הבקשה הוגשה על ידי הנהג כליפה מיכאל.

ב"כ המבקש טוען להעדר ראיות.

לטענתו עורך ההודעה, הזמנה לדין וכתב האישום לא ראה את העבירה ורק ביקש מפקח שעבד איתו לעצור את הרכב ולא ציין פרטי הנוסעים ברכב. הפקח טען כי הוא ראה את הרכב מוריד נוסע מוציא מזוודות מהרכב, אולם לא רשם פרטי הנהג ושל הנוסע. הפרטים שנרשמו הם מפי השמועה. אין בחומר הראיות עדות של נוסע כלשהו ולא יודעים אם אותו נוסע אולי נסע ברכב אחר כי לא ציינו שאותו נוסע הוא זה שנסע ברכב.

בנוסף טוען ב"כ המבקש פגם בשימוע.

לטענתו, על פי סע' 57 א' (ד) (1) המשטרה חייבת למסור הודעת איסור שימוש לבעל הרכב אם הוא לא נכח בשימוע ומפנה לתקנה 3 לתקנות התעבורה (איסור שימוש ברכב) ולטענתו אין בחומר הראיות אינדיקציה כי נמסרה הודעה לבעל הרכב.

המשיבה מתנגדת לבקשה.

עיינתי בחומר הראיות ומצאתי כי קיימות ראיות לכאורה ומעבר לכך.

רס"ב שמעון אסייג בהזמנה לדין כתב אישום, דוח משטרה מספר 53250005401, ציין תאריך ושעת אירוע 21.08.2018 שעה 09:40 ,שם הנהג כליפה מיכאל שמואל ,מקום האירוע בישוב נמל תעופה בן גוריון קומת יוצאים טרמינל 3 נתב"ג ופירוט העבירה ,הסעה נוסעים בשכר בניגוד לתקנה 84 א' לתקנות התעבורה.

בדוח נרשמו פרטי הרכב: מרכב אחוד טויוטה מ.ר. 1129262, אולם בתיק מזכר נלווה דו"ח שערך שמעון אסייג ושם ציין כי בדו"ח 53250005401 נרשם בטעות וציין את הפרטיים נכונים: פולקסווגן מס' 4790112.

בנסיבות המקרה ציין עורך הדו"ח שמעון אסייג: "במהלך המשמרת יחד עם מפקח משרד התחבורה עופר ביצענו אכיפה כנגד נהגים חאפרים אשר לוקחים נוסעים בתשלום כאשר הגיע הרכב הנ"ל עם נוסעים ושהם משלמים לו כסף עבור הנסיעה נלקח עדות מהנוסע, הנהג עוכב לתחנה לצורך רישום הדוחות הרלבנטיים וכמו כן נכנס לשימוע אצל קצין אגם נתבג להמשך טיפול".

בתיק מזכר מפורט שערך המפקח עופר נוח ביום האירוע וציין:

"היום במהלך שת"פ עם השוטר שמעון אסייג בטרמינל 3 טיסות יוצאות ממול שער 31 נצפה הרכב חונה ומתוכו יוצאת משפחה עם מזוודות . הנהג יצא מחוץ לרכב ועזר לפרוק את המזוודות. השוטר שמעון אסייג פנה אלי וביקש ממני שאגש לרכב כי הוא ראה גברת יושבת במושב אחורי . נגשתי לרכב ולנהג הזדהיתי כמפקח משרד התחבורה וביקשתי רישיון רכב ורישיון נהיגה. הנהג נתן לי. ביקשתי מהנהג שיעמוד במרחק מה מהרכב . נגשתי לגברת אשר ישבה ברכב הזדהיתי כמפקח תחבורה וביקשתי תעודת מזהה הגברת הציגה בפני דרכון . במסגרת היותי חוקר משרד התחבורה בנוסף שאלתי את הגברת לאן נוסעת? ענתה לי בית שמש שאלתי אותה האם מכירה את הנהג ?ענתה לי שלא שאלתי אותה כמה עליה לשלם עבור הנסיעה ענתה לי 200 ₪. השוטר שמעון אסייג גבה עדות מהגברת אשר ישבה ברכב."

מהמסמך הנ"ל עולה את נסיבות ביצוע העבירה ושעורך המזכר זיהה בוודאות את הנוסעת והנהג עם דרכן ורישיון נהיגה . כמו כן שמע מהנוסעת את כיוון הנסיעה והסכום ששולם עבורה .

בתיק גם הודעתה של הגברת שירה לאה בכור שמסרה כי הגיעה בטיסה לנתב"ג והנהג כליפה מכיאל

המתין בשער 31 , לא מכירה אותו ושילמה לו עבור הנסיעה 200 ₪.

כך שיש פירוט מעבר לנדרש כדי להקים ראיות לכאורה.

באשר לטענת ב"כ המבקש כי נפלה פגם בשימוע כי לא נמסרה לבעל הרכב הודעה על איסור השימוש דינה להידחות על הסף.

דעתי בעניין זה כדעתה של כב' הש' וישקין בבא"ש 3558-08-18 ובבא"ש 4618-06-18
אוסיף כי, ב"כ המבקש לא מעלה כל טענה או פגם בשימוע עצמו ולכל היותר טוען להליך שלאחר מכן וביחס לבעל הרכב. כך שאין מקום לביטול השימוע שנערך כדין .

טוען ב"כ המבקש כי לא נמסרה הודעת איסור שימוש לבעל הרכב כפי שמחייב סע' 57א' (ד)(1) אם בעל הרכב לא נכח בשימוע.

אני סבורה כי רק בעל הרכב יכול לעלות טענה זו .

מעבר לכל צורך אציין כי במקראה זה, לבעל הרכב -שפירא אליעזר - נמסרה לו לפני השימוע הודעה על שימוע בציון תאריך , שעה ומקום השימוע ושבשימוע הנ"ל ניתנת לבעל הרכב הזדמנות להשמיע טענותיו ובמידה ולא התייצב בעל הרכב לשימוע, בסמכות קצין המשטרה לאסור את השימוש ברכב גם בהעדרו. המבקש התחייב למסור לבעל הרכב את ההודעה וחתם על כך ובהעדר תצהיר מטעם המבקש הטוען אחרת יש לקבוע כי המבקש אכן מסר לבעל הרכב את ההודעה ובעל הרכב ידע על קיומו של השימוע והאפשרות הקצין ישבית את הרכב .

משזומן לשימוע ולא העלה טענות לא נפגע בעל הרכב .

דעתי בעניין זה כדעתה של כב' הש' וישקין בבא"ש 3558-08-18 ובבא"ש 4618-06-18
על כן הנני דוחה את הטענה.
אוסיף כי ב"כ מבקש לא מעלה טענות באשר למסוכנות בכל אופן אציין כי המבקש נוהג מ 2005 ולחובתו 14 הרשעות קודמות.

מכל הנימוקים הנ"ל הנני דוחה את הבקשה .

המזכירות תשלח העתק החלטתי לצדדים ותחזיר את התיק למשיבה.

ניתנה היום, ד' תשרי תשע"ט, 13 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.

ניתנה היום, ד' תשרי תשע"ט, 13 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.

חתימה