1. בפניי בקשה לסילוק התובענה על הסף, מטעמים של מעשה בית דין ובהעדר צירוף ראיות לכתב התביעה.
2. לטענת המבקשת, טענות המשיבה בכתב התביעה הועלו ונבחנו במסגרת הליך משפטי שהתקיים בין הצדדים בפני המפקחת על רישום המקרקעין בחיפה (להלן: המפקחת), ובמסגרתו קבעה המפקחת, על בסיס חוות דעת של מומחה שמינתה, כי מקור הנזילות בביתה של המבקשת בדירתה של המשיבה. על בסיס חוות דעתו של המומחה חייבה המפקחת את המשיבה לבצע בדירת המבקשת את התיקונים עליהם המליץ המומחה, ובנוסף חייבה את המשיבה בהוצאות המבקשת בהליך שבפניה.

לטענת המבקשת, התביעה שהוגשה כאן כעת על ידי המשיבה איננה אלא הליך סרק שכל מטרתו נקמה במבקשת על כך שזכתה בהליך בפני המפקחת.

1. עוד טוענת המבקשת, כי המשיבה לא צירפה לכתב התביעה ראיות התומכות בטענותיה, לרבות קבלות על הוצאות, וזאת בניגוד להוראות סעיף 3(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז - 1976 (להלן: תקנות השיפוט), וגם מסיבה זו יש להורות על סילוק התובענה על הסף.
2. המשיבה מתנגדת לבקשה. באשר לטענה למעשה בית דין, אין המשיבה כופרת בקיומו של הליך קודם בין הצדדים בפני המפקחת, אולם לטענתה תביעתה כאן אינה מתייחסת לנזק שנידון בהליך זה, אלא לנזק שנגרם לה על ידי שרברב שהוזמן על ידי המבקשת וגרם לנזק בצנרת הביוב של דירתה, ואשר הצריך שיפוץ בחדר הרחצה של המשיבה.
3. באשר לאי צירוף ראיות לתביעה, טוענת המשיבה, כי צירפה לתביעתה צילומים של התיקונים שנדרשה לבצע בחדר הרחצה שלה, ובנוסף, לטענתה, הצנרת הפגומה הוצאה ונמסרה לידי חברי ועד הבית.
4. עוד טוענת המשיבה, כי עקב תאונת דרכים בה נפגעה בחודש דצמבר 2016, היה כל זמנה נתון להחלמה ולא התפנתה, עד לאחרונה, להגשת תביעתה כאן כעת, וזו, ולא אחרת, היא הסיבה להגשת תביעתה במועד זה.

דיון והכרעה

מעשה בית דין:

1. האם ההליך בפני המפקחת מהווה מעשה בית דין והאם יש בו משום השתק פלוגתא, המונע מהמשיבה להעלות טענותיה בתביעתה כאן?
2. הלכה פסוקה היא, כי השתק פלוגתא יקום בהתקיים התנאים הבאים:

"אם במשפט הראשון הועמדה במחלוקת שאלה עובדתית מסויימת, שהיתה חיונית לתוצאה הסופית, והיא הוכרעה שם, בפירוש או מכללא, כי אז יהיו אותם בעלי הדין וחליפיהם מושתקים מלהתדיין לגביה במחדש במשפט השני, חרף אי הזהות בין העילות של שתי התביעות"

(ע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני, פ"ד כב(2) 561 (1968)).

1. סמכותו של המפקח על רישום המקרקעין זהה לסמכותו של שופט בית משפט שלום הדן בתביעה אזרחית. המפקח הינו "בית דין" המוסמך להכריע בסכסוכים בין בעלי דירות (ע"א 44/72 שם טוב נ' פריבר, פ"ד כו(1) 617 (1972); ע"א 10112/03 פת ואח' נ' קטלן-אסן ואח' (4.10.2009), ומכאן שפסק דינו, בהתקיים התנאים האמורים לעיל לעניין השתק פלוגתא, מהווה פסק דין אשר יש בו כדי להקים השתק כאמור ולהוות מעשה בית דין.
2. ואולם, מבחינה של טענות הצדדים כאן, עולה כי אין זהות בין השאלות שבמחלוקת בין הצדדים. במסגרת ההליך בפני המפקחת נטען לנזקים שנגרמו לדירתה של המבקשת; המומחה שמונה על ידי המפקחת קבע בחוות דעתו, כי הרטיבות בחדר הרחצה של המבקשת מקורה באיטום לקוי בין אריחי הריצוף לבין אריחי החיפוי במקלחת של המשיבה, כך שמי הרחצה נאגרים במצע שמתחת לריצוף ומשם מחלחלים לתקרת חדר הרחצה של המבקשת. בנוסף נובעת הרטיבות בחדר הרחצה של המבקשת מנזילה של סיפון האמבטיה בחדר הרחצה של המשיבה. במסגרת חוות דעתו המליץ, איפוא, המומחה, על ביצוע איטום חדש ותקין במקלחת של המשיבה וכן על פירוק והחלפת סיפון האמבטיה שלה.
3. לעומת זאת, התביעה כאן עניינה נזק שנגרם למשיבה, לטענתה, לצנרת הביוב שלה, לאחר ששרברב שהוזמן על ידי המבקשת על מנת לטפל בסתימת ביוב בביתה, שגרמה להצפת מקלחתה בצואה, הסב נזק לצנרת הביוב של המשיבה, בנסיון לפתוח את הסתימה בדירת המבקשת. לטענת המשיבה, השרברב החדיר לצנרת הביוב שלה צינור קשיח ודפק באמצעותו בתוך צנרת הביוב, וגרם בכך לתזוזת הצנרת ממקומה ולהיווצרות חורים בה, מה שגרם בהמשך לרטיבות בחדר הרחצה של המבקשת. לטענת המשיבה, כתוצאה מכך נאלצה להחליף את הצנרת שניזוקה, מה שהיה כרוך בפירוק אריחים והחלפת אסלה וניאגרה.
4. עניין הנזק לצנרת הביוב של המשיבה לא עלה ולא נידון בפני המפקחת, וחוות הדעת של המומחה שמינתה אינה מתייחסת כלל לצנרת הביוב של המשיבה, אלא, כאמור, לאיטום המקלחת שלה ולסיפון האמבטיה שלה, קרי, לצנרת המים ולא לצנרת הביוב.
5. מכאן, שאין מתקיים התנאי הראשוני לפיו עניינם של שני ההליכים בשאלה עובדתית זהה, ולפיכך אין מדובר במעשה בית דין. אשר על כן, דין בקשתה של המבקשת בכל הקשור לנעשה בית דין להידחות.

אי צירוף ראיות לתביעה:

1. אי צירוף ראיות אין בו משום עילה לסילוק התביעה על סף. אכן יש בו להביא, בסיומו של ההליך, לדחיית התביעה, ככל שייקבע כי המשיבה לא הביאה ראיות להוכחת תביעתה, ומכאן שלא עמדה בנטל להוכחתה; אך זאת בשים לב גם לכך שבית המשפט לתביעות קטנות אינו קשור בדיני הראיות ובסדרי הדין הרגילים, והינו מוסמך לנקוט גמישות ולפעול בדרך הנראית לו המועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה בתובענה שבפניו (סעיף 62 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984; סעיף 9 לתקנות השיפוט).
2. לפיכך, עתירתה של המבקשת לסילוק על הסף בשל אי צירוף ראיות לכתב התביעה נדחית אף היא.
3. אשר על כן, הבקשה לסילוק התביעה על הסף נדחית.
4. בשים לב למהות ההליך, אינני עושה בשלב זה צו להוצאות בגין הבקשה, אולם עניין ההוצאות ישוב וייבחן בסיום ההליך.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה כסלו תשע"ט, 03 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.