לפניי הליך פשיטת רגל אשר נפתח לבקשת החייב בשנת 2018. בשלהי שנת 2019 הגישה הנאמנת דו"ח מסכם, שבו הביעה את עמדתה כי יש מקום לדחות את הדיון נוכח הליך פלילי תלוי ועומד נגד החייב. החייב התנגד לדחייה ועמד על קיום דיון שבו תקבע לו תכנית פירעון. דיון אכן התקיים (בתאריך 7.1.2020), ושוב נשמעה אותה עמדה נחרצת מטעם החייב ובא-כוחו דאז: אישור תכנית פירעון. החייב אף הצהיר לפרוטוקול:

"ברור לי שגם אם ייגזר עליי מאסר יהיה עליי לפרוע את תכנית הפירעון ועדיין אני מבקש מבית המשפט לאשר".

בית המשפט (כבוד השופט חיימוביץ) נעתר לבקשה, הכריז על החייב פושט רגל, ואימץ תכנית פירעון שלפיה יוסיף החייב לקופה סך של 50,000 ₪ בתשלומים חודשיים של 1,000 ₪. בית המשפט ציין כי מדובר בתכנית פירעון המתחשבת בנסיבותיו האישיות של החייב, שכן במצב רגיל אדם בגילו של החייב אמור היה לשלם לנושיו 100% דיבידנד נטו.

אולם מסתבר כי הצהרות לחוד ומעשים לחוד. החייב לא שילם ולו שקל לקופה במשך קרוב לשנה ומחצה, ואף לא טרח לפנות לבית המשפט בבקשה כלשהי. לפיכך הגישה הנאמנת ביום 4.4.2021 בקשה לביטול ההליך. לאחר שמיעת טענות הצדדים מצאתי לנכון ליתן לחייב הזדמנות נוספת להיוותר בהליך, וזאת לפנים משורת הדין. בהחלטתי מיום 3.6.2021 קבעתי מתווה תשלומים מדורג, תוך הבהרה כי "כל הפרה של המתווה תוביל לביטול ההליך".

אלא שגם המתווה העדכני אינו מקוים. החייב אמנם שילם סכום מסוים (3,000 ₪), אך פחות מן הנדרש, וכעת מבקש להקפיא את התשלומים ולקבוע תכנית פירעון חדשה בהתאם ליכולתו הכלכלית. כמו-כן מבקש אישור להגשת תביעה נגד מעסיקו (מדובר באישור בדיעבד שכן החייב כבר הגיש את התביעה). יצוין כי החייב לא צירף לפנייתו תצהיר ואסמכתאות מלאות כנדרש. הנאמנת בתגובה מתנגדת למבוקש ועומדת על ביטול ההליך, תוך שהיא שבה ומפרטת את מחדליו של החייב ואת העובדה שלצד ההליך הפלילי שבגינו הוא מרצה כיום עבודות שירות, קיים הליך פלילי נוסף – בגין עבירות של פריצה וגניבה – שעודנו תלוי ועומד והחייב מתעלם ממנו.

דין ההליך להתבטל.

כפי שצוין, היה זה החייב שהתעקש כי תקבע בעניינו תכנית פירעון, אך מיד לאחר מכן הפר את התכנית ברגל גסה, לא שילם ולו תשלום אחד, ועשה דין לעצמו. אף שמדובר בהתנהלות שאינה בתום לב, ובניצול לרעה של ההליך, בהחלטתי מיום 3.6.2021 הלכתי כברת דרך ארוכה לקראת החייב ונמנעתי מביטול ההליך. אולם, גם הפעם החייב לא עמד במתווה שנקבע והוא שב ומבקש דחיות והקלות, אף שהובהר כי כל הפרה נוספת תוביל לביטול ההליך. יתרה מכך, החייב כאמור עודנו מתמודד עם התוצאות של הסתבכויות בפלילים, ולכן גם קשה להניח כי בקרוב יוכלו הנושים להפיק תועלת מההליך דנן – הליך המתנהל יותר משלוש שנים. מכל מקום, אשוב ואזכיר כי החייב התחייב לקיים את תכנית הפירעון אף אם יושת עליו עונש מאסר. מאז שנשמעה התחייבות זו חלפו קרוב לשנתיים, ולקופה שולם סכום מזערי בלבד. בנסיבות אלה, דומה כי בשלב זה אין מקום להותיר את ההליך על כנו, ואם בעתיד יבשילו התנאים לכך והחייב יפנים את המשמעות של הליך פשיטת רגל, הוא יוכל להגיש הליך חדש, בכפוף להוראות הדין ולפסיקה הרלוונטית.

סוף דבר: אני מורה בזאת על ביטול ההליך. צו עיכוב היציאה מן הארץ יעמוד בתוקפו למשך 90 ימים.

ניתן היום, ב' תשרי תשפ"ב, 08 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.