בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' השופטת יפעת מישורי) מיום 25.7.2018, שניתנה בת"א 20053-04-18, בגדרה דחה בית המשפט קמא בקשה למתן צו מניעה זמני שהגישו המבקשים.

1. המבקשים הגישו לבית המשפט קמא תביעה לפירוק שיתוף, הנוגעת למספר רב של חלקות מקרקעין בגושים 17629 ו- 17656, בשטח של מאות דונמים. על פי הנטען בכתב התביעה, התביעה מבוססת על הסכם חלוקה שנערך ונחתם על ידי אבותיהם של הצדים כבר ביום 7.7.1976 ועל מפה/תשריט חלוקה שצורף לאותו הסכם והיווה חלק בלתי נפרד ממנו.

2. בד בבד עם הגשת כתב התביעה, הגישו המבקשים בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבים לבצע כל שינוי או דיספוזיציה במקרקעין נשוא התביעה, לרבות עקירת עצי זית בחלק המקרקעין המהווה מטעי עצי זית.

3. בהחלטה מיום 25.7.2018 דחה בית המשפט קמא את הבקשה. נקבע, כי הסכם החלוקה עליו מבקשים המבקשים להסתמך כבר נדון והוכרע על ידי מספר ערכאות שיפוטיות, לרבות בית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת, אשר דחה עתירה מנהלית שהגישו המבקשים נגד החלטות וועדות התכנון, המקומית והמחוזית, אשר אישרו תכנית מפורטת ג/21423, שעניינה איחוד וחולקה שלא בהסכמת הבעלים של החלקות והמקרקעין נשוא התביעה, על אף טענות המבקשים לקיומו של הסכם חלוקה ועל אף טענותיהם לחזקה בפועל במשך שנים. בהתאם להחלטת בית המשפט קמא, הגשת התביעה לפירוק השיתוף ובצדה בקשה למתן צו מניעה זמני נועדה לעקוף את החלטות וועדות התכנון, את פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים שדחה את עתירתם של המבקשים ואת ההליך המתנהל בבית המשפט העליון. בית המשפט קמא קבע עוד, כי הבקשה נסמכת על הסכם שלכאורה נחתם לפני כחמישים שנה תוך התעלמות מכל ההליכים שהתנהלו בוועדות התכנון מאז ועד היום, מתוך ניסיון לרוקן הליכים אלה מתוכן ומבלי שניתן הסבר כלשהו מדוע במשך כחמישים שנה לא פעלו המבקשים לאישור ההסכם הנטען.

4. בבקשת רשות הערעור טענו המבקשים, כי הסכם החלוקה שנחתם בשנות השבעים של המאה הקודמת בין אבותיהם של הצדדים משקף את מצב החזקה הקיים ואת השימוש בפעול שעושים הצדדים מאז שנות הששים של המאה הקודמת ועד היום. על פי הנטען, להסכם אף צורפה מפה החתומה בידי הצדדים, ונקבע בהסכם, כי מפה זו מהווה חלק בלתי נפרד מן ההסכם וכן מהווה הבסיס הנכון והסופי לחלוקת המקרקעין בין הצדדים. בהתאם להסכם, מדובר בחלוקה של ממש, כאשר הבעלות בחלקות השונות אמורה הייתה לעבור לכל אחד מהצדדים בהתאם לחלק שיועד לו בהסכם. על כן, כך נטען, הסכם החלוקה קובע גם את הזכויות הקנייניות של הצדדים בחלקות השונות. נטען עוד, כי במסגרת התכנית המפורטת ג/21423 ביקש המשיב מס' 1 לרשום תצ"רים שאינם תואמים את החלוקה בהסכם ובמפה שצופרה לו ואת החלוקה בפועל של המקרקעין. על פי הנטען, החלטת בית המשפט קמא מבטלת בהינף יד תביעה ממשית שהוגשה על ידם ולמעשה מרוקנת את התביעה מתוכן.

5. לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

כפי שעולה מהבקשה ונספחיה, וועדות התכנון כבר אישרו תכנית איחוד וחלוקה שלא בהסכמת הצדדים ובמסגרתה אושרו תצ"רים שאינם תואמים את הסכם החלוקה. עתירה מנהלית שהוגשה נגד אישור התכנית נדחתה על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת וערעור שהוגש לבית המשפט העליון עדיין תלוי ועומד. בנסיבות אלה שבהן אושרה תכנית איחוד וחלוקה והעתירה נגד אותה תכנית נדחתה, לא ניתן להתבסס לצורך מתן צו מניעה זמני על הסכם חלוקה משנות השבעים של המאה הקודמת שלמעשה שונה על ידי התכנית המפורטת, שקבעה חלוקה המשנה את החלוקה בהתאם לאותו הסכם. לא נטען וכמובן לא הוכח, כי העבודות שהמשיב מס' 1 מתכנן לבצע או מטעי עצי הזית שלגביהם הוגשה הבקשה למתן צו מניעה זמני, יועדו, בהתאם לתכנית האיחוד והחלוקה, למבקשים. משכך הם פני הדברים ומאחר שלכאורה צו המניעה הזמני נועד למנוע עבודות ועקירת עצים בשטחים המיועדים למשיב מס' 1 בהתאם לתכנית המפורטת, בצדק קבע בית המשפט קמא, כי הגשת הבקשה למתן צו מניעה זמני מהווה למעשה ניסיון לעקוף את החלטות וועדות התכנון ואת פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים שדחה עתירה שהגישו המבקשים נגד אישור התכנית. בקשה זו אף נועדה לעקוף את החלטת בית המשפט העליון (כב' השופט קרא) מיום 10.1.2018, בגדרה דחה כב' השופט קרא בקשה למתן צו מניעה זמני במסגרת הערעור שהוגש על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים.

6. אוסיף עוד, כי המבקשים הגישו את בקשת רשות הערעור דנן בחוסר ניכיון כפיים וגם מטעם זה דינה להידחות. כפי שעולה מהבקשה עצמה, וועדות התכנון אישרו תכנית מפורטת לאיחוד וחלוקה שלא בהסכמה (תכנית מפורטת ג/21423). עתירה מנהלית לביטול התכנית נדחתה בפסק דין שניתן על ידי כב' השופט קולה. המבקשים הגישו ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון ובצדו בקשה למתן צו מניעה זמני שנדחתה על ידי כב' השופט קרא. משום מה ועל אף שהמבקשים צירופו עשרות נספחים לבקשת רשות הערעור, הם נמנעו מלצרף את תקנון התכנית המפורטת והתשריט שלה, נמנעו מלצרף את פסק הדין של כב' השופט קולה שדחה את העתירה ואף נמנעו מלצרף את החלטת כב' השופט קרא שדחתה בקשה שהגישו למתן צו מניעה זמני במסגרת הערעור. חמור מכך, בסעיף 50 לבקשת רשות הערעור מציינים המבקשים את העובדה שהוגשה על ידם בקשה למתן צו מניעה זמני במסגרת הערעור שהוגש על ידם לבית המשפט העליון, אך משום מה הם נמנעים מלציין, כי בקשתם זו נדחתה בהחלטה שניתנה ביום 10.1.2018 על ידי כב' השופט קרא, וניתן היה ללמוד על אותה החלטה רק מהחלטת בית המשפט קמא. הימנעות המבקשים מלצרף את כל ההחלטות ופסקי הדין שניתנו בעניינם והימנעותם מלצרף את התכנית המפורטת ואת תקנונה פוגמים בניקיון כפיהם של המשיבים. די בכך כדי להביא לדחיית הבקשה.

אוסיף עוד, כי ללא צירוף מלוא המסמכים וההחלטות שניתנו במסגרת הליכי אישור התכנית המפורטת, וללא צירוף הוראות התכנית המפורטת לרבות תקנונה, לא ניתן להיעתר לבקשה אף אם אניח כי מסמכים אלה לא צורפו בתום לב.

7. מעבר לנדרש אציין, כי לא שוכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים. כאמור, תכנית מפורטת המשנה את החלוקה הנטענת בהסכם החלוקה כבר אושרה ועתירה מנהלית שהוגשה נגד אישור התכנית נדחתה. בהתאם לנטען בבקשה עצמה, וועדות התכנון אישרו את התכנית לאחר שקיבלו חוות דעת של מודדים ושל אנשי מקצוע שונים, אשר קבעו כי אין בחלוקה המוצעת בתכנית המפורטת כדי לשנות את מצב החזקה הקיים ואת מצב השימוש בפועל. בנסיבות אלה, דחיית הבקשה למתן צו מניעה זמני לא תפגע בצורה מהותית בזכויותיהם של המבקשים ואין בה כדי לשנות את המצב הקיים בצורה המצדיקה מתן צו מניעה זמני, לאחר שטענותיהם של המבקשים באשר להסכם החלוקה ובאשר למצב החזקה הקיים נדונו ונדחו הן על ידי וועדות התכנון והן על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים.

8. אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית ובצדה הבקשה למתן צו מניעה זמני עד הכרעה בבקשת רשות הערעור. משלא נדרשה תגובת המשיבים, אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ט אלול תשע"ח, 30 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.