בפני תביעה ותביעה שכנגד שעניינן נזקי שני כלי רכב בתאונה.

המחלוקת בין הצדדים היא האם התאונה ארעה בעת שרכב הנתבעות נסע בכביש ונכנס לאחת החניות בימין הדרך בניצב לכביש, ורכב התובעות הגיע מאותו כיוון ופגע בו תוך כניסתו לחניה, או שרכב הנתבעות ביצע תמרון של נסיעת רוורס במהלך הכניסה לחניה ואז גע חלקו האחורי ברכב התובעות הנוסע בכביש.

לאחר שבחנתי את עדויות הנהגות והעדים האחרים, תצלומי הנזק לשני כלי הרכב ותצלומי מקום התאונה, התרשמתי כי הראיות האובייקטיביות מתיישבות עם מצב של נסיעת רוורס במהירות נמוכה תוך כדי לתמרון חניה של רכב הנתבעות, ואינן מתיישבות עם מצב של כניסה למקום החניה בנסיעה קדימה.

במקרה האחרון, היה צריך לראות פגיעה בחזית רכב התובעות, בצד ימין של המגן הקדמי, ופגיעה בדופן ימין של רכב הנתבעות בחלקה האחורי, או בפינה הימנית של המגן האחורי. לעומת זאת, הפגיעות הקיימות בפועל הן בחלקו המרכזי של המגן האחורי של רכב הנתבעות, ולא בפינה הימנית שלו, ולאורך הדופן הימני של רכב התובעות – ולא בחזית.

גם עדותה של הנתבעת 1 על התרעומת וההתלהמות של נוסעי הרכב השני כלפיה, מתיישבת היטב עם מסקנה זו.

לפיכך אני מקבלת את התביעה ודוחה את התביעה שכנגד.

הנתבעות ישאו בסכום התביעה בצירוף אגרה, שכר העדים ושכ"ט עו"ד בסך 1,800 ₪.

ניתן היום, ל' חשוון תש"פ, 28 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.