1. בפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 10.08.18, אשר קבעה למערער דרגת נכות יציבה בשיעור 19%.

2. עיקר טענות ב"כ המערער:

א. הוועדה לא התייחסה כדבעי לחוות הדעת המומחה בתחום הנורלוגיה ד"ר גוטקין מרק, מיום 20.05.18 אשר העניק למערער נכות צמיתה בשיעור של 20% מימין ו10% משמאל עפ"י סעיפי הליקוי 31(4)(ב)ו-(ג) עבור CTS מימין ו10% לפי סעיף 31(4)(א) בהתאמה. הוועדה ציינה כי מצאה טונס שרירים נמוך דו צדדי ולמעשה התייחסה באופן חלקי בלבד לאמור בחוות הדעת, רק לחלק מהבדיקה שנוח לה. הוועדה התעלמה מהממצא הבולט ביותר שהינו דילדול שרירים ("קיימת אטרופיה") ביד ימין וחוסר התחושה כאמור בחוות הדעת.

ב. הוועדה העניקה למערער נכות שאינה תואמת את מצבו, וזאת על אף קיום ממצאים נורולוגים מובהקים שנמצאו ע"י הוועדה. הוועדה בחרה להסתמך על ממצאיה ולא על הממצאים ההדמתיים תוך שאינה מנמקת קביעתה כי הממצא בEMG תואם חלקית לממצאים הקלינים. הוועדה אינה מסבירה מדוע הממצא בEMG אשר תואם חלקית לממצא הקליני לא מקנה נכות.

3. עיקר טענות ב"כ המשיב:

א. לא נפל כל פגם משפטי בהחלטת הוועדה. החלטת הוועדה מפורטת ומנומקת.

ב. הוועדה העניקה למערער נכות בהתאם לממצאיה. הוועדה ציינה כי ממצאיה שונים ממצאי המומחה הנורולוג, ודי בכך כדי לצאת מחובתה הנמקה ביחס לחוות הדעת.

ג. הוועדה העדיפה את ממצאי הבדיקה הקלינית על פני ממצאי בדיקת הדמיות. מדובר בקביעה רפואית של הוועדה שאין מקום להתערב בה.

ד. הוועדה התייחסה לשרירים של היד ובדקה כוח אופוזיציה ביד שמאל וביד ימין ולא הסתפקה רק במבחן טינל חיובי.

דיון והכרעה:

4. החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995. עוד נפסק, כי קביעת דרגת נכות היא בסמכותה של ועדה רפואית ולא בסמכות בית הדין.

5. בית הדין, במסגרת סמכותו לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה.

ראה: עב"ל 10014/98 הוד - המוסד, פד"ע לד' 213.

היינו, בית הדין נעדר סמכות לדון ולהכריע בהיבט הרפואי של קביעת הנכות.

6. מעיון בפרוטוקול עולה כי הוועדה בדקה את המערער ורשמה את ממצאיה כדהלן:

"יש איפותוניה קלה ביותר של שרירי ההיפוטנר מימין ומשמאל. טינל חיובי, כוח אופוזיציה 5/5 משמאל 4.5/5 מימין. אופזיציה בין אצבע 1 ו-5 5/5 דו"צ. מוסר על היפוהיסטזיה שריר כפות ידיים תקין קלה בצד הפלמרי והפנימי של כפות הידיים, יתר הבדיקה ב.מ.פ".

7. בסיכום הדיון סיכמה הוועדה את מסקנותיה בהאי לישנא:

"לאור הממצאים הנ"ל הוועדה דוחה את הערערור ואינה מקבלת את חוו"ד של ד"ר גוטקין עקב פער בממצאים המוטוריים. הממצא ב-EMG תואם חלקית לממצאים הקליניים. ממצא ב-EMG בפני עצמו אינו מקנה נכות. הוועדה דוחה את הערעור".

8. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובפרוטוקול הוועדה, שוכנעתי כי דין הערעור להתקבל ואפרט. מקבל אני טענת ב"כ המערער כי הוועדה לא התייחסה באופן מפורט ומנומק לאמור בחוות הדעת המומחה ד"ר גוטקין לעניין הממצא של דילדול שריריים בכף יד ימין, וזאת בשים לב כי סעיף הליקוי שהעניק למערער מדבר על הפרעה תפקודית. בנוסף, קביעת הוועדה כי: "הממצא בEMG תואם חלקית לממצאים הקליניים. ממצא בEMG בפני עצמו אינו מקנה נכות", קביעה זו אינה מפורטת דיה, ולא ברור מהו הממצא הקליני אשר תואם חלקית את הממצא בEMG, ומדוע אין להעניק בגינו נכות בשיעור גבוה יותר.

9. לאור האמור לעיל, עניינו של המערער יוחזר לוועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה) באותו הרכב, על מנת שהוועדה תתייחס באופן ענייני ומנומק לממצא בחוות הדעת ד"ר גוטקין בעניין דילדול שריריים בכף יד ימין. ככל שהוועדה תעמוד על עמדתה, תפרט ותנמק החלטתה באופן שבית הדין יוכל להתחקות אחר הלך מחשבתה, מהו הממצא הקליני אשר תואם חלקית את הממצא בEMG ותבהיר מדוע הממצא בEMG בפני עצמו אינו מקנה נכות בנסיבות אלו. הוועדה תזמן את המערער וב"כ לדיון בפניה, ותאפשר להן לטעון את טענותיהם בעניין זה.

10. המשיב ישלם למערער הוצאות משפט בסך כולל של 3,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישא סכום זה ריבית והצמדה מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

11. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 30 יום לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, לסגנה או לשופט שנתמנה לכך על ידי הנשיאה.

ניתן היום, י"ח טבת תש"פ, 15 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.