התיק הועבר לטיפולי, והיום הוגשה והובאה לפני בקשה לעיון מחדש בהחלטת כב' השופטת רבינוביץ מיום 30/8/18 לדחות את הבקשה לצו חיפוש ותפיסה.

הבקשה הנוכחית אינה מעלה כל נתונים חדשים שלא היו לפני כב' השופטת. ממילא היא גם לא נתמכת בכל תצהיר. מדובר למעשה בביקורת ובהשגות על תוכן ההחלטה. ביקורת כזאת מקומה בהליך ערעורי ולא בבקשה לעיון חוזר. לכן וכבר מטעם זה הבקשה נדחית.

משבחרה המבקשת ללכת בדרך לא תקינה זו, ולא בחרה בנתיב הערעורי – אין להיעתר גם לבקשה שבשולי בקשתה, להורות על עיכוב המצאת כתבי בי דין למשיבים עד למתן החלטה בבקשה.

יתרה מכך, עצם בקשת הארכה נראית כבלתי ראויה, לאחר שבבקשה קודמת מיום 4/9/18 בה התבקשה ארכה קצרה להמצאת הערבות הבנקאית המקורית (שהעתקה צורף בפקס) – התחייבה המבקשת לבצע מסירות למשיבים "בדחיפות", ולא התבקשה שם כל ארכה למסירות!

וזאת לראות כי לפי החלטת כב' השופטת רבינוביץ – היה על המבקשת לבצע את המסירות עד יום 3/9/18.

רוצה לומר, לפי החלטות בית המשפט, צריך היה לבצע את המסירות ביום 3/9/18; ולכל המאוחר, ואפילו אם נפרש את ההחלטה מיום 4/9/18 בעניין הערבות כארכה מכללא גם למסירה – צריך היה לבצע את המסירות "בדחיפות" כפי שהצהירה המבקשת, כלומר עוד באותו יום 4/9/18.

כעת מסתבר שהמסירה לא בוצעה, משום שמתבקשת ארכה עד להחלטה בבקשה זו.

הדבר חמור ביותר בעיני – בין היתר משום שמחר הוא יום העבודה האחרון לפני ראש השנה, והתוצאה היא שהמשיבים ייאלצו להיכנס ללחץ זמנים בלתי סביר למתן תשובתם, כאשר מעל לראשם תלוי ועומד צו מניעה ארעי, אשר בשונה מצו התפיסה והחיפוש, ניתן באותה החלטה שבמעמד צד אחד מלפני שישה (!) ימים. והמבקשת יודעת זאת וערה לכך!

לפיכך אני מורה לב"כ המבקשת לבצע מסירה אישית עד מחר 6/9/18 בשעה 1000 לכל המשיבים – ומדובר במסירה של כל כתבי בי הדין, לרבות בקשות ותצהירים והעתקי בטחונות, וכן כל החלטות בית המשפט.

כן אני קובע דיון לפני במעמד הצדדים בבקשה לצו המניעה הזמני, וזאת ליום 12/9/18 שעה 1500.

המשיבים יגישו תשובות ראשוניות בכתב עד יום 12/9/18 שעה 1100.

ניתנה היום, כ"ה אלול תשע"ח, 05 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.