1. ביום 1.1.18 נרשם לנאשם דוח שעניינו חניה או עצירת רכב בתחום תחנת אוטובוס בניגוד לסעיף 6 (ד)(12) לחוק העזר לתל אביב ( העמדת רכב וחנייתו). הנאשם כפר בביצוע העבירה. לטענתו, במהלך נסיעה הבחין ב"תקלה במנוע, אולי אבן קפצה למנוע". הוא עצר את רכבו בתחום תחנת אוטובוס ולאחר מספר שניות נפתרה התקלה מאליה ללא צורך בטיפול והנאשם המשיך בדרכו. בין עצירתו בתחום תחנת האוטובוס לרגע בו המשיך בנסיעה צולם רכבו ונרשם לו דוח כאמור.
2. במסגרת דיון ההוכחות העידה הפקחית שושי לויאן. הנאשם העיד להגנתו. בעדותו שב הנאשם על הגרסה לפיה "הרגשתי שמשהו לא בסדר ברכב". הוא עצר את הרכב ולאחר מספר שניות נפתר העניין מאליו והנאשם המשיך בנסיעה.

דיון והכרעה

1. לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים שוכנעתי כי התביעה הוכיחה את המיוחס לנאשם במידת ההוכחה הנדרשת בפלילים. אלה טעמיי. הנאשם אינו חולק כי עצר את רכבו בתחום תחנת אוטובוס בניגוד לסעיף 6 (ד)(12) לחוק העזר לתל אביב יפו ( העמדת רכב וחנייתו). הוא טוען רק כי עשה כן עקב תקלה מכנית ברכבו. כאשר תקלה זו נפתרה (מעצמה) המשיך בנסיעה. לאחר ששמעתי את גרסת הנאשם מצאתי כי אין בידי לקבלה בשל היעדר עקביות וסתירות בנוגע לסיבה שגרמה לו, לטענתו, להעמיד את רכבו בתחום תחנת אוטובוס.
2. בתחילה טען הנאשם בעדותו כי חש "הפרעה במנוע". באותה נשימה ציין הנאשם גם כי "אולי נכנס לי אבן בצמיג" [ ע' 5 ש' 10-11]. אם לא די בסתירה זו הרי שזמן קצר לאחר מכן שב הנאשם ושלל אפשרות כי נכנסה לו אבן לצמיג ואישר כי איננו זוכר את הסיבה לכך שעצר את רכבו. ["ש. איזה מנורה נדלקה לך. ת. שום דבר. כמו נכנס לי אבן לתחתית הפרעה למנוע. לא זוכר מה. לא בצמיג" ע' 13]. הנאשם טען כי נגרמה הפרעה או תקלה במנוע. עם זאת, הוא אישר כי ברכבו לא דלקה כל נורית המצביעה על תקלה, וודאי לא בחלק חשוב כמו המנוע ["ש. איזו מנורה נדלקה לך. ת. שום דבר..." ע' 5 ש' 12-13]. הנאשם, בניגוד לכל סבירות או היגיון טוען כי חש בתקלה בחלק מהותי ברכבו [מנוע] אך במקום להדליק אורות מצוקה ולהניח משולש אזהרה ולאחר מכן לצאת מרכבו על מנת לבדוק את מהות התקלה או להתקשר לגרר או למוסך מאשר למעשה כי לא עשה דבר מאלה ["לא יצאתי מהרכב" ע' 5 ש' 15; ש. הוצאת משולש. ת. לא... ע' 5 ש' 22]. הנאשם העיד על עצמו כי הוא "קצת מבין ברכבים" ועל כן חש כי הוא יכול להמשיך בנסיעה לאחר עצירה בתחום תחנת האוטובוס [ ע' 5 ש' 16-17]. למרות ההבנה והידע שאפשרו לנאשם, לשיטתו, להמשיך בנסיעה ללא חשש להחמרת התקלה או להמשכה - לא ידע הנאשם לומר לבית המשפט מה הייתה מהות התקלה שגרמה לו מלכתחילה לעצור את הרכב.
3. אני סבור כי לאור התמיהות העולות מגרסת הנאשם ולאור היעדר עקביות הגרסה קיים קושי לקבלה. בהתאם נראה כי אין בה כדי להניח תשתית מספקת לטענה כי בנסיבות העניין לא היה מנוס מעצירת הרכב היכן שעצר. כיוון שכך וכיוון שאין חולק כי העבירה אכן התגבשה בעת שרכב הנאשם עצר/חנה בתחום תחנת האוטובוס, אני מרשיע את הנאשם בעבירה על סעיף 6 (ד)(12) לחוק העזר לתל אביב [ העמדת רכב וחנייתו].

ניתנה היום, 1 אפריל 01 אפריל 2019, במעמד הצדדים