תביעה ותביעה שכנגד אלו זו עניינן נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 19.3.18 באבן יהודה. התובעת טוענת לנזקים בסך כולל של 20,625 ₪ בגין עלות תיקונים, ירידת ערך, שכר שמאי ורכב חלופי. התובעת שכנגד טוענת לנזקיםב סך כולל של 7,651 ₪.

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

התובעת טוענת כי התאונה ארעה בשל אי ציות לתמרור מתן זכות קדימה המוצב בכיוון נסיעת רכב הנתבעת, שהתפרץ לנתיב נסיעת רכב התובעת. הנתבעת טוענת כי רכב התובעת הוא שסטה מנתיבו.

בדיון העידה נהגת רכב התובעת, בעוד שמנהגת רכב הנתבעת נבצר להעיד בשל מצבה הרפואי.

לאחר ששמעתי את העדה וראיתי את תמונות הנזק והמקום, ובנסיבות – בהעדר גרסה פוזיטיבית מצד הנתבעת ומשלא נסתרה גרסת נהגת רכב התובעת, אני מעדיף גרסה זו.

משכך, אני קובע כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על שכם הנתבעת ועליה לשאת בתוצאות הנזקים שנגרמו.

נוכח אי-הוכחת ראש הנזק המתייחס לרכב החלופי, אני דוחה רכיב זה של התביעה.

לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 20,025 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 374 ₪, את שכר העדה בסך 350 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 3,515 ₪.

התביעה שכנגד – נדחית.

ניתן היום, י"ח תשרי תש"פ, 17 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.