בפניי בקשה להארכת מועד להישפט בגין הודעת קנס שמספרה 90511758063 (להלן: "הדו"ח").

המבקש טוען כי לאחר שקיבל את הדו"ח הוא פנה, באמצעות בא-כוחו, בבקשה להישפט (מצורפים עותק מהפניה, אישור משלוח דואר רשום ועותק ממכתב קבלה של מפנ"א), אולם לאחר מכן, בשל טעו משרדית שילמה מזכירתו של משיב את הדו"ח, באתר המרשתת רשות האכיפה והגביה וזאת לאחר שהיתה אמורה לשלם חוב אחר (מצורף מכתב ובו מתועדים שני החובות). בעקבות תשלום הדו"ח סירבה המשיבה לבקשתו של המשיב להישפט.

עוד טוען המשיב כי במועד ביצוע העבירה לכאורה נהג ברכב נכדו, מר אריאל מיכאל עוז (מצורף תצהיר תומך).

כן עולה מהבקשה, על אף שהדבר לא נטען במפורש, כי העבירה לכאורה תועדה באמצעות מערכת א/3.

המשיבה לא התנגדה לבקשה אך ביקשה לקיים דיון במעמד הנהג בפועל ולחילופין שיוגש תצהיר מטעמו לפיו הוא מודה בביצוע העבירה.

לאחר ששקלתי את עמדות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

על פי הוראות החוק (סעיף 229(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב- 1982), יראו את תשלום הדו"ח כהודיה באשמה. יחד עם זאת, בנסיבות מיוחדות מתיר חוק להאריך את המועד להישפט גם לאחר תשלום הדו"ח (ר' לדוגמא עפ"ת 5231-05-13 חזן נ' מ"י).

לטעמי הנסיבות המתוארות בבקשה אכן מצדיקות את "החזרת הגלגל לאחור".

כפי העולה מהבקשה המשיב פנה, במועד בבקשה להארכת מועד להישפט וטענתו כי לאחר מכן שולם הדו"ח בשגגה לא נסתרה ועובדה היא כי המשיב פעל, בשקידה ראויה וסבירה, לאחר תשלום הדו"ח כדי לתקן את המעוות.

בנוסף, המשיב הצביע על הנהג אשר ביצע לכאורה את העבירה וכפועל יוצא מכך על חשש לעיוות דין. עוד אציין, בעניין זה, כי לאור עמדת המשיבה די בתצהיר שהוגש.

טעם נוסף המחזק את הצורך בהארכת המועד להישפט נעוץ בעובדה שהעבירה לכאורה תועדה באמצעות מערכת א/3, עובדה העשויה לעתים להצדיק כשלעצמה את הארכת המועד להישפט, ר' עפ"ת 37212-06-18 עומר אגברייה, עפ"ת 37322-06-18 אבישי שרש נ' מדינת ישראל וכן תיק פל"א 4745-08-13 מ"י נ' בדראן.

יחד עם זאת, הדו"ח שולם והצורך להחזיר את הגלגל לאחור נעוצה בהתנהלותו של המבקש, אשר היה עליו לוודא היטב איזה מחובותיו ישולם ולפיכך, המבקש ישלם הוצאות משפט בסך של 750 ₪ תוך 30 ימים מהיום.

אשר על כן, בכפוף לתשלום ההוצאות כאמור, יוארך המועד להישפט בגין הדו"ח שבנדון.

ניתנה היום, כ"ח תשרי תשע"ט, 07 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.