1. הבקשה נדחית מנימוקיהם של כונסי הנכסים והכנ"ר.
2. ראשית, למבקשת אין כל מעמד לדרוש לקבל לעיונה את המסמכים המבוקשים, שעה שבחרה שלא להשתתף בהליך ההתמחרות של נכסי החברה שבכינוס, למרות שניתנה לה ההזדמנות לעשות כן.
3. שנית, התנהלותה של המבקשת נגועה בחוסר תום לב של ממש, משום שלא נסתרה (ואפילו לא הוכחשה) טענתם של הכונסים כי המבקשת ניסתה ל"זנב" בלקוחות החברה שבכינוס ולהעבירם אל שורותיה, במקביל לפניותיה לבית המשפט במטרה לעכב את מכירת הנכסים.

כך גם לא הוכחשה ולא נסתרה טענת הכונסים כי לאחר שהמכר כבר אושר בצו שיפוטי, ניסתה המבקשת להלך אימים על הרוכשת כאילו זו האחרונה נפלה קורבן למעשי מירמה, ובכך לרפות את ידי הרוכשת ולהכשיל את המכירה שכבר אושרה.

חוסר תום לב זה, הוא כשלעצמו, מצדיק את דחייתה של הבקשה על הסף.

1. לבסוף, המבקשת היתה מתחרה עסקית של החברה שבכינוס וכיום היא מתחרה עסקית של החברה הרוכשת. הטענות המועלות בתצהיר שהוגש לתמיכה בטענותיה של המבקשת מעידות היטב על כך, כשם שהן מעידות על סכסוך עסקי בין המבקשת לבין הנושה המובטח. על כן, מניעיה של המבקשת אינם תמימים. אין זה מתקבל על הדעת לאפשר למתחרה עסקית דוגמת המבקשת, להמשיך ולבחוש, בחסות הליך הכינוס, בחוזים שהיא אינה צד להם, ואשר אושרו על ידי כונסי הנכסים, הכנ"ר ובית המשפט, והכל תוך נסיון של המבקשת לנצל לרעה את הליך הכינוס ושלא למטרה לשמה הוא נועד.
2. המבקשת תישא בהוצאות הבקשה בסך 7,500 ₪.
3. המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"א טבת תשע"ט, 19 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.