1. התובעים הגישו תביעה זו שלפניי כנגד הנתבעים בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבם במסגרת תאונת דרכים שהתרחשה אל מול רכב הנתבעים. התביעה הוגשה על סך של 65,446 ₪.

2. מנגד, הנתבעת 2 הגישה כנגד התובעת 1 כתב תביעה שכנגד על סך של 22,851 ₪ בגין נזקים שנגרמו לרכב מבוטחה במסגרת תאונה זו.

טענות הצדדים

3. לטענת התובעים, בתאריך ה- 7.2.2017, בעת שיצא רכבם מחניה בנסיעה לאחור ונעצר, הגיח לפתע רכב הנתבעים מאחור ופגע ברכב התובעים בחלקו האחורי וגרם לו לנזקים. נזקי התובעים הוערכו במסגרת חוות דעת שהוגשה מטעמם כנספח לכתב התביעה. לטענתם, על הנתבעים לפצותם בגין נזקיהם אלו לאחר שהתובעת 1 נשאה בתגמולי ביטוח לטובת התובע 2 המבוטח על ידה בפוליסת ביטוח רכב.

4. בכתב הגנתם, טוענים הנתבעים, כי חוות דעת השמאי מטעם התובעים נוקבת בערך רכב שגוי עת השמאי שגה בחישוב ערך הרכב לאור החסרה של פרמטרים אשר מהותיים לקביעת ערכו. שרידי רכב התובעים נמכרו אך לא צורך מסמך המעיד על ערך התקבול. רכב התובעות היה רשום על שם קבוצת יורודרייב כחברת ליסינג, ויתכן כי עבר תאונות נוספות בעבר. לעניין האחריות לתאונה נטען, כי רכב הנתבעים נסע ישר בנתיבו בחניון כשלפתע החל רכב התובעים בנסיעה לאחור ביציאה מחניה ופגע ברכב הנתבעים.

דיון והכרעה

5. בדיון שנערך בפניי היום, הציג ב"כ התובעים אישור בדבר עברו הביטוחי של הרכב ואישור תקבול בגין שרידי רכב התובעים, ובהתאם לכך ביקש ב"כ התובעים לתקן את סכום התביעה לסך של 48,128 ₪. יחד עם זאת, נותרו בין הצדדים מחלוקות הן לעניין שאלת האחריות לתאונה והן לעניין גובה סכום התביעה של התובעים, כאשר ב"כ הנתבעים עמד על טענתו כי השמאי מטעם התובעים לא הבהיר מדוע בוצעה ההפחתה בשיעור של 13% מערך הרכב בשל היותו בבעלות חברת ליסינג ולא כפי המופיע במחירון לוי יצחק בשיעור של 22%, כפי שהציג הוא לבית המשפט במהלך הדיון. יתר על כן, קבל הוא על כי דרש לזמן את השמאי לחקירה נגדית וזה לא התייצב. ב"כ התובעים הבהיר כי שגה ולא הזמין את השמאי לדיון בטעות.

6. תחילה נדון בשאלת האחריות לתאונה ולאחריה בסוגיית הנזק. מטעם התובעים העיד הנהג ברכב, מר אילוז, אשר חזר על האמור בטופס הודעתו לחברת הביטוח לאחר התרחשות התאונה, ולפיה, נסע הוא לאחור ביציאה מחניה ונעצר לאחר שקיבל שיחת טלפון. לאחר שעברה כחצי דקה בעת שזה משוחח בטלפון ובעודו בעצירה ברכבו, פגע בו רכב הנתבעים בהגיעו מאחור. נהג רכב הנתבעים טען בפניו כי לא הבחין בו ואלו החליפו ביניהם פרטים.

7. לעומתו, העיד בפני הנתבע 1 אשר העיד, כי נסע ביציאה מחניון ותוך כדי נסיעה הרגיש במכה בכנף ימנית קדמית של רכבו, אך לא הבחין ברכב שיוצא מחניה או עומד, הגם שהסתכל קדימה. לדבריו, שוחחו שני הנהגים לאחר התאונה ונהג רכב התובעים ציין בפניו כי עמד הוא עם הרכב מחוץ לחניה בעת ששוחח בטלפון. אלא שעד זה לא ידע להבהיר לבית המשפט את פשר הפער בין עדותו זו לפיה לא הבחין ברכב התובעים לפניו לבין האמור בטופס הודעתו ממש לאחר התאונה, ולפיו רכב צד ג' יצא מחניה ברוורס וכי לא הספיק הוא לבלום ופגע בו. אין ספק, כי מאמירה זו עולה כי הלה כן הבחין ברכב התובעים נוסע ברוורס אך לטענתו לא הספיק לבלום ולמנוע את התאונה. הפער בין גרסאות נהג רכב הנתבעים מוביל למסקנה כי אין גרסתו מהימנה דיה, וכי זה לא נקט זהירות מספקת בעת נסיעתו, שאז היה מבחין הוא ברכב התובעים מולו ומונע את התאונה. על כן, יש להעדיף את עדותו של נהג רכב התובעים, שחזר וציין כי עמד עם רכבו זמן מה עת רכב הנתבעים הגיח ופגע בו לפתע מאחור.

8. לאור האמור לעיל, מצאתי לקבוע כי האחריות לתאונה מוטלת על כתפי נהג רכב הנתבעים, הנתבע 1, ובשל כך, נדחית התביעה שכנגד שהגישה התובעת שכנגד. בטרם קבלת תביעת התובעים, יש לברר את סוגית ושיעור הנזק הנתבע. כידוע, הכלל הוא כי על התובעים להוכיח את כלל מרכיבי תביעתם, לרבות את שיעור הנזק שנגרם לרכבם. סוגיה זו נתונה במחלוקת נוכח טענת הנתבעים כי ההפחתה מערך הרכב שביצע השמאי בגין בעלות קודמת של חברת ליסינג היתה שגויה.

9. ואכן, כטענת ב"כ הנתבעים, בית המשפט הורה לתובעים לזמן את השמאי מטעמם לחקירה נגדית אודות חוות דעתו, אולם זה לא זומן כראוי לדיון. אלא שבמהלך הדיון צומצמה גדר המחלוקת שבין הצדדים לשיעור ההפחתה הראוי בגין הבעלות הקודמת ברכב. בניגוד להפחתת שמאי התובעים, שיעור של 13% מערך הרכב, טען ב"כ הנתבעים כי השיעור הנכון לפי מחירון לוי יצחק הינו 22% בשל בעלות של חברת ליסינג.

10. עיון במחירון שהציג לעיוני ב"כ הנתבעים מעלה כי אכן מחירון לוי יצחק לחודש פברואר 2017, הוא חודש אירוע התאונה, מציין הפחתה בת 22% לבעלות קודמת של חברת ליסינג. אין מחלוקת בין הצדדים, כי קודם לבעלות התובעת 2 ברכב החזיקה בו חברת הליסינג יורודרייב. מכאן, שמוצדקת טענתו של ב"כ הנתבעים כי שיעור ההפחתה הינה 22% ולא כהפחתה שביצע השמאי מטעם התובעים בשיעור של 13%. באין התייצבות של השמאי לחקירה נגדית, הרי שאין אלא לקבל את טענת ב"כ הנתבעים כי מערך הרכב יש להפחית 22% בגין בעלות קודמת, ושלא נסתרה.

סיכום

11. יוצא איפוא, כי ערך הרכב הנכון הינו 84,598 ₪, ולאחר הפחתת שרידי הרכב בסך של 47,187 ₪ והוספת שכ"ט שמאי התובעים בסך של 450 ₪, עומד הנזק הנתבע של התובעים על סכומו המדויק בסך של 37,861 ₪.

12. לפיכך, לאור אחריות נהג רכב הנתבעים לתאונה, ולאחר קבלת הטענה בדבר שיעור הנזק המדויק שנגרם לתובעים, הנני מורה על קבלת התביעה ודחיית התביעה שכנגד. הנתבעים יפצו את התובעים בסך של 37,861 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל, בשכ"ט עו"ד בסך של 5500 ₪, אגרת בית משפט במלואה ובשכר העדים כפי שנפסק בדיון.

ניתן היום, י"ט אלול תשע"ט, 19 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.