בפניי תביעה כספית על סך 2,400 ₪.

עניינה של התביעה, אי שביעות רצון משירותי אינטרנט וטלפון שסיפקה הנתבעת לתובע.

התובע מלין בתביעתו, על תקלות יום יומיות, באופן קבוע בשירותי הגלישה באינטרנט, שמספקת לו הנתבעת.

עוד מלין התובע על מחירי חבילת השירות שקיבל מהנתבעת, שהם לטענתו בניגוד להסכמה בין השניים.

הנתבעת ביקשה לדחות את תביעתו של התובע.

לדבריה, התובע הגיש תביעה קודמת ת"ק 30315-05-18, אשר כללה טענות זהות לעניין התקלות הטכניות.

אותה תביעה נדחתה בהסכמה, תוך שהצדדים סילקו את המחלוקות ביניהם, בפשרה מחוץ לכתלי ביהמ"ש.

הנתבעת הצהירה כי ביצעה את כל מה שביכולתה לבצע, על מנת לתת מענה נכון לטענותיו של התובע, ולמרות זאת, חזר התובע והגיש תביעה "חדשה" זו, בסמוך לפסק הדין מיום 12/6/18 בתביעה הקודמת.

לטענתה, "נראה כי התובע פיתח תיאבון גדול מול הנתבעת ובחר להגיש כמעט באופן מידי תביעה נוספת בגין אותן התקלות תוך מחשבה שהנתבעת תפצה אותו בכל פעם עבור אותן התקלות" (סעיף 4 לכתב ההגנה).

לגופם של דברים, טוענת הנתבעת כי התובע לא מציג ולו ראשית ראיה לטענותיו, ולסכומים אותם הוא תובע, תביעתו לוקה בלקוניות, ובהעדר תשתית ראייתית, המבססת את הסעד שנקב בכתב התביעה.

הנתבעת מוסיפה וטוענת כי עשתה כל מה שאמצעיה מאפשרים לה, על מנת לפתור את התקלות להן טען התובע, שלחה מספר פעמים טכנאים לביתו, ובדיקותיה לימדו כי מדובר בתקלות תשתית שאינן באחריותה.

לאחר שנשמעו הצדדים באריכות בדיון שהתקיים ביום 7/2/19, טען התובע כי בידו אסמכתאות המוכיחות את טענותיו, שעיקרן שיחות שניהל עם טכנאי מטעם הנתבעת. מנגד, טענה גם הנתבעת כי היא מבקשת להתייחס לחומרים שלא היו בפניה.

על כן, איפשר בית המשפט לצדדים להשלים את ראיותיהם.

התובע לא הגיש תמליל שיחות, אלא השלמת טיעון בה הוא מפרט את ההתכתבות במסרונים עם הטכנאי שטיפל בו, וכן פירוט שיחות הטלפון איתו. לא צורפו צילומי מסך, המאמתים את הנטען בהשלמת הטיעון.

הנתבעת הגישה תגובה הכוללת תמליל שיחה של התובע עם נציגת הנתבעת וכן חשבוניות שונות.

דיון והכרעה:

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים בפניי, עיינתי בכתבי הטענות, בחומר ראיות שכל אחד מהם מסתמך עליו, ובהשלמות הטיעון והתגובות הנזכרות לעיל, נחה דעתי כי דין התביעה להידחות.

טענותיו של התובע הן בשני מישורים:

במישור האחד, טוען התובע לאספקת שירות לקוי, המתבטא בתקלות טכניות שונות בשירותי האינטרנט שמספקת לו הנתבעת. שירות לקוי זה, מתבטא לדבריו, בתקלות גלישה, אשר לא מאפשרות לו צפייה נאותה בטלוויזיה, ושימוש כללי באינטרנט.

במישור השני, טוען התובע לפערי מחירים, בין מה שסוכם עמו, לבין התשלומים שנגבים ממנו בפועל.

אדון בעניינים האלה כסדרם.

שירותי האינטרנט –

התובע התקשר עם הנתבעת ורכש ממנה חבילת "טריפל", אשר כללה שירותי גלישה באינטרנט. אשר לתקלות, נטען כי הוא מנהל עסק מהבית של משרד חקירות והוצאה לפועל, וסובל מתקלות יום יומיות בגלישה, תקלות אלה מתבטאות בין היתר, בשירותי טלוויזיה ש"נתקעים", בגלל תקלות הגלישה, דואר אלקטרוני שהוא לא מצליח לשלוח, בהעדר גלישה נאותה. לדבריו, בביתו 5 טלוויזיות ושלושה ממירים, והתקלה היא כאמור, אינטנסיבית.

מחומר הראיות עולה כי בסוף חודש מאי 2018, התלונן התובע על "ניתוקים" בתשתית, ונשלח אליו טכנאי, על מנת לטפל בתקלה.

עיון באסמכתא שצירפה הנתבעת, מלמד כי ביום 1/6/18, נסגרה התקלה, לאחר שטופלה על ידי טכנאי.

ביום 24/7/18, התלונן התובע על תקלות צפייה. העניין נבדק על ידי הנתבעת, ונשלח טכנאי לביתו על מנת לבדוק את התקלה. גם אז נשלח טכנאי לביתו, אשר טיפל בתקלה וסגר אותה.

ביום 13/8/18, פנה שוב התובע והתלונן על "ניתוקים", וגם אז, נשלח טכנאי שטיפל בתקלה.

מאז, לא נרשמה תלונה נוספת אצל הנתבעת, למרות שהתובע טוען כי מדובר בתקלות יום יומיות.

רק בחודש אוקטובר 2018, התלונן שוב התובע על תקלות, ושוב הגיע טכנאי אשר ביצע חידוש חיבור כבל בביתו של התובע, ובוצעו בדיקות שונות. באותו מקרה, טען התובע כי הוא לא יכול לשגר פקסים. עניין זה נבדק על ידי הטכנאי. בוצעה בדיקת תקינות של הקו, תוך שהטכנאי מציין "...הובהר ללקוח כי המכשיר הפקס אינו תקין, ללא הפקס הקו מוציא ומכניס שיחות תקין..." – כך כלשון הטכנאי שטיפל בעניין.

עוד מציין הטכנאי, כי הבדיקה בוצעה בנוכחותו של התובע, ודברים אלה נאמרו לתובע. כמו כן, מציין הטכנאי באותה בדיקה, כי הממיר של הטלוויזיה, "לא נבדק באישור לקוח (לא יכול להיכנס לחדר)" (ראה נספח ג' לכתב ההגנה מיום 11/10/18).

יצוין, כי בניגוד למה שטוען התובע, לא עולה מחומר הראיות שבפני בית המשפט, כי קיימות תקלות גלישה ואינטרנט באופן יום יומי.

כאשר העיד בבית המשפט, טען: "יש לי הוכחות על התקלות שאני יכול להציג, כולל אינטרנט, דברים אחרים. באו אליי טכנאים, חלק יש לי מסמכים. הטכנאים באו לתקן את הגלישה, הם ניסו לשפר. כשהטכנאי עזב את הבית, הייתה גלישה זמנית, אחרי כמה זמן התקלות חזרו על עצמן, אין גלישה, אחרי כמה זמן פתאום יש גלישה צריך ללחוץ כדי שיתחיל לעבוד, גלישה רציפה אין. זה חצי שנה כבר ככה" (עמ' 1, שורות 18 – 21).

למותר לציין, כי למרות שניתנה לו הזדמנות להשלים את ראיותיו, לא צירף ראיות כלשהן להוכחת טענותיו.

בהמשך, כאשר נשאל על ידי בית המשפט, מדוע אם אכן הוא סובל באופן כה תדיר, משירותי גלישה לקויים אצל הנתבעת, הוא ממשיך בהתקשרות עם הנתבעת, טען: "המחיר שלהם משתלם, בהוט ובשאר המקומות הם לא נותנים את שאר החבילה בפלאפונים שאני איתם הרבה שנים אין לי תלונות, למרות שלפעמים אין אינטרנט בבית אבל בכללי אין לי תלונות" (עמ' 1, שורות 22-24).

הנתבעת טוענת כי אל מול טענותיו המילוליות של התובע, היא הציגה ראיות, תיעודים, ורשומות ממערכותיה, אשר משקפות תמונה שונה מזו שמצייר התובע בפני בית המשפט והוא מתאר "השתלשלות עניינים באופן שאינו מדויק בעליל" (סעיפים 12 ו-13 לכתב ההגנה).

בחנתי את הדברים וחוששני כי יש ממש בטענות הנתבעת.

למרות תלונותיו הרבות של התובע, בדבר העדר גלישה מסודרת, רציפה ותקינה, הרי שמהחומר שבפניי, לא ניתן לקבוע זאת. אכן, נרשמות תלונות רבות של התובע בדבר מה שמכונה "ניתוקים", כלומר, תקלות בגלישה, אך גם מדברי התובע ומהתרשמותי הכוללת מעדותו, עולה כי מדובר בתקלות זמניות, אשר נפתרו על ידי הנתבעת. עובדה היא, כי גם התובע טען כי "לפעמים" אין גלישה, ובסך הכל הוא מקבל מהנתבעת שירות. אם אכן היה ממש בטענות התובע, אשר לדבריו מנהל עסק מהבית, ושירותי האינטרנט חשובים לו, סביר להניח שלא היה ממשיך ומקבל את שירותיה של הנתבעת.

עוד אבקש להפנות בעניין זה להוראת סעיף 5 לפקודת הנזיקין, הקובעת כדלקמן:

"בתובענה שהוגשה על עוולה תהא הגנה שהתובע ידע והעריך או שיש להניח שידע והעריך, את מצב הדברים שגרמו לנזק וכי חשף עצמו או רכושו למצב זה מרצונו".

מחומר הראיות עולה, כי התובע, על אף שלל טענותיו כלפי הנתבעת, ועל אף תביעה קודמת נגדה בעילה דומה, המשיך ונטל סיכון מרצון וחשף עצמו, שוב, לשיבושים בשירות. בנסיבות אלו, מעלה עליו הדין, כי הוא הסתכן מרצון, ולכן לא קמה לו הזכות לתבוע פיצוי.

יתרה מזאת, טענותיו בדבר תקלות רבות, שירות לקוי, העדר גלישה, וסבל כל כך רב, אינן עולות בקנה אחד עם היוותרותו של התובע אצל הנתבעת כלקוח, וכצרכן, ואף לא עם הראיות שיש בפני בית המשפט, המעידות על ריבוי תלונות אך לא בהכרח ריבוי תקלות.

דוגמה מובהקת לכך היא טענותיו של התובע ביחס לשירותי פקסימיליה, ששובשו בשל תקלות בקו הטלפון.

טכנאי שהוזעק למקום, הראה לתובע כי מדובר בקו תקין, וזאת למרות התעקשותו של התובע כי הקו אינו תקין. הוסבר לתובע, כי מכשיר הפקסימיליה שלו כנראה תקול, אך התובע בשלו, למרות שאין לכך אחיזה עובדתית טכנולוגית כפי שהומחש לו על ידי הטכנאי.

כאשר רצה הטכנאי לבדוק את הממיר של הטלוויזיה בבית, מסר לו התובע כי הדבר לא ניתן, בשל כך שאותו חדר סגור (ראה נספח ג' לכתב ההגנה; עדותו של המפקח מר ויקטור ביטון עמ' 2 שורות 33-36).

בנוסף, מהחומר שבפניי, כמו גם מעדותו של המפקח, אשר טיפל באופן ממוקד בתלונותיו של התובע, עולה כי התובע קיבל מענה מידי, מקצועי, ומהיר, לכל טענה ומענה שהייתה בפיו, עד כדי כך שהטכנאי שטיפל בו, נתן לו את מספר הטלפון האישי שלו, והתובע החל "מסתמס" עם הטכנאי באופן אישי, תחת פנייה למוקד השירות.

בהקשר זה, טוען התובע טענות שונות, ומסתמך על דבריו של הטכנאי באותם מסרונים. אינני סבור כי יש ממש בטענותיו של התובע, הדרך להתלונן ולקבל שירות היא דרך מוקד השירות, ולא בהתקשרות ישירה אל הטכנאי, מה גם שהשיח עם הטכנאי, שהוא רצוף תלונות מצד התובע, לא בהכרח משקף את המציאות. לו היה התובע פונה אל מוקד השירות, היה נשלח אליו טכנאי, אשר היה מברר אם אכן ישנה תקלה, כפי שהתובע מתלונן, או שמא מדובר בתלונת שווא.

כמו כן אציין כי הנתבעת בהגינותה, צירפה תמליל שיחות מוקלטות שנציגת הנתבעת ניהלה עם התובע, ביחס לתביעה הקודמת שהוגשה נגדה ונסגרה בפשרה, ממנה עולה כי נציגת הנתבעת הבהירה כי התקלות תטופלנה, וייעשה כל מאמץ על מנת להשביע את רצונו של התובע, הבטחות אשר קיבלו ביטוי של ממש בשיגור טכנאים לביתו של התובע, על מנת להסדיר את הטעון הסדרה, כעולה מהאסמכתאות שצירפה הנתבעת.

התובע אף זכה להטבה של חצי שנה ללא עלות בגין ערוצי הספורט וזיכוי בחשבונית על סך 50 ₪, כעולה מנספח א' לתגובת הנתבעת, בהמשך להחלטה מיום 7/2/19.

לכן, בהיבט העובדתי, חוששני שטענותיו של התובע, אינן מתיישבות עם חומר הראיות, המלמד על פער עצום בין תלונותיו של התובע, למציאות העובדתית.

לסיכום עניין זה, אני קובע כי לא הונחה בפניי תשתית ראייתית המשקפת שירות לקוי.

יובהר, כי גם אם יש תקלות בגלישה, הדבר הוא בגדר הסביר. לא כל תקלה מעידה על שירות לקוי, בוודאי שלא, כאשר הלקוח מקבל שירות מידי, ונעשה כל אשר ניתן להיעשות, על מנת להשביע את רצונו של הלקוח, תוך שיגור מידי של טכנאי ובירור התקלה, ככל שהיא אכן קיימת.

עוד יש לזכור, כי ישנן תקלות הנובעות מהתשתית עצמה, ולא מהשירות של הספק, ותקלות אלה, אין ביכולתו של הספק לתקן.

על כן, אני דוחה את התביעה בכל הנוגע לעניין זה.

גביית תשלומים בניגוד למוסכם –

טענה נוספת שבפי התובע היא, שלמרות המוסכם עם הנתבעת, גובה האחרונה ממנו, תשלומי יתר.

הנתבעת משיבה לכך וטוענת, כי במעמד התביעה הקודמת שהוגשה נגדה, הוסכם עם התובע על הוזלת דמי המנוי החודשיים, באופן הבא:

חבילת בסיס בסך של 269 ₪ לחודש, ממיר שלישי בתוספת 29 ₪ לחודש, וכל קו סלולרי מקבל תוספת של 30 ג'יג'ה גלישה ללא עלות. התובע לא חלק על הסכמה זו ולא הציג ראיה לסתור.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים אף בעניין זה, ובחנתי את מכלול האסמכתאות הנוגעות לעניין, חוששני שגם התביעה תחת ראש נזק זה, דינה להידחות.

מעיון בחשבוניות שצירפה הנתבעת לכתב הגנתה (נספחים ד' ו-ה'), עולה כי חשבוניות בגין תקופת החיוב 21/7/18 ועד 20/8/18, חויב התובע בתוספת תשלום בסך של 14.09 ₪ עבור ציוד WIFI – ציוד גלישה. הציוד אינו חלק משירותי הגלישה, הוא נועד לאפשר אותה, ועל כן, לא מדובר בגביית יתר, מה גם שהנתבעת טוענת כי הציוד נועד לצורכי שיפור הגלישה בביתו של התובע.

למרות שהתובע לא טען בתביעתו הנוכחית לגבי שירותי הסלולר, צירפה הנתבעת אסמכתאות גם בעניין זה, המלמדות על כך שהתובע חרג בגלישה באינטרנט, באמצעות הסלולר, בעלות של 150 ₪.

האסמכתאות שצירפה לכתב ההגנה, מלמדות על התראות שנשלחו לו, המציינות כי הוא ניצל 75% מחבילת הגלישה, עד לתאריך 30.7.18 שעה 17:41, ובתום ניצול מלוא החבילה, תועמד לרשותו חבילת גלישה, בנפח 15 ג'יג'ה במחיר של 150 ₪.

חיוב נוסף העולה מהחשבוניות הוא חיוב בגין ערוצי ספורט. מהחומר בפניי עולה כפי שצוין לעיל, כי מדובר בהטבה שהתובע קיבל חצי שנה ללא עלות, ובתום ההטבה הוא מחויב, כך גם לגבי ערוץ בשפה הרוסית.

עוד עולה מהחומר כי ישנן בחשבוניות עבור תקופת חיוב 21.8.18 עד 20.9.18, נרשמה חריגה בגלישה באינטרנט, לטלפון הסלולרי של התובע, שפרטיו בכתב ההגנה, בעלות של 150 ₪, וגם כאן נשלחה אליו התראת גלישה, כנ"ל. כמו כן, עולה כי בוצעו שיחות טלפון לחו"ל ממספר סלולרי אחר.

התמונה הראייתית הכוללת היא, כי הנתבעת עמדה במוסכם עמה, החריגות בחשבון לא נבעו מגביית יתר, אלא מחריגות של התובע בשירותי הגלישה, ושירותים נוספים שצרך מעבר לכך, אשר חייבים בתשלום, ולכן, גם טענותיו בדבר הפרת ההסכם עמו, נעדרות תשתית ראייתית, ואף מנוגדות לחומר הראיות, ועל כן, דין התביעה תחת ראש נזק זה להידחות.

סוף דבר:

אשר על כן, אני דוחה את תביעתו של התובע על שני חלקיה, ומחייב אותו בהוצאות משפט בסכום של 500 ₪, אשר ישולמו לנתבעת בתוך 30 יום. מאותו מועד, יישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק.

הודעה לצדדים זכותם לפנות בבקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מיום המצאת פסק דין זה לידיהם.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים בדואר רשום + אישור מסירה.

ניתן היום, ט"ז אדר א' תשע"ט, 21 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.