1. הועברה לעיוני היום בקשה להעברת התובענה לבית הדין האזורי לעבודה.
2. מדובר בתובענה כספית בסך 112,712.15 ₪ אשר הוגשה בסדר דין מקוצר אותה הגישה המשיבה כנגד המבקשת.
3. הבקשה נשענת על החלטתי בתיק ק"ג 38024-05-18 מיום 28.10.18, שם נעתרתי לבקשת המשיבה להעברת ההליך להידון בבית הדין האזורי לעבודה.
4. הגם שכעיקרון כל טענות המבקשת לעניין יעילות הדיון מקובלות עליי לרבות זהות הצדדים, השלב בו נמצאים הליכים ואופי המחלוקת, לא אוכל להיעתר לבקשה.
5. ראשית, ביום 15.10.18, מועד הגשת התגובה לבקשה להעברת הדיון בהליך האחר ידעה המבקשת או למצער אמורה היתה לדעת זה כבר אודות ההליך דנן אשר נפתח כחודשיים לפני כן, ביום 20.8.18. ברם, דבר לא נטען ולא הוזכר על-ידה בהקשר זה. מבלי לגרוע, יוטעם כי המשיבה ציינה בסעיף 10 לבקשתה להעברת הדיון בהליך האחר כי "מוגשת במקביל תביעת השבה", ברם, לא צוין מספר ההליך ולא צוינו ערכאה ומחוז, כך שלא ניתן היה ללמוד מכך דבר, האם אכן הוגשה, לאיזו ערכאה, לאיזה מחוז ומתי.
6. שנית, וזה העיקר, נחה דעתי כי אין בידי הסמכות להורות על העברה כפי המבוקש. אשר להוראת סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 אליה הפנתה המבקשת, הרי שמדובר על העברה במקרה שבו בית המשפט נעדר סמכות להידרש להליך. ברם, אין זה המקרה בענייננו. אשר להוראת תקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, אליה הפנתה המבקשת, הרי שהיא מתייחסת לאיחודם של הליכים התלויים ועומדים בבית משפט אחד, אולם בענייננו מדובר על הליכים המתנהלים בשני בתי המשפט שונים. לא ברור לי אפוא מהי הוראת הדין המעניקה בידי הסמכות להורות על העברת ההליך כפי המבוקש, הגם שכאמור, יעילות הדיון אכן מצדיקה איחוד ההליכים.
7. בשאר טענות הצדדים לא מצאתי ממש או רלבנטיות.
8. מאליו ברור כי המבקשת רשאית לפעול לפי ראות עיניה, בשים לב להוראת סעיף 78(א) לחוק.
9. הגם שלא נדרשתי לכך, מצאתי לציין כי ההליך אינו מתאים להידון בסדר דין מקוצר, מן הטעם שהתובענה איננה נסמכת, מן הסתם, על מסמך שלפיו התחייבה המבקשת לשלם למשיבה את הסכום הנתבע, כפי הוראת תקנה 202(1)(א) לתקנות.
10. אשר על כן, הבקשה נדחית.
11. בנסיבות העניין ונוכח אופייה של הבקשה, אין צו להוצאות, כפי גם בהחלטתי בתיק האחר.

ניתנה היום, ג' טבת תשע"ט, 11 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.