה וזאת במצב טוב, מתוקן ונקי כפי שקיבל אותו בתחילת תקופת השכירות ובהתחשב בבלאי סביר הנובע משימוש רגיל וסביר במושכר בהתאם למטרת השכירות...".

אם כן עולה השאלה מה הם הפגמים וליקויים שהותירו הנתבעים בעזיבתם הדירה. במסגרת הדיון עומתו הנתבעים עם חוות דעת השמאי ועם תמונות שהציג התובע. ניכר מהתמונות כי הושארה פסולת דוגמת שברי גבס וספות. הנתבעים אינם מכחישים כי הושארה פסולת אם כי לטענתם העירייה פינתה אותם ולגבי הספות אנשים באו ולקחו את הספות וזאת לאחר שהנתבעים תרמו את הספות.

בשים לב שהנתבעים לא הכחישו את הפסולת שהופיעה בתמונות שהוצגו במעמד הדיון וצורפו כחלק מחוות דעת השמאי לא עלה בידי הנתבעים להוכיח כי הפסולת פונתה, כנטען. גם בעדות שמסרה הנתבעת 2 לפניי היא הצהירה כי "..אני לא פניתי את הפסולת...אני תרמתי את כל התכולה של הבית ואנשים באו לקחת את הספות". ראו: שורה 9 בעמוד 3 ושורה 14 בעמוד 4 לפרוטוקול הדיון.

14. מהאמור לעיל עולה בבירור כי הנתבעים לא פינו את הפסולת ועל כן אני מחייבם בתשלום רכיב פינוי הפסולת שבחשבונית המס. בקשר להחלפת אריחי קרמיקה שוכנעתי כי המדובר בבלאי סביר ולכל היותר המדובר בסך הכל בשתי קרמיקות שנתלשו מהמקום ולכן לא ברור מדוע היה צורך בהחלפת כל אריחי הקרמיקה. בסרטון שהוצג לפניי לא הבחנתי בשוני ניכר בין מצב האריחים כפי שהיה לפני ואחרי השכירות למעט החוסר בשתי קרמיקות כאמור. בקשר לצביעת הבית באופן כללי לרבות התקרות – מעיון בתמונות שהוצגו לעיוני במעמד הדיון ואשר צולמו על ידי שמאי מטעם התובע עולה כי הנתבעים לא הסירו טפט [דמות של שחקן כדורגל בועט בכדור] שהדביקו על גבי אחד הקירות הגם שלא מצאתי כי תוקנו ליקויי צבע שהשאירו הנתבעים במושכר. הנתבעים לא הוכיחו כי תיקנו את הליקויים הנ"ל או צבעו את הבית ועל כן התובע זכאי לקבל מהנתבעים תשלום בגין צביעת הבית כמפורט בחשבונית המס. בקשר לליקוי בפרקט – מעיון בתמונת עולה כי המדובר בבלאי סביר ועל כן איני מחייב הנתבעים בתשלום כלשהוא. בקשר לחיוב הנתבעים על סגירת דלת אני דוחה בקשת התובע שכן דבריה של הנתבעת 2 בקשר לסגירת הדלת לא נסתרו והתרשמתי כי מדובר בעדות אמינה.

התובע אישר לנתבעים לבנות קיר גבס במושכר [אמנם קיר אחר] ולא הכחיש כי ביקר במושכר מבלי שהעלה טענה בקשר לסגירת הדלת הנ"ל. בקשר להשלמת פנלים אני דוחה דרישה זו שכן מעיון בסרטון שהוצג לעיוני במעמד הדיון נראה כי הפנלים היו חסרים כבר במועד תחילת השכירות. בקשר להחלפת רשת בדלת כניסה – המדובר בבלאי סביר בהתאם להסכם השכירות ועל כן אני דוחה דרישה זו. בקשר לדרישה לחייב את הנתבעים לשלם שכר דירה בגין עיכוב בהשכרת הדירה למשך 14 יום אני דוחה דרישה זו שלא הוכחה באסמכתאות הגם שהעבודות בוצעו כפי הנראה לאחר חלוף התקופה לעיל. לסיום, לא מצאתי מקום לפסוק שכר טרחת עו"ד כדרישת התובע.

סיכום :

מכל המקובץ לעיל עולה כי הנתבעים חבים בסכומים הבאים:

א. הסך 8,500 ₪ בתוספת מע"מ בגין צביעת הבית ובסה"כ: 9,945 ₪;

ב. הסך 2,500 ₪ בתוספת מע"מ בגין פינוי פסולת ובסה"כ: 2,925 ₪;

ג. הסך 400 ₪ כולל מע"מ [במקום 2,000 ₪] בגין נזק מוערך בשתי קרמיקות שלא הוחלפו;

ג. הסך 1,000 ₪ כולל מע"מ בגין שכר טרחת שמאי;

15. לפיכך, אני מחייב את הנתבעים לשלם, ביחד ולחוד, סכום כולל של 14,270 ₪ מיום 16.10.18 [מועד התשלום בפועל כפי חשבונית המס]. כמו כן, ישאו הנתבעים, ביחד ולחוד, בהוצאות משפט בסך 750 ₪. הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום שאם לכן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, י"ח שבט תשע"ט, 24 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.