תביעה על סך 12,944 ש"ח, שעניינה בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 11.1.18.

1. לטענת התובעת, ביום 11.1.18 נהגת הרכב המבוטח על ידה נסעה בנתיב השמאלי של רחוב ראשי, בעל שני נתיבים לכל כיוון עם אי תנועה באמצע, בחולון. בסמוך לצומת, בו מעבר חציה, עצרה הנהגת את רכבה, לאחר רכב נוסף שעצר בצומת, כשלפתע משאית הנהוגה בידי הנתבע 1, שלא שמרה על מרחק כדין, פגעה ברכבה מאחור וגרמה לה לנזקים המפורטים בחוות דעת השמאי, בניכוי דמי ההשתתפות העצמית. כן תבעה התובעת שכ"ט שמאי בסך כולל של 400 ש"ח.
2. הנתבעת הגישה כתב הגנה, בו הכחישה טענות התובעת וטענה כי התאונה אירעה שעה שמשאית הנתבעת עמדה במצב פסיבי בנתיב השמאלי של הרחוב כשלפתע פגע בה רכבה של התובעת אשר נסעה לאחור.
3. במהלך הדיון שנערך לפניי, העידו נהגת התובעת ונהג הנתבעת (הנתבע 1). נהגת התובעת חזרה על גרסת התובעת, לפיה משאית הנתבעת פגעה בה מאחור בשעה שעמדה בסמוך לצומת לאחר רכב נוסף שעמד בצומת. הנתבעת הבהירה כי לא נסעה לאחור וכי לא הייתה לה כל סיבה לנסוע לאחור, שעה שהייתה בדרכה לרופא שיניים.

הנתבע 1 טען, כי היה בדרכו לביצוע עבודה ומשקיבל הודעה על שינוי הכתובת שאליה היה צריך לנסוע, עצר את רכבו בנתיב השמאלי על מנת להתקשר למעסיקו ולהזין את פרטי הכתובת החדשה ב"ווייז" כשלפתע פגע בו רכבה של התובעת שנסעה לאחור. לטענתו, הוא לא ראה את נהגת התובעת נוסעת לאחור אך חש בחבטה ולאחר התאונה נהגת התובעת יצאה מרכבה ואמרה כי היא אשמה בתאונה. נהגת הנתבעת הכחישה את טענותיו.

1. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיף את גרסתה של התובעת ולפיכך, יש לדעתי לקבל את התביעה ולחייב את הנתבעת בהוצאות התובע, הכול כפי שיפורט להלן.
2. ראשית, התרשמתי מעדותה של נהגת התובעת והיא מהימנה בעיני. נהגת התובעת חזרה בעקביות על גרסתה לפיה רכבה עמד ולא נסע לאחור.
3. מהתמונות שצורפו לתיק עולה, כי התאונה אכן אירעה בסמוך לצומת בו מעבר חציה, ברחוב בעל שני נתיבים. לא מצאתי כי הטענה שנסעה לאחור, בנסיבותיו של מקרה זה סבירות והגרסה לפיה המשאית פגעה ברכב התובעת סבירה יותר. מעדותו של הנתבע 1 עולה כי בזמן התאונה הוא היה טרוד במכשיר הטלפון הנייד שלו וטענתו כי עצר את המשאית בנתיב השמאלי של רחוב מרכזי בעל שני נתיבים לכל צד (ובכך הפריע לתנועה) מעלה תהיות.
4. אשר לטענת הנתבע 1 כי התובעת הודתה באשמתה: גרסה זו לא הוכחה ולא הובהר מדוע עובדה מהותית זו לא נטענה בטופס התאונה. הנתבע 1 אף לא נתן טעם לכך שלא הגיש תביעה נגד התובעת, שעה שלטענתו נגרם לו נזק של כ- 8,000 ש"ח.
5. לאור האמור, משמצאתי לבכר את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבעים ומשלא נסתרה חוות דעת השמאי לעניין גובה הנזק ואף לא נטען על ידי הנתבעים לעניין זה בדיון ובסיכומיהם, אני מקבל את התביעה במלואה.
6. סוף דבר: התביעה מתקבלת במלואה. הנתבעת תשלם לתובעת סך של 12,944 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 19.8.18, ועד לביצוע התשלום בפועל.

כן תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט בסך של 748 ש"ח ושכר טרחת עו"ד בסך של 2,272 ש"ח, בנוסף לשכר העדים בסך כולל של 600 ש"ח, כפי שנפסק בפרוטוקול הדיון. סכומים אלו ישולמו בתוך 30 ימים, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין.

ניתן היום, ל' תשרי תש"פ, 29 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.