1. המבקשת הגישה ערעור על הגבלת חשבון הבנק שלה אצל המשיב, לפי סעיף 10 לחוק שקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 והיא מבקשת להורות על מניעת תחילת ההגבלה על פי סעיף 10א' לחוק, באופן דחוף, במעמד צד אחד בלבד.
2. המבקשת לא טוענת כי איזה מן השקים שסורבו, סורב על אף שמסגרת האשראי בחשבונה אפשרה את פרעון השיק.

עם זאת, לטענת המבקשת, נוכח העובדה שהבנק נהג בעבר לכבד שקים שמשכה, על אף קיום יתרות חובה חריגות, נוצר הסכם מכללה בין הצדדים, לפיו על הבנק לכבד גם שקים בחריגה ממסגרת האשראי, דבר שהקים לה יסוד סביר להניח שהשקים המסורבים יכובדו.

עוד טוענת מבקשת, כי מספר גדול מאוד של שקים נגנבו ממשרדיה, היא הודיעה על כך למשטרה ולמשיב וכן מסרה הודעת ביטול על השקים הגנובים. למרות זאת, הבנק סרב לכבד חלק מהשקים הגנובים מהטעם של "אין כיסוי מספיק" במקום מהטעם של "מתן הודעת ביטול".

1. הבקשה לוקה בליקויים מהותיים אשר מצדיקים דחייתה על הסף –

• לא צורפה לבקשה הודעה על הגבלה לפי סעיף 3א' לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981. המבקשת טוענת כי לא קיבלה הודעה כאמור, על אף שפנתה לבנק בעניין. בהיעדר הודעה על הגבלה אין לדעת אם בכלל אמור חשבון הבנק של המשיבה להיות מוגבל ואם כן מתי, ואין לדעת אם בבכוונת הבנק להגביל את חשבון המבקשת בקשר עם השקים שנגנבו.
• הבקשה מתייחסת אך ורק לשקים שסורבו במהלך כשבועיים בלבד, החל מיום 26/7/18, ואין בה כל התייחסות ולא פירוט של סך כל השקים שסורבו במהלך תקופה של 12 חודשים. אף דף החשבון שצורף לבקשה כולל תקופה של שבועיים בלבד ולא תקופה של 12 חודשים. כך שאין לדעת האם סורבו בחשבון הבנק של המבקש 10 שקים או יותר במהלך תקופה של שנה, וזאת ללא קשר לשקים הגנובים.
• בניגוד להוראת סעיף 4(3) לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין), התשמ"ב-1981, לא צורפו לבקשה העתק מפניית המבקשת אל המשיב בבקשה להפחית את השיקים הגנובים ממנין השיקים המסורבים ותשובת המשיב לפניה. פניה כזאת מהווה תנאי להגשת הערעור ובלעדיה דינו להידחות על הסף. [ראה למשל רע"א 36199-01-11 חוצבי הנגב והדרום בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (3/2/2011), וכן סעיף 5 לפסק הדין בבש"א (שלום י-ם) 9548/04 וולס נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (9/4/2006) וסעיף 7 לפסק הדין בבש"א (ביש"א) 569/07 עופרי הירדן נ' בנק המזרחי טפחות בע"מ(12/4/2007)].

1. מעבר לאמור אציין, כי טענתה של המבקשת שהתנהגות הבנק בעבר יצרה התחייבות מכללא של הבנק להמשיך ולפרוע שקים בחריגה ממסגרת האשראי, איננה עולה בקנה אחד עם הדין.

יפים לעניין זה דברים שנכתבו במאמרו של כבוד השופט י' עמית, חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981, הפרקליט מד עמ' 471:

"החזרת שיקים על-ידי הבנק בעבר היא כשלעצמה יכולה לסתור את טענת הלקוח, כי נוצר חוזה חדש בין הצדדים... העובדה, שהבנק הסכים בעבר לסטייה מעבר לאשראי המאושר אינה מלמדת, כשלעצמה, על חובה להמשיך לעשות כן בעתיד ולתמיד. אין בה, כשלעצמה, כדי לשמש בסיס לקיומו של יסוד סביר להגיח, שהיתה חובה על הבנק לפרוע שיקים, גם כאשר יש חריגה ממסגרת האשראי... העובדה שהבנק פורע מעת לעת שיקים מעבר למסגרת האשראי, אינה יכולה ליצור מציאות אובייקטיבית אפילו בתודעתו הסובייקטיבית של הלקוח, כי הסכם האשראי שונה או כי נוצר הסכם אשראי חדש".

1. דהיינו, אין בטענות המבקשת להקים תשתית ראייתית לכאורית מינימאלית, המבססת סיכוי סביר לקבלת הערעור.
2. המבקשת מדגישה את הנזקים החמורים שעלולים להיגרם לה אם לא יינתן צו זמני כמבוקש.

על פי פסיקת בית המשפט העליון, על פי תכלית החוק קיים אינטרס ציבורי חשוב לא לעכב כניסה של הגבלת חשבון לתוקף, שגובר על האינטרס האישי, למעט בנסיבות חריגות. ראה פסק דינה של כבוד השופטת עדנה ארבל ברע"א 7435/05 סגל נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (26/10/2005):

"...מן העבר השני עומדת במאזן הנוחות הפגיעה בציבור באם ינתן צו המניעה הזמני, היינו, אינטרס הציבור בהטלת ההגבלה לאלתר (י' עמית "חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981", הפרקליט מ"ד (תשנ"ח) 449, 478). מעבר לתכלית ההרתעתית של החוק, שנפגעת עם דחיית ההגבלה, נועד החוק להתמודד עם הבעיה של פיזור שיקים ללא כיסוי, על-ידי מניעת מי שעשרה שיקים שלו סורבו על-ידי הבנק מלהמשיך ולפזר שיקים ללא כיסוי בשנה שלאחר המועד בו סורב השיק העשירי. נראה כי קיימת חשיבות להגבלתו של החשבון דווקא במועד זה, מאחר ואותו לקוח הראה כי מצבו הפיננסי אינו יציב, וישנו חשש מוגבר ממשיכת שיקים ללא כיסוי על-ידו בתקופה שסמוכה לאירועים שהביאו להגבלתו. ברי כי מתן צו מניעה זמני יפגע באינטרס הציבור שלא לקבל שיקים שימשוך לקוח שכזה. יש לזכור כי חוק זה נחקק על מנת להילחם במכת המדינה של שיקים ללא כיסוי (עמית במאמרו הנ"ל, בע' 449-450, 482). בית משפט זה עמד לא פעם על חשיבותו של מאבק זה, ועל הגישה המחמירה שצריכה להנחות את בתי המשפט ביחס לנושא (ראו למשל החלטותיו של השופט רובינשטיין ברע"א 9374/04 אי. אנד. ג'י. מערכות נ' בנק לאומי (לא פורסם, ניתן ביום 11.11.04) וברע"א 9162/04 סורוצקין נ' בנק לאומי (לא פורסם, ניתן ביום 5.12.04))." ההדגשה שלי – ע.ר.)

לא מצאתי בבקשה כל נימוק שיצדיק לחרוג מהכלל במקרה זה.

1. על כן, הבקשה למתן צו לעיכוב כניסה לתוקף של ההגבלה במעמד המבקש בלבד, לפני קיום דיון בבקשה במעמד הצדדים, נדחית.
2. על המבקשת להמציא למשיבה את הערעור והבקשה, על כל נספחיהם, ביחד עם החלטה זאת, בהמצאה כדין עם אישור מסירה, עד ליום 31/7/18, ולהגיש לתיק בית המשפט את אישור המסירה.

אם ביום 9/10/18 לא תימצא בתיק בית המשפט תגובת המשיב לערעור ולא אישור מסירה כאמור, ימחק הערעור על הסף, ללא התראה נוספת.

התיק יובא בפני ביום 10/10/18.

המזכירות תמציא את ההחלטה לב"כ המבקש.

ניתנה היום, י' אלול תשע"ח, 21 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.