1. בקשה לאשר את הסתלקות המבקשת מבקשת האישור שהגישה, היא הבקשה דנא שהוגשה בהתאם לסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות").

2. בבקשת האישור שהגישה המבקשת, חברת מ.מ. שחם בע"מ, נטען כי המשיב, בנק הפועלים בע"מ (להלן: "הבנק") נהג לגבות מלקוחותיו עמלה עבור פעולות שבוצעו על ידי הבנק לצורך תיקון שגיאות שביצע. לטענת המבקשת נוצר "מצב אבסורדי שבו המשיב מפיק רווחים מטעויות המבוצעות על ידו, וזאת על חשבון לקוחותיו" (סעיף 2 לבקשת האישור). עילות התביעה שייחסה המבקשת לבנק הן עשיית עושר ולא משפט; הפרת חובת תום לב הקבועה בסעיף 39 לחוק החוזים, תשל"ג-1973; רשלנות.

3. בבקשת האישור הוגדרה הקבוצה: "כל לקוחות המשיב, בשבע השנים שקדמו למועד הגשת בקשת האישור ועד למועד אישורה, אשר המשיב שגה בביצוע פעולה בחשבונם, וחייב אותם בעמלה בגין הפעולות שנדרשו לתיקון השגיאה" (סעיף 3 לבקשת האישור).

4. לאחר הגשת בקשת האישור וטרם הגשת תשובת הבנק ניהלו הצדדים מגעים לסיים את ההליך בהסכמות. הבנק אמנם לא הגיש תשובה לבקשה אך במסגרת בקשת ההסתלקות הביא עמדתו אשר לנטען. לטענת הבנק, כאשר שיק מופקד בסכום שגוי יש צורך להפקיד את השיק מחדש על מנת להתאים בין סכום השיק ובין החיוב, והפקדה שכזו יכולה להיעשות במספר דרכים - באמצעות הפקדה חוזרת, הצגה חוזרת, האינטרנט או בדרך אחרת. עוד נטען כי עבור הפקדה חוזרת כלל לא גובה הבנק עמלות אלא רק במקרה של הצגה חוזרת. בנוסף, הבנק מבחין בין עסקים גדולים ובין עסקים קטנים וגובה עמלות אחרות לפי תעריפון שונה.

5. הבנק חלק על יכולתה של המבקשת להיות תובעת ייצוגית של קבוצת העסקים הקטנים, מאחר שהיא 'עסק גדול' כהגדרת הבנק ואינה יכולה לשמש תובעת ייצוגית של כל הלקוחות שחויבו, ואולם לנוכח בקשת ההסתלקות אין צורך להדרש לשאלה זו.

6. במסגרת ההסתלקות שמבוקש לאשר, הוסכם כי הבנק יתרום לקרן שהוקמה מכוח סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות סכום של 357,147 ₪ המשקף את הערכת הבנק באשר להיקף הנזק הנטען עד חודש מאי 2020. בנוסף התחייב הבנק לפעול "לפיתוח יישום ממוכן במסגרתו לא תיגבה כלל עמלה בכל מקרה בו תבוטל פעולת הפקד שיק ויופקד שיק מחדש בשל טעות של הבנק, וזאת בתוך 6 חודשים מיום אישורה של בקשה זו. עד פיתוחו של היישום, ככל שתיגבה העמלה היא תושב ללקוחות עם יום ערך ביצוע הפעולה, כך שהגביה בה עסקינן הסתיימה בפועל" (סעיף 24 לבקשת ההסתלקות).

הצדדים המליצו על שיעור הגמול ו שכר טרחת עו"ד כאמור בהודעת ההסתלקות - 25,000 ₪ בתוספת מע"מ גמול למבקשת ושכ"ט בא כוחה בסך של 100,000 ₪ בתוספת מע"מ.

ההחלטה

7. "מנגנון ההסתלקות נועד לאפשר לבית המשפט למחוק תובענות שמתברר כבר על פני הדברים שהסיכוי שיוכרעו לטובת הקבוצה הם נמוכים, או שמטעם אחר אין עוד תועלת בהמשך ניהול ההליך" (ע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ, פסקה 23 (נבו 5.8.2018)). בעניינו הסתבר כי חרף ההערכות הראשונות של המבקשת בדבר היקף נזק רחב ממדים הרי שהתמונה שהתבררה שונה, והיקף הנזק מתיישב עם סמכותו העניינית של בית משפט שלום. עוד עולה מבקשת ההסתלקות כי גובה התביעה האישית של רוב חברי הקבוצה נמוך מזה שהוערך לכתחילה ועומד על מתחת ל-50 ₪.

8. במקרה כזה אני סבורה כי תכלית חוק תובענות ייצוגיות – בהיבט של אכיפה אזרחית, הרתעה מפני הפרות דין והפיצוי שהוסכם עליו – באה על סיפוקה. אוסיף כי גם נוכח העובדה שהבנק הפנים את התנהלותו ואת הנזק שנגרם, ובשל ההיקף הקטן של סכום המבטא את ההפרה, נראה כי אין טעם להמשיך ולנהל את ההליך דנא ומצאתי כי יש טעם ממשי בסיום ההליך בדרך המוסכמת על הצדדים.

9. עיינתי בבקשת האישור, נתתי דעתי לתוכנה ולהודעת ההסתלקות; הבאתי בשיקולי את התועלת שקמה לקבוצה שלפי האמור "בקשת האישור הביאה, להפסקת הגבייה העודפת, וכן למניעה עתידית של גבייה עודפת" (סעיף 34 לבקשת ההסתלקות), וכן נתתי דעתי לשיעור התרומה לקרן, עיינתי בתצהירים שצורפו לבקשת ההסתלקות ונחה דעתי כי לא בשל 'טובת הנאה' הגיעו הצדדים להסכמות, ולאור אלה ראיתי להיעתר לבקשת ההסתלקות בתנאים שהוצגו בבקשה המוסכמת.

10. מצאתי כי דרך ההסתלקות בנסיבות המתוארות בתיק זה היא ראויה, מייתרת התדיינויות ומונעת השקעת משאבים ומאמצים ועל כן שוכנעתי כי נכון יהיה לאשר את ההסתלקות באופן שהוסכם על הצדדים, וכך אני קובעת - מאשרת את ההסתלקות בתנאים שהוסכמו, תוך שאני נותנת דעתי כי אין מדובר במעשה בי-דין כלפי חברי הקבוצה.

11. ראיתי לקבל את המלצת הצדדים בעניין גמול ושכר טרחת בא כוח המבקשת לאחר שמצאתי כי הם סבירים בנסיבות התועלת לקבוצה הן מבחינת ההרתעה והן מבחינת ההסדרה העתידית שתמנע גביית יתר של עמלות.

בנסיבות העניין לא מצאתי ליתן כל הוראה נוספת לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות.

12. נסיבות התיק והשלב המוקדם והראשוני שבו הסתיים, בלי לבזבז כלל זמן שיפוטי יקר, בטרם הדיון הראשון ובטרם הגשת תשובת הבנק, ולאחר שהצדדים תרמו לתיקון המבוקש מבחינת ההרתעה מפני הפרות דין וסיימו את ההליך, ראיתי לפעול לפי סמכותי בתקנה 7א(א)(4)(ב) לתקנות האגרות ולפטור את המבקשת מתשלום החלק השני של האגרה.

13. אני מורה לב"כ המבקשת לדווח לבית המשפט על מתן התרומה לקרן, וכן אני מורה לב"כ הבנק לדווח לבית המשפט ולב"כ המבקשת כאשר תושלם התקנת היישום כאמור בבקשת ההסתלקות, קרי, עד חלוף 6 חודשים ממועד פסק הדין תנתן הודעה עדכון לבית המשפט באשר לסיום ההתקנה כפי שהבנק התחייב.

ת"פ 15.9.2021.

ניתן היום, כ"ז אדר תשפ"א, 11 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.