לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, מצאתי לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות המבקש (התובע) לדיון שנקבע לבירור תביעתו.

המדובר בבקשה לביטול פסק הדין בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט, משהמבקש מאשר כי זומן לדיון כדין.

בביטול בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט תשאלנה 2 שאלות: הראשונה, סיבת אי התייצבות מבקש ביטול פסק הדין לדיון שנקבע; והשני – והוא העיקרי – מה סיכוייו של בעל הדין בהליך העיקרי ככל שיבוטל פסק הדין, על מנת שלא לנהל הליך סרק שאין בצדו תכלית.

בנדוננו, המבקש ציין שלא התייצב לדיון בשל מצב רפואי של בנו, שאושפז כשבועיים עובר למועד הדיון. במהלך שבועיים הימים שחלפו מעת האשפוז, המבקש נמנע מהגשת בקשה לבית המשפט על מנת למנוע בזבוז זמן שיפוטי – משאב ציבורי משניתן היה לקבוע דיון חלופי, או בזבוז זמן המשיבים שהתייצבו לדיון כדין.

אשר לסיכויי התביעה, שהוא התנאי העיקרי, הללו נמוכים עד מאוד ואין בהם להצדיק את ההתעלמות של המבקש מהדיון שנקבע. המבקש הגיש תביעתו על סך 5,000 ₪ כנגד 2 עובדי בנק הפועלים – הם המשיבים.

במסגרת התביעה ציין, כי המשיבה 1 הכניסה את חשבונו ליתרה שלילית לאחר שהעבירה סך של 3,544 ₪ לתיק הוצאה לפועל ללא כל הצדקה, בעוד הוא נאלץ לשלם לבנק עמלות וריבית "רצחנית" לשיטתו. המשיב 2 ציין בפני המבקש כי לשם סגירת חשבון הבנק של המבקש, הלה ייאלץ לשלם סך של 5,685 ₪ ובהתאם לכך הוא נטל הלוואה מבנק אחר. אלא, שלא היה מקום לאלצו ליטול הלוואה זו משהיה מקום לזכותו בסך שהועבר על ידי המשיבה 1 ללשכת ההוצאה לפועל שלא כדין.

מבלי לקבוע מסמרות בנוגע לעילת התביעה כנגד הבנק ותוך שאציין כי נתתי דעתי לכך שהתקיים הליך נוסף בעניין דומה (ת"ק 54280-02-17) – אין לשיטתי סיכויי תביעה כנגד עובדי הבנק.

עובדי הבנק פעלו כנציגיו של הבנק ומטעמו. לפיכך, משלא נטען לנסיבות חריגות המצדיקות סטייה מהכלל לפיו החיוב אינו כלפי עובדי הבנק, עילת התביעה צריכה להיות מופנית כלפי הבנק בלבד.

בהליך המקביל הובהר למבקש כי לא היה מקום לתבוע את עובדי הבנק באופן אישי, אך המבקש המשיך לנהל תביעה זו חרף הקביעה כאמור (פסק הדין ניתן לאחר הגשת התביעה, אולם התובע בחר להמשיך לנהלה במתכונתה).

לא מצאתי כל טעמים לניהול ההליכים כנגד המשיבים אישית, ולא בכדי לא הוגשה תגובה לסילוק התביעה על הסף.

בתשובה לתגובה, הבהיר המבקש כי הוא מסכים שהנתבע יהיה בנק הפועלים, לאחר ביטול פסק הדין. בכך יש ללמד על העדר ההצדקה להגשת התביעה מראש כנגד עובדי הבנק שפעלו בשמו של הבנק.

טענה זו של המבקש לא מצאתי לקבל, משמשמעותה ביטול פסק הדין, תיקון כתב התביעה, וניהול הליך אחר לחלוטין. הדרך הראויה לשיטתי היא אי ביטול פסק הדין ומתן האפשרות למבקש להגיש תובענה נפרדת כנגד הבנק (מבלי לקבוע דבר ביחס למעשה בית דין או סיכויי התביעה).

כך או אחרת, המבקש לא מציג סיכויי תביעה כנגד המשיבים, וודאי לא כאלה המצדיקים התעלמות מהמחדל הדיוני ואי התייצבות לדיון.

הבקשה לביטול פסק הדין נדחית לפיכך.

לא ייעשה צו להוצאות (מעבר להוצאות שנקבעו בדיון).

ניתן לבקש רשות לערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי (מחוז מרכז) תוך 15 יום.

ניתנה היום, כ"ג שבט תשע"ט, 29 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.