תביעה בסדר דין מהיר שהוגשה על ידי התובעת כנגד הנתבעת בהמשך לאירוע תאונת דרכים שהתרחש ביום 13.7.15 במסגרתו נפגע רכב מבוטח התובעת ע"י רכב מבוטח הנתבעת. התביעה הוגשה בסך של 41,418 ₪.

כפי שפורט בכתב התביעה רכב נהג התובעת האט את מהירות נסיעתו בעקבות האטה של רכב שנסע לפניו, רכב הנתבעות פגע בו מאחור והדף אותו לעבר רכב צד ג'.

הנתבעת בכתב הגנתה טענה מנגד כי רכב מבוטח הנתבעת בלם בעקבות תאונה שהתרחשה בין רכב התובעת לרכב צד ג' ופגע קלות ברכב התובעת. רכב הנתבעת לא הדף את רכב התובעת קדימה ולא החמיר את מצב הפגיעה שלו.

בעקבות אירוע תאונה זה הוגש כתב אישום במסגרת הליך תעבורה שמספרו 17824-11-16 כנגד הנתבע. עוד יש לציין שנהג מבוטח התובעת נפטר כתוצאה מתאונה זו.

בהכרעת הדין המפורטת שניתנה במסגרת תיק התעבורה לאחר שנחקרו עדים והוגשו ראיות, נקבע כי ראשית בלם רכב רנו שנסע בצד שמאל של הכביש וזאת בצורה מבוקרת. רכב התובעת, מסוג טויטה שביקש להתחמק מפגיעה ברכב הרנו, סטה אולם למרות זאת פגע עם חזית רכבו ברכב הרנו. לאחר מכן פגע רכב השברולט של הנתבע ברכב הטיוטה.

בית המשפט קבע שהנתבע נסע במהירות סבירה בזהירות הנדרשת ולא הצליח למנוע התאונה לאור התאונה הראשונה שאירעה (ראה עמ' 107 שורות 10-12). בית המשפט קובע כי הנתבע לא הצליח למנוע התאונה בשל התקצרות מרחק העצירה בשל התאונה הראשונה.

עוד קובע בית המשפט:

"גרסת הנאשם מלמדת על כך שהוא היה ער למצב התנועה בדרך לפניו והגיב לכל שינוי בהתנהגות נהג הטיוטה. הנאשם שם לב לסטייה המזערית של הטיוטה בתוך נתיב הנסיעה והגיב בכך שהוריד את רגלו מדוושת הדלק. לאחר מכן, מיד שנדלקו אורות הבלימה של הטיוטה בלם גם הוא בלימת חירום ושניהם התקדמו תוך שמירת מרחק זהה ותוך בלימה, עד אירוע התאונה הראשונה שלא אפשרה לו לעצור בזמן ולמנוע את התאונה". (עמ' 108 שורות 28-32).

מקביעה זו למדה אני שבית המשפט לא מצא לנכון לקבוע שנהג הנתבעת נהג שלא כדין. אם כן כיצד ניתן לחייבו במסגרת ההליך שבפני אם לא נפל פגם בנהיגתו? לא נקבע כי הוא התרשל. הוא זוכה מחמת הספק אף בגרימת מותו של נהג התובעת.

בהמשך מנתח בית המשפט את עדויות בוחני התנועה ומומחה הנתבע וקובע כי:

"הואיל ולא נעשה שחזור של התאונה והזירה לא נבדקה, לא הוכיחה המאשימה כי בתנאי השטח שהיו בזירת התאונה יכול היה הנאשם להבחין בשינוי באופן נהיגת הרנו. לפיכך לא הוכחה רשלנות הנאשם בכך שלא הגיב להאטת הרנו." (ראה עמ' 113 שורות 23-25).

לאור קביעות אלה סבורני שדין התביעה להדחות. אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"א סיוון תש"פ , 03 יוני 2020, בהעדר הצדדים

חתימה