תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 12.9.17 בירושלים. התובעת טוענת לנזקים בסך כולל של 10,526 ₪ בגין הסכום בו פוצה מבוטחה.

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

התובעת טוענת כי התאונה ארעה בשל כך שרכב הנתבעים סטה לימין ומיד לשמאל, במטרה לבצע פניית פרסה אסורה, ובכך חסם את דרכו של רכבה וגרם לתאונה. הנתבעים טענו, מנגד, כי רכב התובעת פגע ברכבם שכבר היה בשלבי סיום פניית הפרסה.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, בחנתי את התרשימים המתארים את גרסאותיהם, ראיתי תמונות הנזקים שנגרמו לכלי הרכב המעורבים ומיקום הפגיעות בהם, ולאחר שכל אחד מהצדדים הציג בפני את אופן קרות האירוע, לגרסתו, אני מעדיף את גרסתו של נהג רכב התובעת – המתיישבת גם עם עדותו של נהג רכב הנתבעים, שאישר שביקש לבצע פניית פרסה במקום בו ארעה התאונה, ואישר כי החל את פניית הפרסה בסטיה לימין הדרך דווקא.

משכך, אני קובע כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על שכם הנתבעים ועליהם לשאת בתוצאות הנזקים שנגרמו.

לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 10,526 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 374 ₪, שכר העד בסך 500 ₪, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 1,847 ₪.

רשמתי לפני כי בקשר לתאונה הוגשה תביעה נוספת (תא"מ 69442-02-19 (שלום ת"א)), ויש להניח כי יהיה בהכרעה שלעיל כדי לסייע בידם להגיע להסכמות גם בתיק הנוסף.

ניתן היום, כ"ו אדר א' תשע"ט, 03 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.