החלטה

א. ההליך

1. לפני בקשת הנתבעים 1 ו- 2 (להלן – "המבקשים") לבטל את צו המניעה זמני שניתן בתאריך 7.10.2018 וכן להורות עלך מחיקת התביעה.

2. הבקשה הוגשה כבקשה מס' 13, אך באי כוח הצדדים לא הקפידו להגיש תגובותיהם כראוי. תגובת התובעים לבקשה הוגשה כבקשה מס' 15, ועל תגובה זו הגישו המבקשים תשובה (כתשובה לבקשה מס' 15). לאחר הגשת תשובת הנתבעים הגיש בא כוח התובעים תשובה לתשובת הנתבעים, וזו הוגשה כבקשה מס' 16.

הגשת תשובה בעקבות הגשת תשובה לתגובה, אינה מוכרת בתקנות, ולפיכך הנני מוחק מסמך זה, שכאמור הוגש כבקשה מס' 16.

ב. ההליך העיקרי

3. התובעים בהליך העיקרי הם בעלי דירות בבניין המצוי ברח' חורב 33 בחיפה, במקרקעין המזוהים כחלקה 83 בגוש 10783. במקרקעין אלה בנויים שני בנייני מגורים, והתביעה שלפני מתייחסת לבניין המגורים שבחזית, בו 5 דירות מגורים.

4. בעלי הדירות בבניין התקשרו בחוזה עם המבקשים לביצוע פרוייקט במסגרת "תמ"א 38". את הפרוייקט יזם ותכנן הנתבע מס' 9. במסגרת הפרוייקט מבוצעות עבודות שונות לחיזוק הבניין מפני רעידות אדמה, ונבנו 6 דירות חדשות, אשר מכירתן מממנת (בין היתר) את עבודות החיזוק.

העבודות שיש לבצע בדירות הקיימות כוללות בניית מרפסת, ממ"ד, חדר נוסף וחדר רחצה נוסף. כמו כן במסגרת הפרוייקט יוקם חניון תת קרקעי אשר ישרת את שני הבניינים, ותתוקנה שתי מעליות, האחת מהחניון לקומת הכניסה, אשר תשרת את דיירי שני הבניינים, והשניה אשר תשרת את דיירי הבניין בלבד.

אציין, כי בבקשת המבקשים צויין, כי העבודות בחניון צפויות להתחיל בימים הקרובים, לאחר שתאגיד המים "מי כרמל" העתיק את מקומם של מוני המים שהיו מותקנים במקום בו יוקם החניון, והעבודות להקמת החניון צפויות להימשך כחודש ימים.

5. בתביעה שהגישו התובעים, טענו התובעים כי הנתבעת מס' 1 מפרה את התחייבויותיה ועבודות הבניה נמצאות בפיגור גדול לעומת לוח הזמנים המוסכם. בהקשר זה מציינים התובעים, כי היתר הבניה ניתן בתאריך 25.10.2015 בה בשעה שהנתבעת מס' 1 החלה בביצוע העבודות בתאריך 20.5.2016. לטענת התובעים, על פי החוזה היה על הנתבעת מס' 1 לסיים את העבודות בתוך 24 חודשים ממועד מתן היתר הבניה, דהיינו עד לתאריך 25.10.2017. התובעים מוסיפים וטוענים, כי הנתבעת מס' 1 אינה מבצעת את העבודות כנדרש ובכך היא מפרה את התחייבויותיה "הפרות הנדסיות".

על יסוד הערכת מומחה שהתובעים שכרו טוענים התובעים כי דרוש סכום של 7.5 מיליון ₪ (נכון למועד הגשת התביעה) כדי להשלים את העבודות, וקיים חשש שהתובעת לא תוכל להשלים את הפרוייקט כפי שהוסכם. על כן, על רקע ההפרות שהתובעים מונים בכתב התביעה, וחששם מפני האפשרות שהנתבעת לא תוכל להשלים את העבודות שהתחייבה לבצע, עותרים התובעים לכך שבית המשפט יפסיק את עבודתה של הנתבעת מס' 1 וימנה כונס נכסים אשר יטול את ביצוע העבודות לידיו לשם השלמת הפרוייקט.

6. אציין, כי בישיבה הראשונה שהתקיימה לפני (בתאריך 7.10.2018), ציוויתי על המבקשים להימנע מלמכור את הדירות שטרם נמכרו על ידם בבניין, וזאת כדי להבטיח שמכירת הדירות תשמש בראש ובראשונה לקיום התחייבויות הנתבעת מס' 1 כלפי בעלי הדירות. לאחר מתון צו המניעה הוטל עיקול על זכויות המבקשים על ידי בית משפט השלום, וזאת במסגרת תביעה שמתנהלת בין המבקשים והקבלן אשר ביצע את עבודות השלד בבניין.

עוד אציין, כי בתאריך 26.11.2018, לאחר שהתקיים דיון בבית המשפט, ביקרתי בבניין ושמעתי הסברים שונים מהצדדים ביחס לעבודות שבוצעו ולעבודות שיש עוד לבצע. באותו שלב, עבדו בבניין קבלני הריצוף. כמו כן קיבלתי עדכונים נוספים על התקדמות הבניה בישיבה שהתקיימה לאחר מכן ובהודעות שנמסרו לבית המשפט.

ג. הבקשה העומדת לדיון

7. בבקשה המונחת עתה לפני עותרים המבקשים למחוק את התביעה על הסף ולבטל את צו המניעה שניתן.

לטענת המבקשים אין בסיס לטענות התובעים, שכן העבודות בבניין מתקדמות בקצב ראוי , וככל שנגרמו עיכובים הרי שאלה נגרמו כתוצאה מחוסר שיתוף פעולה מצד התובעים עצמם. באשר למועד סיום העבודות, המבקשים טוענים, כי על פי סעיף 13.8 לחוזה יש למנות את המועד החל מתאריך 29.3.2017. הטעם לכך הוא, שהיה צורך לרשום חלקת משנה חדשה לה הוצמדו כל זכויות הבניה, אלא שרישום חלקת המשנה החדשה התעכב, שלא באחריות הנתבעים, בעקבות פטירתו של אחד מבעלי הדירות בבניין (מר נפתלי פריד ע"ה), והצורך לקבל צו ירושה אחריו.

8. לעומת טענות התובעים, עומדים התובעים על תביעתם, ולטענתם יש לדחות את הבקשה. בתגובתם לבקשה שבים התובעים ומונים את ההפרות שהם מייחסים למבקשים בביצוע החוזה. בא כוח התובעים מוסיף וטוען, כי למעט המבקשים והנתבע מס' 9 (היזם והאדריכל), כל יתר הנתבעים, אשר רכשו דירות מאת הנתבעת מס' 1, לא הגישו כתב הגנה, ועל כן יש לראותם כמי שמסכימים לכך שיינתן פסק דין לפי כתב התביעה.

ד. דיון

9. ראשית לכל אציין, כי כלל לא ברור שלתובעים אינטרס משותף. נראה הדבר, שבין התובעים לבין עצמם קיימות מחלוקות בשאלת נחיצותה של התביעה. כך למשל, בישיבה שהתקיימה בתאריך 8.1.2019, ולצד תלונתה על כך שהיא ובעלה נאלצים להתגורר בדירה שכורה תקופה ארוכה, אמרה התובעת מס' 2 (הגב' איזבלה זילברמן) כדברים הבאים (ויש להניח שהם משקפים אף את דעתו של בעלה, התובע מס' 1):

"... יש עיכובים ויש דברים שלא הסתיימו עדיין, ויש עיכובים גדולים גם בחניון, במדרגות וכו'. יחד עם זאת, אנחנו אף פעם לא רצינו שדוד ישראל יעזוב את הבניין. יש ביננו חילוקי דעות. כל מה שנעשה עד עכשיו נעשה באיכות טובה וזה מה שיש לי להגיד."

בנוסף לכך שמדברי התובעת מס' 2 עולה כי היא ובעלה אינם מעוניינים בסעד לו הם עותרים בכתב התביעה, אף האינטרס של התובעת מס' 5 לא התברר, ונראה כי בשלב מסויים הפסיק בא כוח התובעים לייצגה, וספק אם גם היא מעוניינת בסעד המבוקש. לעניינה של התובעת מס' 5 אפנה לדברים שנאמרו על ידי בנה, מר דניאל זיסר בישיבה שהתקיימה בתאריך 26.11.2018 (עמ' 8 לפרוטוקול), שביקש לאפשר למבקשים להמשיך ולבצע את העבודות, שכן הפסקת עבודתם באתר יגרום לעיכוב של 3 – 4 שנים "וזה לא באינטרס של אף אחד מהיושבים כאן".

10. על יסוד ביקורי באתר הבניה, והעדכונים שקיבלתי מבאי כוח הצדדים בישיבה שהתקיימה לאחר מכן, הנני סבור, שהתובעים שעדיין מעוניינים בסעד המבוקש בכתב התביעה, לא נתנו דעתם כראוי להשלכות שיש לסעד אותו הם מבקשים. להתרשמותי, המבקשים מבצעים את העבודות בקצב מתקבל על הדעת, והפסקת העבודות בשלב זה ומינוי כונס נכסים אשר ישכור שירותיהם של קבלנים אחרים, יגרום לתובעים וליתר בעלי הדירות, לרבות אלה שכבר רכשו דירות מהנתבעת מס' 1, נזקים כבדים ביותר ועיכובים גדולים. הנזקים העלולים להיגרם לתובעים וליתר רוכשי הדירות, יעלו עשרות מונים על הנזקים העלולים להיגרם, גם אם בסופו של דבר יתברר שקיים עיכוב בהשלמת הדירות ומסירת הדירות לתובעים.

לעניין המחלוקת בנוגע למועד סיום העבודות, אציין, על קצה המזלג, כי דעתי נוטה לקבל את טענות בא כוח המבקשים, כי יש למנות את התקופה לביצוע העבודות החל מהמועד שבו ניתן היה לרשום את יחידת המשנה החדשה בבניין, ולא מהמועד בו ניתן היתר הבניה. הדבר מתבקש מהדברים שנקבעו בסעיף 13.8 לחוזה שנכרת בין הצדדים. אעיר, שהתעלמות התובעים מהוראת סעיף 13.8, מעמידה בספק ניכר את מידת תום ליבם בהגשת ההליך.

11. תקנה 388(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, העוסקת במינוי כונס נכסים על ידי בית המשפט, פותחת כדלקמן:

"הוגשה בקשה למינוי כונס נכסים, רשאי בית המשפט, או רשם שהוא שופט, אם הדבר נראה לו צודק ונוח, לעשות .... את הדברים האלה ..."

על פי המבחן שנקבע בתקנות, על בית המשפט לבחון, האם בנסיבות העניין מינוי כונס נכסים הוא "צודק ונוח". יתרה מזאת, מינוי כונס נכסים, שנועד להפקיע זכויות של צד לחוזה, הוא צעד מאוד חריף ואין להשתמש בו כלאחר יד, אלא במקרים המתאימים בלבד. במקרה שלפני, ועל יסוד התרשמותי מהדברים שהוצגו לי בביקורי במקום ובעדכונים שנמסרו לי לאחר מכן, רחוק אני מלקבוע, כי יהיה זה צודק ונוח לסיים את עבודות של המבקשים בבניין, רק משום שהתובעות 3 ו- 4 סבורות שהדבר מתאים. להתרשמותי, העבודות בבניין מצויות בשלב מתקדם, ונראה שלא ירחק היום בו בעלי הדירות יוכלו לשוב ולהתגורר בדירותיהם.

12. עוד יש לזכור, שעד שלב זה, הנתבעת מס' 1 מכרה חלק מהדירות לצדדים שלישיים. לרוכשים שרכשו דירות מאת הנתבעת מס' 1 יש אינטרס לא פחות מוצק מהאינטרס של התובעים בהשלמת העבודות, ואולם, איש מהם לא הצטרף לבקשת התובעים להפקיע את העבודות מידיה של הנתבעת מס' 2.

כאמור, בא כוח התובעים סבור, כי מכיוון שרוכשי הדירות לא הגישו כתבי הגנה, הרי יש לראותם כמו שמסכימים עם הנטען בכתב התביעה ומסכימים לסעד המבוקש בכתב התביעה. עם כל הכבוד, עם כל הכבוד, אין דעתי כדעת בא כוח התובעים, ולדעתי, מצב הדברים הפוך.

לדעתי, לא קיים כל ספק, שמינוי לא מוצדק של כונס נכסים, שיפקיע את זכויות המבקשים להשלים את העבודות, יגרום לרוכשי הדירות נזקים כבדים, ללא כל הצדקה. גם אם היה מקום להניח שמינוי כונס נכסים ישרת את האינטרס של התובעים (דבר שלדעתי אינו נכון), אין כל מקום להתעלם מהאינטרסים של אלה אשר רכשו דירות מאת הנתבעת מס' 1.

13. אין אני מוציא מכלל אפשרות שעלול להיווצר איחור בהשלמת העבודות. ואולם, איחור זה אינו שקול כלל וכלל לנזק העלול להיגרם לתובעים עצמם לכל יתר בעלי הזכויות, אם עבודות הנתבעים תופסק בשלב זה. גם אם חלילה העבודות לא תסתיימנה במועד, תמיד תעמוד לתובעים הזכות לתבוע פיצוי כספי עבור הנזק שנגרם להם, וכך גם לגבי הפרות אחרות המכונות על ידי התובעים בכתב התביעה "הפרות הנדסיות".

14. לפיכך, הנני מחליט להיעתר לבקשה ולמחוק את התביעה. כפועל יוצא מכך, הנני מחליט אף לבטל את צו המניעה הזמני שניתן בהחלטתי מתאריך 7.10.2018.

ה. סוף דבר

15. אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן:

(א) הנני מוחק את התביעה.

(ב) הנני מבטל את צו המניעה שניתן בהחלטתי מתאריך 7.10.2018, ולפיו נאסר על הנתבעים 1 ו- 2 למכור דירות בבניין.

(ג) הנני מחייב את התובעים, ביחד ולחוד, לשלם לנתבעים 1 ו- 2, ביחד ולחוד, הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 23,400 ₪. כמו כן הנני מחייב את התובעים, ביחד ולחוד, לשלם לנתבע מס' 9 (דוד סלעית) הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 11,700 ₪.

ניתנה היום, כ"ח אדר א' תשע"ט, 05 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.