מונחות לפניי תביעה ותביעה שכנגד בגין נזק שנגרם לכלי הרכב של הצדדים בתאונת דרכים מיום 30.7.18.

בכתב התביעה נטען כי בתאריך הנ"ל נסע התובע בנתיב השמאלי מבין שני נתיבים, התחיל לעקוף את האוטובוס של הנתבעת שנסע בנתיב הימני, לפתע נהג האוטובוס יצא לעקוף רכב שהיה לפניו ופגע ברכב התובע.

בכתב ההגנה נטען כי האוטובוס נסע בנתיב הימני מבין שני נתיבים, האוטובוס לא עקף רכב אחר, האוטובוס רק החל בנסיעה ולא היה רכב לפניו שהיה צריך לעקוף.

בתביעה שכנגד חזרו הצדדים על גרסאותיהם.

העידו לפניי הנהג ברכב התובע, נחום תומר (להלן: "נהג רכב התובע"), כמו כן העידה מטעם התובע גב' נחום רונית. מטעם הנתבעת העיד הנהג שנהג באוטובוס (להלן: "נהג האוטובוס").

נהג רכב התובע חזר על גרסתו, טען כי אותת ועקף את האוטובוס – "הגעתי לקו שלו", הדגים את התאונה באמצעות צעצועים, הדגים שכאשר הרכב היה מקביל לאוטובוס האוטובוס סטה שמאלה. לשאלה מדוע הפגיעה באוטובוס היא בחלק האחורי, השיב כי הפגיעה היא מאמצע האוטובוס ועד החלק האחורי.

העדה נחום רונית העידה כי רכב התובעת היה בנתיב הימני ויצא לעקוף "כשהיינו באותו קו היה מכונית לפני האוטובוס והוא יצא לעקיפה, נכנס בנו והשתפשף בנו. נתן לנו מכה באוטו".

נהג האוטובוס העיד כי היה בתחנת עצירה מול קבר רמב"ם, העלה אנשים זקנים, היה צמוד למדרכה, והתאונה אירעה כשהתחיל לזוז. לדבריו הרכב של התובע פגע בצד השמאלי אחורי של האוטובוס. הוא הציג את מוקד הנזק באוטובוס באמצעות צילום במכשיר סלולארי.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את מוקדי הנזק, באתי למסקנה כי עליי לדחות את התביעה.

אני מעדיף את גרסתו של נהג האוטובוס שעשתה עליי רושם חיובי.

העדה מטעם התובע רונית הופתעה כשנשאלה איזה חלק של האוטובוס פגע ברכב התובע, ולא נתנה תשובה. לאחר שבית המשפט חזר על השאלה, השיבה כי הפגיעה הייתה בכנף הקדמי של האוטובוס. יש לציין כי מוקד הנזק באוטובוס אינו מתיישב עם טענה זו. נהג האוטובוס הציג לפניי צילום של מוקד הנזק באוטובוס ממנו עולה כי האוטובוס נפגע בחלק אחורי ממש של הצד השמאלי.

הנהג ברכב התובע טען כי קיימת פגיעה גם בחלק האמצעי של האוטובוס. להוכחת טענתו הציג לפניי צילום של האוטובוס שמראה לטענתו פגיעה בחלק האמצעי של האוטובוס. לא התרשמתי כי כתם קטן מאד שבקושי נראה בחלקו האמצעי של האוטובוס נובע מתאונה. המוקד היחידי שהוצג לעיוני בתמונות אותו ניתן לייחס לאירוע תאונתי תאונה הוא הפגיעה בחלק השמאלי האחורי ממש של האוטובוס.

מוקד הנזק באוטובוס בחלקו השמאלי אחורי תומך בגרסה של הנתבעת וסותר את הגרסה של התובע – אילו נכונה הטענה שהאוטובוס התחיל לפנות שמאלה כאשר הרכב של התובעת נמצא במקביל לאוטובוס, לא היה מוקד הנזק ממוקם בחלק האחורי של צדו השמאלי של האוטובוס. אילו האוטובוס פנה שמאלה, כי אז החלק המוביל את הפניה הוא החלק הקדמי של האוטובוס והפגיעה לא הייתה דווקא בחלק השמאלי האחורי של האוטובוס, כפי שעולה הדבר מהתמונה שהציג לפניי נהג האוטובוס.

לא הוצגה לפניי תמונה צבעונית של הרכב של התובע במצבו הניזוק, אך מעיון בחוות דעת השמאי עולה כי רכב התובע ניזוק בדלת אחורית ימנית, בדלת קדמית ימנית, בכנף קדמית ימנית, כנף אחורית ימנית. גם מוקדי נזק אלה מתיישבים עם הגרסה של נהג האוטובוס, לפיה רכב התובע "נכנס באוטובוס" בחלק השמאלי האחורי.

סוף דבר הוא שאני דוחה את התביעה.

אשר לתביעה שכנגד – התביעה הוגשה נגד הבעלים של הרכב ולא נגד הנהג. המזיק הוא הנהג ולא הבעלים. לא הוכחה לפני עילת תביעה נגד הנתבע שכנגד . על כן התביעה שכנגד נדחית.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 500 ₪.

ניתן היום, כ' טבת תשע"ט, 28 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.