1. התובעת הגישה כנגד הנתבע תביעה בסכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל בגין חוב עבור אגרת טלוויזיה בסך 3,481 ש"ח. החוב הינו עבור אגרה לשנים 2005-2010 בתוספת הצמדה, קנסות והוצאות גביה.
   
2. הנתבע הגיש התנגדות לביצוע התובענה בסכום קצוב בשיהוי ניכר, כ - 7 שנים לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ. ההתנגדות נתמכה בתצהיר לאקוני בו טען כי לא קיבל התראה או אזהרה על פתיחת התיק, הוא ידע דבר החוב רק ביום 15/7/18 ובזמנים הרלוונטיים לא החזיק במקלט טלויזיה.
   
3. הצדדים הסכימו לקבל ההתנגדות ומתן רשות להתגונן בכפוף להפקדה בקופת בית המשפט בסך 500 ₪ ובהתאמה, הועבר ההליך לדיון בסדר דין מהיר.
   
4. ביום 27/12/18 הוגש תצהיר עדות ראשית מטעם התובעת באמצעות מר מזוגי. לתצהיר צורפו מסמכי התובעת בדבר החוב והטיפול בו.
   
5. הנתבע לא הגיש תצהיר עדות ראשית, רשימת מסמכים או כל דבר אשר יש בו להתאים את כתבי הטענות לסדר דין מהיר ולשטוח טענות ההגנה כדרוש. הנתבע לא הגיש כל ראיה מטעמו והתספק בתצהירו הלאקוני בלבד.
   
6. למען הסדר הטוב יאמר כי אמנם ניתנה, בהסכמה, לנתבע הרשות להתגונן ואולם תצהירו, יש לומר, אף לא עמד בדרישות בשלב הבקשה למתן רשות להתגונן שכן הלכה פסוקה היא כי אין די בהצגת טענות כלליות אלא עליו להתכבד ולפרט בתצהירו את העובדות עליהן מבוססות טענותיו – ראה ע"א 6514/96 חניון המרכבה נ' עיריית חולון (פורסם בנבו).
   הנתבע הגדיל לעשות כאשר לא הגיש תצהיר עדות ראשית או כל ראיה פרט לאותו תצהיר לאקוני.
7. בתאריך 1/1/19 הוגשה מטעם הנתבע בקשה לסילוק התביעה על הסף בטענה כי תצהיר התובעת הינו בבחינת עדות שמועה והמסמכים המצורפים אליו אינם עונים על הדרישה לקבילות הרשומה מוסדית.
   
8. ישיבת ההוכחות נקבעה ליום 8/1/19. הנתבע אשר לא הגיש תצהיר עדות ראשית, לא התייצב לדיון. התייצבו ב"כ התובעת והמצהיר מר מזוגי. ב"כ הנתבע הודיע כי הוא אינו מעוניין בחקירה נגדית של עד התובעת על תצהירו. הצדדים הגישו סיכומים בכתב.
   
9. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בתצהיר התובעת ובסיכומי ב"כ הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל. בהתאם להוראות תקנה 214טז לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 ינומק פסק הדין בתמצית.
   
10. החוב הנתבע הינו עבור אגרה לרשות השידור לשנים 2005 (מחצית שניה) עד 2010. תיק ההוצל"פ נפתח בשנת 2011. מסמכי הרשות אשר צורפו לתצהיר מר מזוגי מפרטים את פעולות הגביה אשר ננקטו כנגד הנתבע לאורך השנים.
    
11. בנוסף, פרט מר מזוגי בתצהירו כי הנתבעים מחזיקים במקלט לפחות מיום 13/7/01 בהתאם לדו"ח סורק מטעם הרשות, כי ביום 5/4/05 הגיע לקבלת קהל לברר את חובו, ביום 12/7/05 הגיעו הצדדים להסדר, שילם בהמחאות של בן דודו ובוטל העיקול, כן התחייב כי אם ההמחאות חוזרות הוא יסדיר את החוב. שיק אשר ניתן עבור החוב בסך 805 ₪ הוחזר והועבר לגביה בחברת מילגם (ראה בתצהיר מר מזוגי בסעיפים 7-10 וכן בנספח ג לתצהירו - "דו"ח הערות לאזרח").
    
12. בהמשך פורט כי הגיע לקבלת קהל מר ג'מיל אבו ליל דודו של החייב, התחייב לשלם את השיקים החוזרים ואכן הגיע לשלם ביום 26/4/05 ואולם השיקים חזרו (ראה ב "דו"ח הערות לאזרח" נספח ג לתצהיר מר מזוגי סע' 4-5).
    
13. כן מפנה מר מזוגי בתצהירו להסדרי חוב והנחות אשר ניתנו לנתבע לאחר פניותיו להסדר החוב (בתצהיר בסע' 11 ונספח ד' לתצהיר - "הסדרי תשלום") והפנה לתיעוד התשלומים לאורך השנים והשיקים אשר התקבלו/חזרו.
    
14. תצהירו של מר מזוגי היה מונח בפני הנתבע. הנתבע בחר לא להגיש כל תצהיר מטעמו חרף החלטת ביהמ"ש, אף לאחר שהיו בפניו טענות מר מזוגי ומסמכי הרשות. הנתבע בחר לא להעיד כל עד מטעמו לרבות מי מקרובי משפחתו אשר טיפלו בחוב ו/או יכלו להעיד באשר לאחזקת מקלט.
    
15. הנתבע הסתפק בהכחשה כללית, סתמית, לא מפורטת וגורפת בדבר אי החזקת מקלט ולא הביא ראיות מהותיות.
    
16. הנתבע אף לא טרח לסתור תצהיר התובעת ונספח ב – "דו"ח נתוני מקלט" לפיו נמצא מקלט בביתו עובר לתקופת החיוב נשוא התביעה. הגם כי העדכון התבצע בשנת 2001, החיוב הינו החל במחצית שניה בשנת 2005 לאחר תשלומים קודמים של הנתבע עבור אגרת החזקת מקלט ומכאן הודאה קודמת באחזקת מקלט. לאור הפרטים והמסמכים בתצהיר התובעת, הנתבע אינו יכול להישמע בהחכשה כי לא החזיק במקלט בתקופה הרלוונטית לחוב או לא ידע אודות החוב.
    
17. הנתבע אף ויתר על חקירה נגדית של מר מזוגי, לא הזים את עדותו ומכאן תצהירו של מר מזוגי ונספחיו לא נסתרו.
    
18. הנתבע הסתפק בטענות כלליות בסיכומים וציטוט פסיקה אשר איננה מתאימה לנסיבות מקרה זה בו הוצגו ראיות שלא הופרכו בדבר אחזקת מקלט, תשלומים קודמים, בירורים והסדרים אודות החוב נשוא התביעה.
    
19. לאחר שאותר ועודכן מקלט בבית הנתבע ושולם עבור תקופות קודמות וממילא לא הודיע הנתבע בכתב על מכירת המקלט או העברת המקלט לאחר, הרי רואים בו כמחזיק מקלט לפי הוראות תקנה 6 לתקנות רשות השידור (אגרה בעד החזקת מקלט טלוויזיה), התשמ"א - 1981.
    
20. התובעת עמדה בנטל להוכיח כי הנתבע החזיק במקלט והוא חב בתשלום האגרה למועדים נשוא התביעה.
    
21. באשר לטענות הכלליות מטעם הנתבע בסיכומים מטעמו ובבקשה לסילוק על הסף, אשר הוגשה בשיהוי רב ובפתח ישיבת ההוכחות, הרי יש לבחון כל מקרה לנסיבותיו ופסיקה רבה אשר צוטטה שם, בכל הכבוד, איננה רלוונטית לענייננו. אין בכך להוות תחליף לראיות הגנה או הזמת ראיות התובעת.
    
22. הכחשתו הכללית והמאוחרת של הנתבע את דבר החוב לא באה אלא להרחיק את הנתבע מהחוב. הנתבע בחר לא להתייחס כלל לתצהיר התובעת ונספחיו, הנתבע לא סתר את תצהיר התובעת בו פורטו שמות בני משפחתו אשר הגיעו לטפל בחוב עבורו בתקופות קודמות ללא כל טענה בדבר אי אחזקת מקלט וזאת בשנים 2005-2006 והמחאות אשר נמסרו ע"ח החוב וחלקן חזרו ולא נפרעו.
    
23. הנתבע אף לא הסביר הכחשתו קבלת דברי הדואר הרבים אשר נשלחו אליו וממילא לא טען כי איננו מתגורר בכתובת נשוא המכתבים והדרישות. מכאן, אין הסבר כלשהו מדוע וכיצד לא קיבל כל הודעה מבין ההודעות וההליכים הרבים אשר ננקטו.
    ראה דו"ח הערות לאזרח, דו"ח הודעות מצב פעולות שטח לאזרח, בתצהיר התובעת.
    
24. אינני מקבלת את טענות הנתבע כי יש לדחות את כל הראיות אשר צורפו לתצהיר מר מזוגי וכן את תצהירו מאחר והוא מהווה עדות שמועה או לקבוע כי אותן ראיות אינן ממלאות אחר סע' 35-36 בפקודת הראיות (נוסח חדש) התשל"א -1971 (להלן : "הפקודה").
    
25. מר מזוגי המצהיר מטעם התובעת הצהיר כי הוא עבד ברשות השידור החל משנת 1996 ועד 5/2017 – במועד פירוק הרשות וכי לאחר הפירוק נותר לעבוד בתחום האכיפה והגביה של הרשות וכן כאחראי על ניהול מערכות המחשוב והמידע (בתצהירו בסע' 14). כן הצהיר כי מכוח תפקידו ידוע לו כי מערכת המחשוב של הרשות מוגנת באופן רצוף וקבוע, לרבות ע"י חומת אש לפי תקני ההגנה של המדינה. כן הצהיר כי רישומי המערכת המוזנים הינם נכונים ומשקפים את התרשומת אשר נערכה ע"י עובדי הרשות וקליטת תשלומים אשר בוצעו ע"י הנתבע.
    
26. גרסתו המפורטת של מר מזוגי בתצהירו ונספחיו לא נסתרה, לא התבקשה חקירה נגדית - ראה לעניין זה בסע' 36(ד) לפקודה. בנוסף, מדובר בגרסה סדורה המעוגנת במסמכי הרשות.
    
27. הנתבע לא הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו או מי מטעם בני ביתו, מכריו, שכניו וכיוב' לתמוך בטענה כי כלל לא החזיק במקלט. הנתבע לא התייצב לדיון ההוכחות וממילא ולא הובאה כל עדות מטעמו לסתירת ראיות התובעת, לא כל שכן עדות הזמה ולכן יש לראותו כמי שאינו חולק על ראיות הרשות.
    ראה בעפ"ת (מחוזי חיפה) 18443-04-16 רוחנא נ' מ"י (פורסם בנבו) בסע' 28 לפסה"ד :
    "כוחם של הדברים הנ"ל יפה בענייננו. לפיכך, תעודת הבלון אשר נערכת כאמור באנגליה, כדין הוגשה, מה גם שב"כ המערער אף לא ביקש לחקור עדים לשם הזמת הראיה, כאמור בסעיף 36(ד) לפקודת הראיות. ככל שהמערער ביקש להתנגד להגשת תעודת עובד הציבור בהליך לפני הערכאה הדיונית, היה עליו ליזום בקשה לזימון עדים על ידו, להזמת הראיה".
    
    ראה גם בע"פ 10149/08 ראתב נ' מ"י (פורסם בנבו) בסע' 17 לפסה"ד :
    "בית המשפט הדגיש כי תכליתו של סעיף 36 לפקודת הראיות היא להכשיר את קבילות הרשומה גם בלי עדות של מי שערך אותה ואילו הטוען לטעויות אפשריות יתכבד ויזמין עדים להזמת הראיה בהתאם לסעיף 36(ד) לפקודת הראיות".
    
28. המסמכים אשר הוגשו באמצעות מר מזוגי מטעם התובעת מפרטים את התנהלות הרשות בעניין החוב של הנתבע במשך השנים.
    
29. אין מחלוקת כי הרשות נהגה לערוך את הרישומים כנדרש בסעיף 36(א)(1) לפקודה, כפי העולה מתוך הנספחים לתצהיר, בהתאם לתאריך העדכון של האירועים, בדוח הערות לאזרח וכן בדוח הודעות מצב פעולות שטח. כמפורט, הנתבע לא סתר ולא הביא ראיות הזמה לעדות מטעם התובעת ולפיה התקיימו גם התנאים הקבועים בסע' 36(א)(2),(3) לפקודה.
    
30. לתצהיר מר מזוגי צורפה תעודה בעניין בקרת איכות למערכת ניהול והבטחת המידע של הרשות האכיפה והגביה. התעודה אמנם מאוחרת למועד החוב ואולם הוא הצהיר בתצהירו, אשר לא נסתר, בדבר אופן אבטחת המידע ולכן מתקיים התנאי הקבוע בסעיף 36(א)(3) לפקודת הראיות בדבר ההגנה על המחשוב. הנתבע, למעט טענות כלליות וסתמיות, לא הביא כל ראיה לסתור ולא הזים תצהיר התובעת.
    
31. התובעת עמדה בנטל להוכיח תביעתה ביחס לחוב האגרה בשנים נשוא התביעה. ראיות התובעת לא נסתרו ולכן יש להורות על קבלת התביעה ושפעול ההליכים בתיק ההוצל"פ המקושר מס' 0814202113.
    לאור הערת מצהיר התובעת כי ייתכן ובוצעו תשלומים על חשבון החוב, יש לוודא כי כל תשלום לתקופה נשוא התביעה, במידה ובוצע, הופחת מסכום החוב בתיק.
    
    הנתבע ישא בהוצאות התובעת בסך 1,500 ש"ח אשר יתווספו לסכום החוב בתיק ההוצל"פ.
    
    הפיקדון המופקד בקופת ביהמ"ש בסך 500 ₪ יועבר על ידי המזכירות לתיק ההוצל"פ המקושר והחוב יוקטן בהתאמה.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ג אדר א' תשע"ט, 28 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.