כללי

לפניי בקשה למנות את ב"כ המבקשת עו"ד רועי אהרוני משדרות רוטשילד 134 תל אביב, ככונס נכסים זמני עבור מכונה לגיוון צבע שמספרה s7B2504 מס' D200 וכן עבור מיקסר "הרקולס" ומחשב וציוד קצה נלווה (להלן: "הציוד" או "המכונה", "המיקסר" ו-"הציוד הנלווה"). כמו כן התבקש לאשר לכונס להיכנס לחצרי המשיבה בעראבה או במקום עסקה של המשיבה או במקום אחר שאליו העבירה המשיבה את הציוד, לתעד אותו, לתפוס אותו ולאחסנו ברשות המבקשת עד לתום ההליכים בתיק העיקרי.

טענות הצדדים

המבקשת – חברה פרטית שעיסוקה, בין היתר, ייצור, שיווק והפצת צבעים, חומרי אטימה וחומרים נלווים, טוענת כי באה עם המשיבה בהסכם שלפיו העמידה לרשותה את הציוד בהשאלה לצורך שימושה תוך שנקבע בהסכם במפורש שהמבקשת רשאית להשיב לידיה את הציוד שהוא קניינה הבלעדי מכל סיבה שהיא ועל פי שיקול דעתה. המכונה הושאלה למשיבה במסגרת מודל עסקי שלפיו משאילה המבקשת מכונות מסוג זה ללקוחותיה אשר קונים ממנה חומרי צבע.

המבקשת טענה שביום 13.06.2018 פנתה אל המשיבה בכתב בדרישה להשבת הציוד לחזקתה ומכתבה התקבל אצל המשיבה ביום 25.06.2018 אולם המשיבה לא הגיבה לפנייה.

לתמיכה בטענותיה הגישה המבקשת תצהיר של מר יעקב רגב – מנהל מחלקת הגבייה של המבקשת, התומך בעובדות שצוינו בבקשה. המצהיר אף נחקר על תצהירו בדיון. כן הוגשו העתק ההסכם מיום 5 בפברואר 2012 , העתק מכתבה של המבקשת מיום 13 ביוני 2018, אישור מסירה מיום 25 ביוני 2018 ותצהיר של השליח שלפיהם המכתב נמסר למנהל המשיבה יעקב שסרב לחתום על האישור.

מנגד טוענת המשיבה באמצעות מנהלה מר יעקב אושרי שהמכונה היא רכושה והגיעה לידיה במסגרת הסכם פשרה עם חברה אחרת השייכת לרונן דגן אחיו של יחזקאל דגן בעלי המשיבה. לדבריו, המשיבה נכנסה לנעליה של אותה חברה ומפעילה במקומה חנות לאחר שקיבלה לידיה את הציוד והמלאי של אותה חנות. הציוד דנא הוא חלק מהציוד של החנות שהמשיבה קיבלה לידיה על דרך הקיזוז במסגרת הסכם פשרה שנכרת בין שתי החברות.

נציג המשיבה טען שההסכם מזויף ולא נחתם על ידי נציג המשיבה. לתמיכה בטענתו הצביע על כך שהמצהיר מטעם המבקשת לא ידע מי מטעם המבקשת חתם על ההסכם ואף לא מי החותם מטעם המשיבה והוסיף שגם מההסכם עצמו לא ניתן ללמוד זאת והעמוד הראשון של ההסכם אינו חתום כלל. עוד טען שאין בידי המבקשת כל תיעוד שסיפקה את הציוד למשיבה בתאריכים שנטענו בבקשה והתחייב להשיב את הציוד למבקשת אם תואיל להציג לו אסמכתא על הספקתו.

לדבריו הבקשה הוגשה בחוסר תום לב והרקע להגשתה הוא סירובה של המשיבה לחתום על הסכם סודיות בעקבות מעילה של סוכן של המבקשת אשר רימה לקוחות של המבקשת ובכללם גם את המשיבה ובשל מעשיו השיבה המבקשת כספים למשיבה.

המבקשת אישרה את דבר המעילה ואף את דבר השבת הכספים למשיבה וטענה שיצרה קשר מיוזמתה עם כל הלקוחות שרומו עת גילתה את דבר המעילה. עוד הוסיפה שהמשיבה שילמה לה כספים שהיא חייבת לה גם לאחר גילוי המעילה, עובדה שלא הוכחשה על ידי המשיבה ונתמכה בדפי חשבונות שהוצגו בדיון.

אין מחלוקת בין הצדדים ששוויו של הציוד עומד על סך של כ- 20,000 ₪.

אעיר שהוצע לנציג המשיבה לדחות את הדיון כדי שיעלה בידו לאתר את המסמכים הרלוונטיים התומכים בטיעוניו ולקיים את הדיון כשהמשיבה מיוצגת, אולם הוא סרב והתעקש לקים את הדיון על אתר.

הרקע הנורמטיבי

בהתאם לתקנה 362(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סד"א") על המבקש סעד זמני "לשכנע את בית המשפט על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה".

על פי ההלכה הפסוקה , בשלב הדיון בסעד הזמני, הערכת סיכויי התביעה נעשית באורח לכאורי בלבד, בשים לב לחומר הראיות שהניחו הצדדים לפני בית המשפט; מדובר בהליך מקדמי באופיו, שבו נבחנות ראיות וטענות הצדדים במבט-על לשם הכרעה בסעד הזמני בלבד, בלי שבית המשפט מבטא עמדה נחרצת לגבי סיכויי התביעה העיקרית (עיין בע"א 342/83 גלוזמן נגד גלוזמן, פד"י לח(4) 105, 108, רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט נגד אמר (30.04.2001) ורע"א 8415/07 אנ.די.סי. יצרני תכשיטים נ' בנק הפועלים (24.10.2007)).

נוסף על כך בבואו לדון במתן סעד זמני, שוקל בית המשפט את מאזן הנוחות שבין הצדדים. במסגרת זו נערכת בחינה השוואתית של הנזק שייגרם למבקשת אם לא יינתן הסעד הזמני אל מול הנזק שייגרם למשיבה אם יינתן הסעד הזמני וכן נשקל גם נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר.

בתקנה 362 (ב)(1) לתקנות סד"א נקבע כי קיים יחס גומלין בין הזכות לכאורה לבין מאזן הנוחות, יחס שמתואר לעיתים גם כמקבילית כוחות. ודוק, ככל שסיכויי התביעה גבוהים יותר, כך מתמתנת הדרישה בעניין מאזן הנוחות ולהיפך (עיין רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נגד אמר (30.04.2001), רע"א 10066/04 נ.ר. ספאנטק תעשיות בע"מ נגד ד.ס.פ. ספיר אנטרפרייז בע"מ, פ"ד נט (4) 700, רע"א 5711/12 מצה בע"מ נגד דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ (25.02.2013), רע"א 560/13 חברת נמל אשדוד בע"מ נגד גולדשטיין שירותי תברואה בע"מ (12.02.2013), וכן א. גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 12 בעמ' 864).

לצד שני אלה על בית המשפט לשקול גם שיקולי צדק ויושר. במסגרת זו עליו לבחון אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במשיבה במידה העולה על הנדרש (תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, וכן רע"א 4783/13 עו"ד יוסי כהן נגד יואב יצחק (07.07.2013)).

על פי תקנה 387ב' לתקנות סד"א התנאים אשר בהתקיימם ימונה כונס נכסים הם אלה:

ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש ממשי לפגיעה ניכרת בערכם של הנכסים או לכך שהמשיבה או אדם אחר מטעמה עומד להעלים את הנכסים או כי הנכסים הופקו תוך ביצוע המעשה או המחדל נושא התובענה או שימשו לביצועו וכי אי מתן הצו יכביד באופן ממשי על קיום ההליך.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה, בתצהיר התומך בה ובנספחיה, ולאחר ששמעתי את תשובות נציג המשיבה ואת טיעוני הצדדים במסגרת דיון שהתקיים בבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

אדון במבחנים כסדרם:

סיכויי התביעה

אשר לסיכויי התביעה, השתכנעתי שקיימות ראיות מהימנות לכאורה, שיש בהן כדי לבסס את זכותה של המבקשת לקבלת הסעד המבוקש. לשון אחר, בלי לקבוע ממצא עובדתי כלשהו במחלוקת שבין הצדדים ובלי להכריע בצדקת טענותיהם אשר כאמור דינן להתברר בהליך העיקרי, מצאתי שבמישור הלכאורי בידי המבקשת ראיות כבדות משקל המבססות עילת תביעה מוצקה נגד המשיבה.

המבקשת תמכה את טענותיה במסמכים ובהם ההסכם שנחזה להיות חתום על ידי בעלי המשיבה, תצהיר התומך בעובדות שנטענו בבקשה, מכתב התראה, אישור מסירה ותצהיר של השליח. כמו כן גם ההיגיון עומד לימינה של המבקשת עת טוענת היא שהציוד הושאל למשיבה משום שהייתה לקוחה שנהגה לרכוש חומרי צבע מהמבקשת וכדי לעודד את השימוש במוצרי המבקשת. מדובר במודל עסקי מקובל ונפוץ בתחומים שונים וגם בתחום חומרי הצבע.

מנגד, נציג המשיבה טען טענות בעלמא בלי שתמך אותן במסמכים או בתצהירים רלוונטיים. יתרה מכך גרסתו כפי שנשמעה בדיון אינה נותנת מענה לשאלות מהותיות העומדות בליבת המחלוקת שבין הצדדים.

כך לא יכול היה נציג המשיבה לשלול באופן חד משמעי שהחתימה על גבי ההסכם היא חתימתו של בעלי המשיבה מר יחזקאל דגן ואף לא הציג תצהיר מטעמו של דגן בעניין זה. כן לא הציג ראיות השוללות שהחותמת על גבי ההסכם אינה החותמת של המשיבה ואף לא הציג תצהיר בעניין זה . כך גם לא הציג את הסכם הפשרה שמכוחו טען שהציוד הוא קניינה של המשיבה ולא הציג תצהיר של רונן דגן בעלי החברה האחרת שלדבריו כרתה את הסכם הפשרה עם המשיבה. וכך גם לא הציג מסמך כלשהו המבסס בעלות על הציוד ובדבריו אף אישר שהמכונה נושאת מדבקה עם שמה של המבקשת.

אף שיש קשיים מסוימים בגרסת המבקשת שעליהם הצביע נציג המשיבה בטיעוניו, לא מצאתי שיש בקשיים אלה לשנות את מסקנתי בדבר עצמתה הגבוהה עילת התביעה.

מאזן הנוחות

אשר למאזן הנוחות, סבורני כי בנסיבות העניין, נוטה מאזן הנוחות לטובת המבקשת.

ביסוד מסקנתי עומדת קביעתי כי למבקשת ראיות מהימנות לכאורה, התומכות בטענתה שהציוד הוא קניינה הבלעדי וזכותה על פי ההסכם להשיבו לידיה. בהתאם לכך, עובדות אלה מגלות כאמור עילת תביעה מוצקה נגד המשיבה. מכאן שיש בעצמת העילה כדי להשפיע על מאזן הנוחות וכפועל יוצא מכך נוטה זה באופן ברור לטובת המבקשת.

בבואי לדון בנזק שייגרם לכל אחד מהצדדים, שקלתי את העובדות הבאות:

אם לא יינתן הסעד המבוקש, יימנע מהמבקשת לשפץ את המכונה, המיקסר והציוד הנלווה ולהעמידם לטובת לקוח אחר אשר קונה מהמבקשת חומרי צבע ובכך ייגרם למבקשת נזק כלכלי.

הציוד עלול להיעלם, להיפגע או להתקלקל ובפרט בנסיבות של סכסוך עסקי בין הצדדים ובפרט שאין פנקס רישום סטטוטורי של ציוד מסוג זה .

החזקת הציוד ברשות המשיבה ללא תשלום דמי שימוש למבקשת, תגדיל את נזקה של האחרונה ואת חובה של המשיבה כלפיה ובכך יש כדי להעצים את הסכסוך שבין הצדדים.

מנגד, אם יילקח הציוד מהמשיבה, תימנע ממנה היכולת לעשות שימוש עסקי במכונה, במיקסר ובציוד הנלווה וייגרם לה נזק כלכלי לפחות עד להגעת ציוד חלופי שייקנה או יושכר מאחרים, עניין שמטבע הדברים צפוי לארוך זמן.

כאמור מצאתי אפוא שיש בעצמת העילה ובמאזן הנוחות להטות את הכף לטובת מתן הסעד הזמני המבוקש. עם זאת אנסה לאזן בין הקטבים השונים באופן שהפגיעה בשני הצדדים תהיה פחותה ככל האפשר, עד להכרעה בתיק העיקרי.

מינוי כונס נכסים

אשר לצורך במינוי כונס, אדגיש שלא השתכנעתי שהמשיבה עומדת להעלים את הציוד או לפגוע בו ח"ו. גם אליבא דמבקשת המשיבה היא חברה רצינית שעמדה בחובותיה ושילמה באופן סדיר למבקשת עבור המוצרים שרכשה ממנה.

עם זאת, בנסיבות של סכסוך עסקי וכיוון שאין רישום מוסדר בנוגע לנכסים מסוג זה, רישום אשר ניתן לעשות בו שימוש כדי להבטיח את הישארות הציוד במקומו, וכיוון שדרכן של מכונות שיש בהן בלאי ופחת מצטברים, מצאתי שיש להשיב את הציוד למבקשת אם לא יובטחו זכויותיה בתנאים הולמים שיפורטו להלן.

סוף דבר

ניתן בזאת צו שלפיו תפקיד המשיבה סך של 20,000 ₪ או לחלופין תעמיד ערבות בנקאית אוטונומית בסכום זה עד תום ההליכים בתיק העיקרי, כתנאי להשארת הציוד ברשותה.

אם לא תופקד הערובה או לא תומצא הערבות הבנקאית עד ליום 10.09.2018, יועברו המכונה המיקסר והציוד הנלווה לרשות המבקשת. לצורך כך מורה על מינויו של עו"ד רועי אהרוני מרח' שדרות רוטשילד 134 תל אביב לכונס נכסים החל מיום 11.09.2018. ניתן בזאת צו כניסה לחצרים שלפיו יהיה הכונס רשאי להיכנס לחצרי המשיבה בעראבה או במקום עסקה של המשיבה או בכל מקום אחר שאליו העבירה המשיבה את הציוד, לתעד אותו, לתפוס אותו ולאחסנו ברשות המבקשת עד לתום ההליכים בתיק העיקרי.

המבקשת תעמיד ערב צד ג' שיחתום על כתב ערבות בסך של 20,000 ₪ לפיצוי כל נזק שיגרם למשיבה עקב מתן הסעד הזמני וזאת עד ליום 10.09.2018.

המבקשת תגיש את תביעתה בתיק העיקרי עד ליום 10.09.2018.

בשלב זה אין צו להוצאות אולם הוצאות הבקשה ייקבעו בהתאם לתוצאת פסק הדין בתיק העיקרי.

המזכירות תעביר את ההחלטה לצדדים לאלתר.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשע"ח, 02 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.