14 נובמבר 2018

לפני:

כב' הרשמת קארין ליבר-לוין

החלטה

1. לפני בקשת הנתבעת לחייב את התובע בהפקדת ערובה על מנת להבטיח את כיסוי ההוצאות המשפטיות שייגרמו לה מהתובענה ככל שתידחה התביעה כנגדה.
2. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, בבקשת הנתבעת למתן החלטה ובחומר המצוי בתיק, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות. להלן אפרט טעמיי.
3. טרם ההכרעה יצוין כי בקשה להפקדת ערובה נבחנת בהתאם לתנאי התקנה הרלוונטית כפי שיפורט להלן, ובית הדין נדרש לבצע את בחינת תנאי התקנה בשלב זה של ההליך ועל סמך החומר המצוי בתיק.

המסגרת הנורמטיבית

1. תקנה 116 א לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 (להלן: התקנות)שכותרתה "ערובה לתשלום הוצאות" קובעת:

(א) שופט בית הדין או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.

(ב)  היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט- 1969, יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תידחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שירשמו.

(ג) הורה שופט בית הדין או הרשם על הפקדת ערובה ולא הופקדה ערובה בתוך המועד שנקבע, תימחק התובענה, זולת אם הורשה התובע להפסיקה."

1. בהתאם להוראה זו, שעה שמדובר בתובע שאינו תושב ישראל או אחת המדינות שאמנת האג חלה עליהן, הכלל הוא חיובו בהפקדת ערובה, למעט המקרים המנויים בסעיף קטן (ב) היינו - המצאת ראשית ראייה; הוכחת יכולת פירעון; טעמים מיוחדים.

מן הכלל אל הפרט

1. ההלכה הפסוקה קבעה כי זכות הגישה לערכאות היא זכות יסוד מן המעלה הראשונה, אולם אינה מוחלטת ויש לאזנה אל מול הזכות של הנתבעים. כך שבמסגרת ההכרעה בבקשה להפקדת ערובה, יש לאזן בין זכות הגישה של התובע לערכאות לבין זכותו של בעל הדין הנתבע לכך שיוכל לגבות את הוצאותיו במידה והוא נגרר להליכי סרק ו/או אם וככל שתדחה התביעה כנגדו.
2. גם טרם כניסת תקנה 116 א לתוקף, הכריעו בתי הדין בבקשות מסוג זה בהתאם לקבוע בתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 שהוחלה בבתי הדין מתוקף תקנה 33 לתקנות.
3. התובע הינו נתין אריתריאה ואינו תושב מדינה שאמנת האג חלה עליה. לאור האמור בתקנה 116 א לתקנות, יש להורות כי יפקיד ערובה אלא אם המציא ראשית ראיה, הוכיח יכולת פירעון או מטעמים מיוחדים שיירשמו המצדיקים מתן פטור מהפקדת ערובה.
4. הנתבע טען כי התובע לא ציין את כתובתו ולא הביא ראשית ראיה להוכחת תביעתו על כן יש לחייבו בהפקדת ערובה.
5. בדברי ההסבר לתיקון התקנות^[1][1] האמור נקבע כי תכלית התיקון הוא הצורך הגובר להבטיח שהנתבעים יוכלו להיפרע מתובעים שאינם תושבי ישראל מאחר שבדרך כלל אינם בעלי נכסים בישראל ועלול להיווצר קושי באיתורם ואכיפת פסק הדין כלפיהם ככל שיפסידו בתביעתם וייפסקו הוצאות לטובת הנתבעים. עוד נקבע שם כי :

"על מנת להיפטר מהפקדת ערובה, על התובע להביא "ראשית ראיה" להוכחת התביעה, וזאת באמצעות אסמכתאות המוכיחות את התביעה, בין היתר אודות קיומם של יחסי עבודה בין התובע לנתבע בתקופה המנויה בכתב התביעה ובנוסף לכך שיש יסוד לכך שהנתבע לא שילם את שכרו של התובע כפי שהתחייב, או לא קיים חבות אחרת שלו." (ההדגשה אינה במקור).

1. תובע צירף לתגובתו את תלושי השכר שבידיו מטעם הנתבע. בתלושי השכר נכתב כי מועד תחילת ההעסקה הוא 1.11.2016. לאור האמור מדובר בראשית ראיה לקיום יחסי עבודה בין הצדדים. כמו כן בתלושי השכר ניתן לראות כי לא בוצעה הפרשה לפנסיה לאחר חצי שנת העסקה לפי הצו הכללי בתחום.
2. במסגרת השאלה, האם התובע הניח ראשית ראייה לתביעתו אין מקום לערוך ניתוח מדוקדק של מלוא רכיבי  כתב התביעה, מה גם שאין זו העת לבירור עובדתי מעמיק. אני סבורה כי בשלב זה די בעניינים שצוינו לעיל כדי לקבוע כי קיימת ראשית ראיה להוכחת תביעתו של התובע. יש לזכור כי מדובר בראשית ראיה – נטל קל באופן יחסי.
3. אף בטרם התיקון לתקנות נקבע כי יש לבחון כל מקרה בהתאם לנסיבותיו ולנהוג בבקשה במידתיות^[2][2]. מאחר ובהתאם לתקנה המפורטת לעיל נראה כי קיימת ראשית ראיה להוכחת התביעה, הרי שאין מקום להורות על הפקדת ערובה.
4. מאחר וקבעתי כי התובע הניח ראשית ראיה להוכחת התביעה ומאחר ומדובר בחלופות, הרי שאין צורך לבחון האם התובע הוכיח יכולת פירעון או האם קיים טעם מיוחד כמפורט בתקנה

.

1. יחד עם זאת, אי מסירת כתובת נפרדת מכתובת בא כוח, הוכרה כעילה לחיוב בהפקדת ערובה ואכן התובע לא ציין את כתובתו. לאור האמור ניתנת לו שהות עד ליום 28.11.2018 לעשות כן.
2. ככל שלא ימסור את כתובתו, יהא עליו להפקיד ערובה בסך 1,000 ₪ לטובת הנתבעת וזאת עד ליום 30.12.2018 שאם לא כן תימחק תביעתו נגדה.
3. התיק יובא לעיוני ביום 31.12.2018.

ניתנה היום, ו' כסלו תשע"ט, (14 נובמבר 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

1. [1] ראה: http://www.justice.gov.il/Units/YeutzVehakika/NosimMishpatim/Pages/LaborCourtRegulationsPublication.aspx ↑

2. [2] ע"ע 1424/02 אבו נאסר נ' Saint Peter in Gallicantu (6.7.2003). ↑