הנאשם ביקש להישפט בגין 11 הודעות קנס, לפיהן ביצע עבירות חניה שונות ונסע שלא כדין בנתיב תחבורה ציבורית.

לבקשת הנאשם אוחד הדיון בכל התיקים.

מצאתי לזכות הנאשם מהעבירות המיוחסות לו בשניים מן האישומים: אני מוצאת את הנאשם זכאי מהמיוחס לו בהודעת הקנס 00010918720 ו-00035250422, שעניינן שימוש שלא כדין בנתיב תחבורה ציבורית במועדים 26.9.17 ו- 16.10.17 בהתאמה.

ראיתי להרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכל תשעת האישומים האחרים.

להלן נימוקיי:

א. הנאשם לא כפר בכך שכלי רכב שבבעלותו חנו, או נסעו בנתיב תחבורה ציבורית, כמתואר בהודעות הקנס. עם זאת טען, כי אדם אחר, אנדרי פורטנוב, נהג ברכב במועדים הרלוונטים וביצע את העבירות. הנאשם טען כי מדובר באזרח זר, חבר של בנו, ששהה בארץ וקיבל את רשותו לעשות שימוש ברכבו. לדבריו, אותו אזרח גורש מן הארץ ולא ניתן להעידו בהליך זה.

ב. הוגשו בהסכמה הדו"חות, תוך שהנאשם ויתר על זכותו לחקור בחקירה שכנגד את הפקחים (ת/1-ת/3). לאחר מכן, ביקש הנאשם לאחד תיקים נוספים והבהיר: "החלטת כבוד השופטת יפעת אונגר ביטון תהווה החלטה גם בכל התיקים שצירופם מבוקש שכן למבקש טענה אחת בלבד – שאדם אחר עשה שימוש ברכבו במועד ביצוע העבירות" (בקשה לאיחוד תיקים מיום 30.12.18).

מכאן, המאשימה הוכיחה את העובדות המפורטות בכל כתבי האישום.

ג. הנאשם בחר להעיד. הוא זיהה בתמונת פספורט תצלום אדם כחברו של בנו. לדבריו, בנו ביקש לתת לאותו חבר את האפשרות להשתמש ברכב מסוג סוזוקי של הנאשם (להלן: "הרכב"). הסתבר לנאשם, בדיעבד, כי החבר "עשה בלאגן". הנאשם העיד כי טרם מסר את הרכב לחבר, הנחה אותו להיזהר, לנסוע כמו שצריך ולתדלק.

במהלך החקירה הנגדית, הנאשם לא ידע לציין את מועדי השימוש ברכב ע"י החבר, לא ידע לומר אם חברים נוספים של הבן עשו שימוש ברכב ולא ידע מתי בנו עשה שימוש בו. הנאשם הודה כי לרכב שני צרורות של מפתחות: האחד היה בבית והשני בחזקת בנו, שנתן לסירוגין לחבר. עוד הודה, כי בנו נטל חלק מהדו"חות ולא עדכן אותו בדבר.

ד. לצד הנאשם, העיד בנו – ליאור. לדבריו, חברים משותפים ביקשו ממנו לסייע לאנדרי להתאקלם בארץ. לדבריו, אנדרי התגורר עמו פרק זמן עד שנעצר וגורש. באותה תקופה היה "כבן בית" ואפשר לו לנהוג ברכב.

הוגשו, צילום דרכון של אנדרי פורטנוב (נ/2) וייפוי-כוח לעו"ד גולוב (נ/1).

בחקירה הנגדית, טען ליאור כי אנדרי עשה שימוש בכלי רכב נוספים של המשפחה, הוא אישר כי במהלך התקופה השתמש בסוזוקי לסירוגין עם אנדרי, אך לא ידע לציין את התאריכים: "הרכב היה זמין לי ולו כל הזמן". לדידו, אנדרי לקח אחריות על ביצוע העבירות.

ה. לפנים משורת הדין, נעתרתי לבקשת הסניגור להמציא לתיק תצהיר קונסולרי של אנדרי. הוגש תצהיר מקורי בשפה האנגלית, בצירוף צילום דרכון (זהה לנ/2), אימות חתימה בלעז, ואימות חתימה בעברית. מסמכי אימות החתימה חתומים בידי הגב' הקונסול אתי בנימין, ונושאים חותמת שגרירות ישראל בקייב. יוער כי התצהיר צילום הדרכון ומסמכי אימות החתימה כרוכים בסרט ובחותם שעווה אדום.

ו. על פי התצהיר, מאשר אנדרי פורטנוב, כי הוא חברו של ליאור זאירוב, והוא מצהיר כי החזיק ועשה שימוש ברכב מסוג סוזוקי, מ.ר 72-927-33 הרשום על שם רוברט זאירוב, בתקופה שבין 9.7.17 ועד 3.2.18. כמו כן אישר כי נעצר בהליך פלילי ב-4.2.18 וגורש מהארץ בחודש נובמבר 2018. יש לציין, כי בכותרת התצהיר, קיימות מחיקות של הכתב המודפס בשלושה מקומות: על המילים "בידי הקונסול" לאחר המילים "לאחר שהוזהרתי"; על המילים "ות.ז מס'"; ועל מס' הזיהוי "3357715293". ליד המחיקות קיימות חתימות הנחזות כחתימות המצהיר ובתחתית הדף אותיות הנחזות כראשי תיבות של שם הקונסול "E.B". יתר על כן, בכותרת התצהיר מופיע מס' דרכון ET653197. מס' זה מופיע כאמור גם בנ/2 שהוגש לתיק טרם מועד התצהיר האמור לעיל.

באימות החתימה חתומה הקונסול על כי זיהתה את אנדרי פורטנוב עפ"י דרכון אוקראיני במס' הנ"ל, וכי הזהירה אותו לומר אמת, אחרת יהיה צפוי לעונש, לאחר מכן חתם בפניה מרצונו החופשי על התצהיר המצורף.

ז. ב"כ המאשימה טענה לפגמים בתצהיר כשהיא מפנה לתיקונים הנ"ל. דומני כי מדובר בתיקונים טכניים ואני מוצאת נוכח המפורט לעיל כי הוגש תצהיר קונסולרי ערוך ומאומת כדין. ניתן להיווכח במסקנה כי מאחר והקונסול לא זיהתה את מר פורטנוב עפ"י תעודת זהות אלא לפי דרכון, נותר מס' הדרכון ונמחק מס' הזיהוי. כמו כן, בטופס האימות המצורף לתצהיר הקונסול מאשרת שהזהירה את המצהיר ולפיכך נמחקו המילים כי הקונסול הזהירה מכותרת התצהיר והדברים באו לביטוי באימות הקונסולארי עצמו. מצאתי כי מדובר בשינוי טכני אולם במהותו, עומד התצהיר בדרישות.

ח. לא נסתרה טענת הנאשם ובא כוחו, כי לא ניתן היה לזמן את אנדרי פורטנוב לעדות בבית המשפט כיון שגורש מן הארץ. יש להניח שכניסתו ארצה אסורה.

ט. העולה מן האמור הוא כי ניתן להסתמך על האמור בתצהיר.

י. עם זאת, אין בכוחם של הדברים לסייע לנאשם לחלוטין. הצלבת נתוני הודעות הקנס עם הפרטים שמסר אנדרי פורטנוב בתצהיר, מעלים שרק בשני מקרים הוא נוטל אחריות על השימוש ברכב והנסיעה שלא כדין בנתיב תחבורה ציבורית. על כן, אני קובעת כי במועדים 26.9.17 ו- 16.10.17 הוא שעשה שימוש ברכב וביצע את העבירות שיוחסו לנאשם. בכך, עמד הנאשם, לפי מידת ההוכחה הנדרשת ממנו כנאשם בהליך פלילי, בחובה המוטלת עליו בהתאם לתקנה 27ב לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961, להוכיח כי במועד העבירה אדם אחר נהג ברכב.

יא. ברם, יתר העבירות המיוחסות לנאשם הינן מתאריכים שאינם בתקופת נטילת האחריות ע"י פורטוב, או שהרכב המעורב בעבירה אינו הרכב מסוג סוזוקי בו נהג פורטוב. כך למשל, העבירה של נסיעה בנת"צ מיום 7.12.17, ברח' בן יהודה, בוצעה ברכב מסוג מרצדס,

מ.ר 47-77-011 הרשום על שם הנאשם (הודעת קנס 00035929728) והנאשם לא הוכיח מי נהג בו באותו מועד. גרסתו של פורטנוב, לפיה עשה שימוש רק בסוזוקי, נתמכה בעדות הבן ליאור.

יב. כל העבירות המיוחסות לנאשם לפי הודעות קנס: 0009626322, 00096092721, 00095911129, 00095742326, 00036656825 בוצעו במועדים שאינם מתיישבים עם התקופה שמנה פורטנוב בתצהירו. לגבי מועדים אלה, לא הובאה כל ראיה מצד הנאשם ביחס לזהות הנוהג ברכב. אין לי אלא לקבוע, על יסוד החזקה בתקנה 27ב' הנ"ל כי האחריות לביצוע העבירות היא של הנאשם בהיותו רשום כבעל הרכב.

יג. יתר העבירות המנויות בהודעות קנס 00012289328, 00031260896, 00107548704 בוצעו ברכב המרצדס הנ"ל וברכבים מסוג סקודה שלא היו בשימושו של פורטנוב, גם לשיטת הנאשם ובנו. לא הוכח מי הנוהג ברכבים אלה במועדי העבירות, ושוב האחריות היא על כן של הנאשם.

לאור כל האמור, אני מרשיעה את הנאשם ב- 7 עבירות של שימוש שלא כדין בנתיב תחבורה ציבורית

עפ"י תקנה 22 (א) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961, בעבירה של העמדת רכב בצד רכב אחר חונה,

עבירה לפי סע' 6(ד)(10) לחוק עזר לתל-אביב יפו, התשמ"ד-1983, ובעבירה של העמדת רכב בניגוד

לתמרור אין עצירה, עבירה לפי סע' 6(א)(2) לחוק הנ"ל.

המזכירות תשלח את הכרעת הדין לצדדים ותזמנם לישיבת טיעון לעונש.

ניתנה היום, ו' אייר תשע"ט, 11 מאי 2019, בהיעדר.