1. זוהי בקשה דחופה שהוגשה על ידי המבקשים למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד.

במסגרת הבקשה עתרו המבקשים לבית המשפט לאסור על שידורי קשת בע"מ (להלן: "המשיבה" או "החברה"), לדון בישיבת דירקטוריון החברה הקבועה למחר, 28.8.2018, בדילול הון מניות המבקשת בחברה באמצעות אישור הליך הנפקת מניות לבעלי המניות בה (להלן: "הדילול המתוכנן"). לחלופין, עתרו המבקשים למתן צו המורה למשיבה לא לנקוט כל פעולה לביצוע הדילול המתוכנן, ובכלל זאת שלא ייערך שינוי בספרי החברה וברישומיה ברשם החברות בקשר עם הון המניות של המבקשת ובקשר עם רישום המבקש 2 כדירקטור בחברה.

כן עתרו המבקשים בחיוב המשיבה בהוצאות הבקשה ובשכר טרחת עו"ד.

1. הבקשה משתרעת על פני 29 עמודים, צורף אליה תצהיר על פני 20 עמודים ונספחי הבקשה, 48 במספר, נפרשים על כ-360 עמודים. יוער ויודגש כי הבקשה הוגשה לבית המשפט היום בשעת צהריים, במהלך פגרת בתי המשפט, והונחה על שולחני סמוך לאחר מכן.

טענות המבקשים

1. עיקר טענותיהם של המבקשים נוגעות לקיפוח המבקשת כבעלת מניות בחברה באופן בלתי הפיך אם בית המשפט לא ייעתר לבקשה למתן צו מניעה במעמד צד אחד. זאת, לגישת המבקשים, משום שאם תתקבלנה החלטות בדירקטוריון החברה ביחס לדילול החזקות המבקשת, הרי שהדבר יביא לפקיעת כהונת המבקש 2 כדירקטור מטעם המבקשת ללא אפשרות לחידוש זכותה של המבקשת למינוי דירקטור מטעמה.
2. לטענת המבקשים חלף הדילול המתוכנן מוצבת בפני המבקשת אפשרות של השקעה כספית בחברה כבעלת מניות בחברה. לפי המבקשים בחירה זו אינה אפשרית בנסיבות העניין, שכן לצורך קבלת החלטה מושכלת בנדון על המשיבה להמציא למבקשת שורה ארוכה של מסמכים, פרוטוקולים, תכניות עסקיות, פירוט לגבי השקעות הוניות, הסברים לגבי רכישת חברות וכיו"ב מידע ומסמכים אשר המבקשת ביקשה לקבלם אך לא זכתה למענה הולם מצד המשיבה. עוד נטען כי מידע זה נדרש למבקשים על מנת לחלוק על שיעור הדילול המתוכנן למקרה שתחליט שלא להשקיע.
3. אין זו אף זו, המבקשת מוסיפה ומציינת שהדרישה שהוצבה בפניה להזרים כספים כבעלת מניות למשיבה או לחלופין לדלל את החזקותיה במשיבה נסמכת על תמצית הערכת שווי שאינה מאפשרת למבקשת לקבל החלטה תוך בחינת כל הנתונים הנדרשים לה לצורך זה (נספח 1ג' לבקשה). כן מעלים המבקשים טענות שונות לגבי הערכות שווי קודמות מהשנים 2014 ו-2016 (נספחים 1א'-ב' לבקשה), לרבות באשר לניגוד העניינים שדבק לפחות בחלק מהגורמים שהגישו את הערכות השווי הקודמות.

המבקשים מוסיפים וטוענים בעניין זה כי ביקשו להופיע בפני ועדת הכספים של המשיבה אשר עסקה בתהליך הדילול, אך בקשתם זו לא נענתה על ידי המשיבה. כן נטען כי המבקשת כלל לא קיבלה לידיה גרסה מלאה של הערכת השווי לפיה יקבע שיעור הדילול המתוכנן, אלא תמצית בלבד. עוד נטען כי לא ניתנה למבקשת הזדמנות להעיר הערותיה בקשר לתמצית הערכת השווי, שכן לא היה בפניה מלוא המידע הרלוונטי. בהתחשב אף בטעמים אלו נטען כי יש מקום לקבל את הבקשה דנן.

1. יתרה מזאת, מעלים המבקשים בבקשתם זו טענות לגבי ניהול תאגידי כושל, לא חוקי ומנוגד לתקנון החברה לאורך השנים, כמו גם כשל של המשיבה לספק למבקשת לאורך השנים האחרונות מסמכים ותשובות לשאלות שהוצגו על ידה – באופן שאינו מאפשר למבקשת לקבל החלטה לקראת ישיבת הדירקטוריון הצפויה למחר.

בעניין זה מרחיבים המבקשים כי רק בחודש יוני 2018 סופקו לה פרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון מהשנים 2016-2017 בלבד. כן נטען כי במשך שנים אושרו השקעות של החברה תוך חריגה מתקציב החברה וללא מדיניות מוסדרת, תוך מתן אפשרות למבקשת לקחת בהן חלק, בחריגה מהתקציב. לטענת המבקשים חלק מההשקעות התגלו על ידיהם בדיעבד, כגון רכישת חברת Greenbird, אודותיה נודע למבקשים מפרסומים בתקשורת.

דיון

1. הטענות המועלות על ידי המבקשים הן טענות כבדות משקל וראויות שעה שבעלת מניות מיעוט בחברה נדרשת לקבל החלטה שיש בה כדי להשליך לא רק על המשך החזקותיה בחברה אלא גם על זכותה למינוי דירקטור מטעמה – זכות שיכול ותישלל ממנה במקרה שהחלטה על הדילול תתקבל אם המבקשת לא תשתתף בהזרמת הכספים המיועדת.

יחד עם זאת, אציין כבר בשלב זה כי לא ברור כלל ועיקר מדוע השתהו המבקשים בהגשת הבקשה למתן צו מניעה במעמד צד אחד עד יום לפני כינוס אסיפת הדירקטוריון.

טרם אגש לבחינת השיקולים שבמתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד אעמוד על השתלשלות האירועים והיחסים בין הצדדים, אשר הובילו להגשת הבקשה דנן.

השתלשלות האירועים טרם הגשת הבקשה

1. מדובר בסכסוך ארוך שנים בין הצדדים שרק בחלקו נחשף במסגרת הנספחים שצורפו לבקשה. כפי שעולה מהנספחים שצורפו לבקשה, מדובר בסכסוך שהחל עוד בשנת 2012 הכולל טענות קשות שהופנו על ידי המבקשת ומי מטעמה, טענות שחוזרות על עצמן בגרסה כזו או אחרת גם בחילופי המכתבים בין הצדדים מהימים האחרונים.

בתוך כך, כבר בשנת 2015 התנגדה המבקשת להחלטה שהתקבלה בדירקטוריון החברה להזרמת כספים על ידי בעלי המניות, תוך דילול אותם בעלי מניות שאינם משתתפים בהזרמת הכספים. כבר אז טרחה המבקשת לציין כי היא אינה מתנגדת להחלטה להזרים כספים אך נוכח התנהלותה הלא חוקית של המשיבה, המקפחת את זכויותיה, ונוכח העובדה שהמשיבה אינה מספקת לה את כל הנתונים והמסמכים הנדרשים לקבלת החלטה מושכלת בנדון היא נמנעת מהזרמת הכספים לחברה (ראו מכתבי ב"כ המבקשת מיום 28.4.2015; נספחים 17 ו-19 לבקשה).

1. זאת ועוד, בחינת טענות המבקשת כפי שהועלו על הכתב ביום 7.5.2018 (נספח 41 לבקשה) מעלה כי מדובר בשורה ארוכה של טענות שהועלו על ידי המבקשת שמפורטות בהרחבה בבקשה הנוכחית שהוגשה לבית המשפט בדבר הפרת חובות החברה כלפי המבקשת בהתאם להסכמים קודמים בין הצדדים, פעולה בניגוד לתקנון החברה, טענות שהדילול אינו תקף ואינו חוקי, הצורך לערוך תיקונים היסטוריים וביטול החלטות שהתקבלו בחברה באופן בלתי חוקי לכאורה ועוד שורה ארוכה של טענות – הן בגדר חזרה על טענות שהועלו במשך שנים על ידי המבקשת.

המשיבה השיבה לטענות אלה של המבקשת במכתב תשובה מיום 3.6.2018, דחתה את כל הטענות שהועלו במכתב הדרישה תוך שהיא מוסיפה שמדובר בטענות שהן בגדר מסך עשן של האשמות שווא שנועדו להצדיק אי השתתפות בהשקעה כספית של עשרות מיליוני שקלים שהוזרמו על ידי יתר בעלי המניות (כ-160 מיליון ₪ החל משנת 2016, כפי שפורט בסעיף 3 למכתב הנ"ל; נספח 42 לבקשה). לטענת המשיבה מדובר אם כן בטענות סרק שנועדו להצדיק לכאורה הימנעות מהזרמת כספים כאשר כל יתר בעלי המניות משתתפים במימון השוטף שנדרש להמשך פעילות המשיבה.

המשיבה הוסיפה וציינה כי המציאה לידי המבקשים את כל המסמכים שנתבקשה להמציאם, הוסיפה וציינה כי למבקשת יש נציגים אשר קיבלו ורשאים לקבל כל מסמך, נציגים שנפגשים עם הנהלת החברה. נוסף על כך, פירטה המשיבה כי המבקשת גם לא סיפקה ערבויות כספיות משך שנים.

1. בהמשך לכך, ביום 3.7.2018 נשלחה פנייה של יו"ר ועדת המשנה לענייני דילול, המופנית אל בעלי המניות, בקשר להחלטות הדירקטוריון בדבר דילול מי מבעלי המניות שלא העמידו ערבויות ולא הזרימו כספים בניגוד להחלטות הדירקטוריון בעניין מימון החברה (בעלי מניות שעל כן עומדים בפני דילול; נספח 43 לבקשה). במסגרת פנייה זו ניתנה לאותם בעלי מניות הזדמנות "לפנים משורת הדין" להזרים לחברה את הכספים החסרים שטרם הוזרמו על ידם בהתאם להחלטות הדירקטוריון וועדת הכספים וזאת עד ליום 14.7.2018. בעלי המניות הופנו על ידי יו"ר וועדת המשנה לענייני דילול לגורמים בחברה להצגת כל שאלה ועניין בנדון.

כן ראיתי להפנות גם למכתב של ב"כ המבקשת מיום 11.7.2018 במענה לאמור (נספח 44 לבקשה). גם הוא מכתב ארוך, מפורט שחוזר על הטענות נשוא ההליך הנוכחי, אך מתייחס גם להתנהלות המשיבה בעבר, משך שנים, בנוגע לליקויים בהערכות השווי, הבעת התנגדות לדילול, העלאת בקשה לפגישה עם וועדת הכספים האחראית על הדילול, דרישה למתן ארכה לתרגם את המסמכים הרבים שהתקבלו מהמשיבה, דרישה למתן ארכה ללימוד החומר וכן דרישה נוספת לקבלת מסמכים על השקעות כספיות, על תכניות עסקיות וכיו"ב דרישות.

1. ה"פינג-פונג" של הפניות בין הצדדים לגבי הדרישות והמענה להן נמשך, כאשר המבקשים טוענים לפעילות בלתי חוקית תוך קיפוח המיעוט ומנגד המשיבה טוענת לפעילות חסרת תום-לב של המבקשים שנועדה לסכל את המשך פעילות החברה תוך אי-קיום החלטות הדירקטוריון (ראו מכתב ב"כ החברה מיום 31.7.2018, נספח 45 לבקשה; מכתב התשובה של המבקשת מיום 6.8.2018, נספח 46 לבקשה).

כל זאת, עד להעלאת הדרישה של המבקשת ביום 20.8.2018 לביטול אסיפת הדירקטוריון המיועדת ליום 28.8.2018 (נספח 47 לבקשה). במכתב זה העלתה המבקשת טענה שנדרש לה פרק זמן נוסף כדי ללמוד את כל הנושאים, לעבור על המסמכים, ועל כן עתרה היא לדחיית מועד כינוס אסיפת הדירקטוריון לחודש ספטמבר והוסיפה שלפי הידוע לה ישנו גם בעל מניות מיעוט נוסף, אחד או יותר, ודירקטור נוסף שמתנגדים למהלך הלא חוקי של החברה ועתרו לדחיית כינוס הדירקטוריון עד לחודש ספטמבר.

בתשובת המשיבה מיום 22.8.2018 (נספח 48 לבקשה) דחתה היא פעם נוספת את טענות המבקשת ואת עתירתה לדחיית כינוס אסיפת הדירקטוריון תוך שהיא מציינת שאין לה כל מידע על בעל מניות נוסף או דירקטור שעתרו לדחיית האסיפה.

הבקשה למתן צו מניעה במעמד צד אחד

1. השתלשלות האירועים נשוא הבקשה הובאו לעיל בהרחבה, אירועים שבבסיסם טענות קשות שהועלו על ידי המבקשת ומי מטעמה כנגד המשיבה לאורך השנים האחרונות. אינני נדרש להכריע בסוגיה האם טענות אלה מוצדקות אם לאו, וגם אינני מתיימר לקבוע בשלב זה האם לאורך שנים קופחו זכויותיה של המבקשת כבעלת מניות מיעוט בחברה, או שמא מדובר בניסיון של המבקשת להתחמק ממילוי חובותיה כבעלת מניות בחברה להזרמת כספים הנדרשת לצורך המשך פעילות החברה.

כמו כן, אינני בא לקבוע ממצאים בדבר הערכות השווי לגביהן טוענים המבקשים – האם אלו ראויות ומבוססות או שמא מדובר בהערכות שווי שנערכו על ידי גורמים בעלי עניין, .אלו סוגיות שיידונו, אם בכלל, בהמשך הדרך היה והתביעה תתברר בפני בית משפט.

כל שאני נדרש להכריע בו בשלב זה הוא האם קיימת הצדקה למתן צווים זמניים דחופים במעמד צד אחד. כפי שיפורט להלן, לא מצאתי כי יש מקום למתן צווים כאמור במקרה דנן.

1. בבוא בית המשפט להכריע בבקשה למתן סעדים זמניים עליו לשקול שני שיקולים עיקריים (ראו תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות")): ראשית, עליו לבחון את סיכויי ההליך העיקרי והאם הונחו בפניו ראיות לקיומה לכאורה של עילת תביעה. שנית, על בית המשפט לבחון את "מאזן הנוחות" בין הצדדים, היינו את הנזק שעלול להיגרם למבקש אם לא ינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני. בין שני שיקולים אלו מתקיימת "מקבילית כוחות", במובן שככל שגובר משקלו של האחד פוחת משקלו של האחר (ראו למשל רע"א 2592/17 מ.פ עמית בניה וייזום בע"מ נ' יצחק דהן עו"ד, פסקה 17 (26.4.2017); רע"א 972/15 אבו סמרה נ' עו"ד אלכס סקלר, פסקה 13 (17.2.2015); אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי 864 (מהדורה 12, 2015) (להלן: "גורן")).

לצד שיקולים אלו על בית המשפט לשקול שיקולים שבצדק וביושר, האם הבקשה הוגשה בתום לב או בשיהוי, והאם מתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש (תקנה 362(ב)(2) לתקנות; גורן, עמודים 864-866).

יתרה מזאת, בשל החשיבות המעשית הנודעת לסעד הזמני, קובעת תקנה 366(א) לתקנות כי "בקשה למתן סעד זמני תידון במעמד הצדדים". זוהי "דרך המלך אותה התווה מחוקק המשנה, והיא נועדה על מנת לוודא כי טענות הצדדים בבקשה לסעד זמני ידונו כדבעי" (רע"א 6830/15 פלוני נ' פלונית, פסקה 19 (12.1.2016). אם כן, הכלל הוא כי בקשה לא תידון במעמד צד אחד, אלא אם היא נמנית עם סוג הבקשות האמורות בתקנה 366(ב), או אם בית המשפט שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש סביר שההשהיה שבקיום הדיון המעמד הצדדים תסכל את מתן הצו או תגרום למבקש נזק חמור (תקנה 366(א) לתקנות).

1. יישום כללים אלו בענייננו מביא לכלל מסקנה כי אין מקום למתן צווים דחופים במעמד צד אחד כמבוקש. תחילה אתייחס לשיהוי הניכר ותום-הלב של המבקשים בהגשת הבקשה דנן ולאחר מכן אתייחס לסיכויי התביעה ומאזן הנוחות.
2. כפי שעמדתי לעיל בהרחבה, אין מדובר בטענות שנודעו למבקשים בימים או בשבועות האחרונים, מדובר בעובדות שהיו ידועות היטב למבקשים מזה מספר חודשים ויעידו על כך חילופי המכתבים בין הצדדים בנוגע לכוונת המשיבה לגייס כספים על פי החלטות דירקטוריון החברה. החלטות אלו היו ידועות היטב למבקשים, גם אם הם התנגדו להם מטעמים כאלה ואחרים.

כבר במכתבה של המבקשת מיום 7.5.2018, דהיינו לפני כשלושה וחצי חודשים, הביעה המבקשת התנגדות נחרצת לכוונה לדילול מניותיה תוך שהיא מעלה באותה פנייה את שלל הטענות שמועלות בבקשה. לא ברור אם כן, מדוע בחרו המבקשים להשהות את פנייתם לבית המשפט משך חודשים רבים, עד יום אחד לפני כינוס הדירקטוריון כדי לעתור לביטול כינוס ישיבת הדירקטוריון שמיועדת למחר.

מדובר כאמור בטענות שמועלות על ידי המבקשים בנוגע להערכות שווי משנת 2014 ומשנת 2016, טענות בדבר אי-קבלת מסמכים משנים עברו, טענות לגבי חריגה מתקציבים משך שנים, טענות בדבר השקעות כספיות שנעשו בניגוד להחלטות דירקטוריון, על ממשל תאגידי לא תקין ושורה ארוכה של טענות שעניינן התנהלות ארוכת שנים של המשיבה אשר לכאורה פוגעת בזכויות המבקשים. חרף האמור, המבקשים לא עתרו לבית המשפט להגנה על זכויותיהם משך כל אותן שנים וזאת ללא כל הסבר שמניח את הדעת וללא הצדקה לשיהוי כה ניכר וכה בלתי סביר, אשר הוביל כאמור לצורך בהגשת בקשה למתן צווים במעמד צד אחד.

1. אין זו אף זו, אינני יכול להשתחרר מן התחושה שייתכן כי המבקשים בחרו מדעת להשהות את פנייתם אל בית המשפט עד יום אחד לפני כינוס אסיפת הדירקטוריון, כינוס שהיה ידוע למבקשים מבעוד מועד, כינוס שנועד לקבל החלטה בדבר "אישור הערכת שווי ואישור הנפקת מניות בגין הזרמות שבוצעו בגין הערכת השווי האחרונה לסוף 2017" (סעיף 63 לבקשה).

טענות המבקשת כנגד דילולה המתוכנן כבעלת מניות הן בגדר כמעט חזרה על אותן טענות שהועלו על ידה בנוגע לדילול קודם שגם אותו תוקפים המבקשים, ולא ברור כלל ועיקר האם עתרו בזמנו כנגד אותן החלטות בדירקטוריון.

1. באשר לסיכויי התביעה, דינן של טענות המבקשים בדבר הליקויים בהתנהלות המשיבה, לרבות ביחס להערכות השווי ודילול מניות המבקשת, אינן מצדיקות על פניו קביעה לפיה מדובר בתביעה שסיכוייה ראויים או טובים. זאת מבלי לקבוע מסמרות לעניין זה.

לא נטען ולא הובאו ראיות לכאורה שהמשיבה בעצמה או באמצעות מי מבעלי מניותיה פעלו כדי להזיק לעצמם או להעמיס על קופת החברה הוצאות, שממילא בעלי המניות של החברה הם שנשאו בהן כאשר המבקשים לא השתתפו בנטל. בהקשר זה יודגש כי רוב בעלי המניות של המשיבה הזרימו עשרות מיליוני שקלים משנת 2016 כדי לאפשר את המשך פעילותה של המשיבה מבלי שהמבקשים ייטלו חלק בהזרמת כספים אלה.

עתירתם של המבקשים אינה כנגד ההחלטה על הזרמת הכספים, אלא נוגעת כל כולה להחלטת הדירקטוריון לדלל את אותם בעלי מניות שסירבו לשאת בחלקם כמתחייב בהזרמת הכספים להמשך פעילות המשיבה ולסירוב המשיבה לכאורה להעברת מידע ומסמכים. מדובר בהעלאת טענות של קיפוח בעל מניות מיעוט, טענות שהועלו לראשונה בשנת 2012 והעלאתן חוזרת פעם אחר פעם.

בהקשר זה יוער כי המבקשים אישרו במסגרת הבקשה דנן כי בעקבות פניות המבקשת למשיבה היא קיבלה לידיה את פרוטוקולי האסיפה הכללית של השנים 2016 ו-2017. לכך יש להוסיף את מכתבו של היועץ המשפטי של החברה מיום 24.4.2018 שהוגש לבית המשפט במעטפה חתומה (נספח 40 לבקשה) אשר מכיל פירוט של הזרמות הכספים שבוצעו על ידי בעלי המניות וסיכום של ישיבות דירקטוריון של המשיבה. זאת ועוד, כפי שעולה מנספח 30 לבקשה, המבקש 2 השתתף בישיבת הדירקטוריון בשנת 2016, ובמסגרתה העלה טענות לגבי הערכות השווי, טענות לגבי היקף המסמכים שהועברו למבקשים וטענות כנגד ההחלטה על הזרמת כספים מצד בעלי המניות. גם שם ההחלטה התקבלה על ידי רוב בדירקטוריון בהתנגדות המבקש 2.

בשולי הדברים יצוין כי טענות המבקשים כנגד הליקויים בהערכות השווי, לרבות טענות לניגוד עניינים מצד מעריכי השווי, לרבות משרד רו"ח קסלמן וקסלמן, אינן ייחודיות להערכת השווי השלישית, אלא נוגעות כאמור להערכות השווי הקודמות גם כן (ולראייה טענות המבקש 2 בישיבת הדירקטוריון משנת 2016, נספח 30). בגין טענות אלה לא סברו המבקשים לנקוט בהליך משפטי כלשהו משך כל השנים שעברו. ללמדך, אילו סברו המבקשים שטענות אלה מצדיקות בירור משפטי חזקה עליהם כי היו נוקטים הליך משפטי בנדון (ולא ממתינים כאמור עד ליום זה).

יתרה מכך, אין בידי לקבל בשלב זה את הטענה שמדובר במעין שותפות בין שישה בעלי מניות בלבד, שהרי מדובר בחברה שיש לה הנהלה מקצועית שמנווטת את פעילותה העסקית גם אם זו אינה נעשית או מתבצעת על פי ציפיות המבקשים.

1. בבואי לשקול את מאזן הנוחות בין הצדדים, אינני מתעלם מהטענה שייתכן ויש בדילול המתוכנן כדי לפגוע בזכויותיה של המבקשת למינוי דירקטור מטעמה (חרף העובדה שלא הוצגה אף תשתית ראייתית ראשונית או לכאורית לביסוס טענה זו), אולם גם אם אקבל את טענות המבקשים בנדון אין בכך כדי להצדיק מתן צו כמבוקש.

עתירתם של המבקשים לדחות את כינוס הדירקטוריון לחודש ספטמבר, עתירה שמצאה ביטויה במכתב מיום 20.8.2018 (נספח 47 לבקשה), לא הייתה משנה כלל ועיקר את מצב הדברים, שהרי מה תועלת יפיקו המבקשים אם כינוס הדירקטוריון יידחה פרק זמן של מספר ימים או שבועות. סבורני כי בנסיבות המקרה כפי שהובאו בפניי, כאשר אני שב ומציין שמדובר על טענות שהועלו על ידי המבקשים אי אילו פעמים ולאורך מספר שנים, אינני סבור כי דחיית הישיבה עשויה לקדם את פתרון המחלוקת בין הצדדים כפי שלא נעשה עד היום.

נוסף על האמור, שניתנו למבקשים פרקי זמן ארוכים לצורך קבלת החלטה האם להיענות להצעת הדירקטוריון לאפשר להם לשלם את חלקם בהזרמות הכספים. משכך, נדמה כי לא יהיה זה נכון לדחות את כינוס הדירקטוריון פרק זמן נוסף, כאשר רוב בעלי המניות נשאו בנטל של הזרמת הכספים הנחוצים להמשך פעילות החברה בסכומים ניכרים של עשרות מיליוני שקלים בעוד שהמבקשים נמנעו מלשאת בחלקם בתשלומים אלה.

1. אם נסכם, העובדה שמדובר באותו דפוס של התנהלות וטענות של המבקשים כלפי המשיבה לאורך שנים, העובדה שההתנגדות של המבקשים לכינוס אסיפת הדירקטוריון ולדיון בהחלטות שנמצאות על הפרק הינה התנגדות שנולדה לפני מספר חודשים כאשר המבקשים לא טרחו משך חודשים אלה לפנות לבית המשפט והמתינו עד יום אחד לפני כינוס הדירקטוריון, ובשים לב לסיכויי התביעה ולמאזן הנוחות כפי שפורט לעיל – אין הצדקה למתן צווים דחופים במעמד צד אחד בענייננו.
2. לאור כל האמור, לא מצאתי לקבל את הבקשה. בשים לב לעובדה שהצו המבוקש נוגע לכינוס אסיפת דירקטוריון שנקבעה למחר (ואשר שעת כינוסה לא צוין) ולאור דחיית הבקשה, אין מקום עוד לקבלת תגובת המשיבה ולקיום דיון בבקשה.
3. משלא נתבקשה תגובת המשיבה לא מצאתי לפסוק הוצאות.

ניתנה היום, ט"ז אלול תשע"ח, 27 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.