לפניי תביעה קטנה במסגרתה ביקש התובע לחייב את הנתבע בפיצוי בגין נזקים שלשיטתו נגרמו לגינתו בשל כריתת עץ סמוך על פי הזמנת הנתבע. לטענת התובע עניין לנו בעץ אקליפטוס ותיק אשר מצוי היה בגבול החלקה בינו לבין שכן בשם מר רוטר (להלן: מר רוטר) ואשר הנתבע, המתגורר בסמיכות למקום, בחר על דעת עצמו לכרות אותו, והזמין לשם כך כורת מטעמו. עוד טען התובע כי במועד הכריתה וכתוצאה ממנה נפלו גזעים וענפים בחלקתו ונגרמו נזקים רבים לגינתו. כך, בין היתר, נפגעה גדר במבוק שהיתה ממוקמת בינו לבין מר רוטר, נמחצו צמחים רבים, ונגרמו אף נזקים למערכת ההשקייה. לאחר פינוי הגזם הושארו בגינתו ענפים כבדים אותם לא יכול היה לפנות בעצמו, ועל כן נאלץ להעזר לשיטתו באיש מקצוע המתחזק את גינתו באופן קבוע. תביעה זו עניינה בעלויות שיקום הגינה והנזק.

הנתבע, עו"ד במקצועו – כפי שהעיד על עצמו, הגיש כתב הגנה לקוני ובו הכחיש את כל הטענות שבכתב התביעה באופן גורף (ובלשון נקבה).

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה ואבהיר –

1. ראש וראשון יצויין כי במעמד הדיון התברר כי הנתבע מכחיש למעשה כי הוא-הוא אשר הזמין את כורת העצים לצורך כריתת עץ האקליפטוס נשוא התביעה. בעקבות דברים אלו, ומשנטענו באופן מפורש רק לאחר שהתובע נחקר זה מכבר בכל הנוגע לעובדות העיקריות העומדות במחלוקת, והכל שעה שרעייתו של התובע נוכחת באולם, לא מצא ביהמ"ש כאן לנכון להעיד את רעייתו של התובע בדבר אמיתות טענותיו, בין היתר בנוגע לתקשורת שנערכה בינה לבין רעיית הנתבע ביחס לתיאום הליך הכריתה, על אף שהתובע הציע להעמידה לחקירה.
2. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מן העובדה שבמהלך הדיון ישבה רעייתו של התובע על הספסל האחורי בביהמ"ש והנהנה לאות אישור ביחס לדברי בעלה בכל הנוגע לשיחות אלו, כאשר הפנה שאלות בעניין אל הנתבע. הנתבע, שהוא כאמור עו"ד במקצועו, לא ביקש להזהיר את רעייתו של התובע ולחקור אותה בעצמו בחקירה נגדית ביחס לטענות התובע בעניין זה, ואף לא העלה כל טענה בנוגע לקיומה של עדות מפי השמועה ביחס לחילופי דברים אלו.
3. התובע העיד, ועדותו נמצאה אמינה בעיניי, כי מלבד הדיווח שקיבל מרעייתו בנוגע לפניית רעיית הנתבע אליה בבקשה לתאם מועד לכריתת העץ, הרי שלאחת משיחותיה של רעיית הנתבע השיב הוא עצמו, ובין השניים התנהלה שיחה במסגרתה ביקשה רעיית הנתבע ליידע בדבר המועד שנקבע לכריתת העץ ואף הנחתה אותו לסגור את חלונות ביתו ביום הכריתה.
4. בנסיבות אלו, תמוהה בעיני גרסת הנתבע משל נודע לו אודות הכוונה לכרות את העץ בדרך מקרה ביום הכריתה עצמו, שעה ששהה בגינתו והבחין בנעשה וביקש לפקח מצידו על הפעולות – למניעת נזק לגינתו שלו – הסמוכה למקום.
5. כאן המקום להדגיש כי בשונה מהתובע אשר הגיע אל הדיון מלווה ברעייתו, באופן שניתן היה לחקור אותה בעניין (ואף הציע לעשות כן), הרי שהנתבע בחר שלא לזמן את רעייתו לדיון. משמדובר בסכסוך לכאורה בין שכנים – ושעה שמיוחסת לנתבע פעולה יזומה ביחס לעץ שאינו גובל בחלקתו, דומה בעיניי כי התנהלות סבירה מחייבת זימון רעייתו של הנתבע על ידו, לתמיכה בגרסתו לפיה לא היה מודע לכוונה לכרות את העץ מבעוד מועד ונעשה מודע לנעשה רק דרך מקרה.
6. לאלו יש להוסיף את העובדה שמסיבה שאינה ברורה ערוך כתב ההגנה כולו בלשון נקבה, ואין לך אלא לתהות שמא יש בכך כדי ללמד על מעורבותה של רעיית הנתבע בניסוח הכתב או בנסיבות של המקרה.
7. זאת ועוד, אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבע גרס כלפי התובע (התרשמתי כי חילופי הדברים היו ביום הארוע עצמו) כי לא יזכה לראות ממנו כל תשלום. התובע מבהיר כי הדברים נאמרו לאחר הכריתה ושעה שהנתבע, אשר פיקח אחר עבודת הכורת מטעמו, ביקר בחצרו של התובע, ביקש לאשר פינוי הגזם ביום אחר, עמד על הנזקים הנטענים והגיב להתראת התובע לפיה יתבקש לשלם פיצוי עבור נזקים, אם יתברר לאחר פינוי הגזם כי קיימים כאלו. הנתבע טען מנגד כי לא ביקר כלל בחצר התובע מעולם, וממילא אף לא פיקח אחר עבודת הכורת. בכל הכבוד לא מצאתי בדברי הנתבע כל הסבר מניח את הדעת מדוע טען כלפי התובע כי לא יזכה לכל פיצוי מידיו, אם ממילא לא ביקר בחצר התובע, לא ראה את הנזקים הנטענים ולא נטען כלפיו כי הוא האחראי על נזקי הכריתה עוד באותו מועד. אציין בהקשר זה כי גרסת התובע בנוגע לחילופי הדברים הותירה על ביהמ"ש כאן רושם מהימן יותר, וזו אף נראית סבירה יותר, טבעית יותר ומתאימה יותר לנסיבות המתוארות מגרסתו של הנתבע בעניין לפיה לא הגיע אל חצר התובע ואף על פי כן טען כלפיו התובע כי עליו לפצותו על נזקים שלא ראה, והוא בחר להשיב לו שלא ישלם לו על נזקיו, בטענה שהוא אינו חייב לו דבר.
8. יובהר כי איש מן הצדדים לא ביקש לזמן את מר רוטר לעדות כאן, ובהתאם לא נשמעה גרסתו של זה בנוגע לשאלה מי הזמין את הכורת כדי לבצע את הכריתה. הואיל וכתב ההגנה נוסח באופן כללי, כאמור, מצאתי כי אין לזקוף את העדרו של מר רוטר מן הדיון דווקא לחובתו של התובע כאן. אזכיר, כי ככלל, נטל השכנוע רובץ מתחילתו ועד סופו על התובע, בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה", ואולם עדותו של התובע ונוכחותה של רעייתו באולם הדיונים די בהם לטעמי כדי להצדיק העברת הנטל המשני להבאת הראיות אל כתפיו של הנתבע. זאת ועוד, הואיל וטענתו העיקרית של הנתבע הינה כי כלל לא הזמין את כורת העצים (עובדה שכאמור לא פורטה בהאי לישנא במסגרת כתב ההגנה מטעמו), הרי שדומני כי זימון מר רוטר לעדות כאן, כעד מטעמו בנוגע למסכת הארועים שהובילה לזימונו של הכורת, הינו נדרש, ואם היה ממש בטענותיו של הנתבע בנוגע למידת מעורבותו בארוע כולו, הרי שחזקה עליו כי היה מביא עדים מטעמו לתמיכה בגרסה זו, לרבות את מר רוטר, בעל המגרש הגובל לעץ.
9. הנה כי כן אני מוצאת כי את העדרותו של מר רוטר אין לזקוף בנסיבות העניין לחובתו של התובע דווקא, וזה, אשר הביא עימו את רעייתו, פרס גרסה סדורה בנוגע לנסיבות הגעתו של כורת העצים והותיר בעצמו רושם מהימן על ביהמ"ש הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי הכריתה בוצעה לבקשת הנתבע ועל פי הזמנתו, וכי הנתבע אף נכח במקום ופיקח אחר הנעשה בזמן אמת.
10. לבסוף אציין כי התובע העיד כי פנה אל הוועד מקומי יוקנעם המושבה (שם מתגוררים הצדדים) ואל המועצה המקומית מגידו על מנת לברר האם ניתן רשיון לכריתת העץ, וכי נענה כי רשיון כאמור לא התבקש ולא ניתן. הדברים מצוינים כאן לעניין יכולתו של התובע להביא ראיות נוספות לעניין זהות מזמין הכריתה, ושוכנעתי יש בטענות התובע בעניין זה כדי ללמד כי התובע פעל לאיתור מלוא הראיות כנדרש, לרבות ביחס לסוגיה העיקרית שבמחלוקת, כפי שהתבררה במעמד הדיון.
11. כאן המקום להבהיר כי הנתבע, אשר כאמור הכחיש כל מעורבות לעניין, ואשר גרסתו זו לא התקבלה על ידי, לא ביקש לזמן את כורת העצים מטעמו לעדות כאן, לא ביקש לצרפו כנתבע נוסף בתיק ואף לא הגיש נגדו הודעת צד ג'.
12. התובע תיאר בתביעתו כיצד נפלו ענפים וגזעים אל גינתו, וכיצד לא נערכה קשירה ראויה של ענפי העץ והטייתם לשטח בור למניעת נזקים נלווים. עוד תיאר התובע כיצד פנה בזמן אמת אל הכורת מטעם הנתבע על מנת להביאו לנקוט אמצעי זהירות מתאימים, ללא הועיל.
13. הנה כי כן אני קובעת כי משהוזמן הכורת על ידי הנתבע וזה אף פיקח בשטח בזמן אמת אחר עבודתו, הרי שזה חב חובת זהירות -הן מושגית והן קונקרטית – לאור נפילת גזעים וענפים בפועל אל עבר גינת הנוי של התובע, כשאלו מתפזרים וזורעים הרס, כעולה מהתמונות שהוצגו לעיוני, כלפי התובע כאן. כן חב הנתבע –מזמין העבודה והמפקח – חובת זהירות כלפי התובע בכל הנוגע לאי פינוי מלוא הגזם מגינתו לאחר מעשה.
14. בגין מחדלים אלו, כך שוכנעתי, נגרמו לתובע נזקים הבאים לידי ביטוי בהוצאות שהוציא לשיטתו בקשר עם שיקום הגינה ופינוי הגזם.
15. התובע צירף לכתב תביעתו הצעת מחיר, הכוללת בין היתר שיקום גדר הבמבוק, אשר מעיון בתמונות שלה ולאור עדות התובע בעניין התרשמתי כי ממוקמת בגבול שבין חלקתו של התובע לחלקתו של מר רוטר מזה שנים ארוכות, וערכה, ביום הנזק, כך דומני - מועט. יובהר כי המזיק אינו נדרש אלא להשיב את מצבו של הניזוק לאחור, כפי שהיה ביום הפגיעה, ואין הוא נדרש לקומם את הנזק וליתן בידי הניזוק מוצר חדש תחת זה הישן שנפגע.
16. עוד כללה הצעת המחיר התייחסות להחלפת שתילים שניזוקו, ומעדות התובע עלה כי אלו לא הוחלפו בפועל.
17. כן כלולים בהצעת מחיר רכיבים המתייחסים לפינוי הגזם, ניקיון ופינוי, גיזום שברים ותיקון ההשקיה בסכום כולל של 4,200 ₪. קבלה שהציג התובע במעמד הדיון מלמדת על כך שבסופו יום שילם לגנן מטעמו עבור "שיקום נזק בגינה שלב א' ניקוי ופינוי גזם וגזעים חלקי" (כנקוב על גביה) סך של 1,200 ₪ בלבד ביום 1.12.18. כל זאת, שעה שלשיטת התובע פעל זה מכבר להחלפת הגדר, שיקום מערכת ההשקייה, ופינוי הגזם. משלא הוצגו קבלות נוספות, אני קובעת כי שיעור הנזק עומד על סך כולל של 1,200 ₪ בלבד.
18. יובהר כי הנתבע ביקש שלא לקבל את הסכום הנקוב בקבלה כמעיד על שיעור התשלום ששולם בפועל לצורך תיקון הנזקים, בטענה שהקבלה הופקה על ידי מי שממילא מעניק שירותי גינון לתובע ועל כן עשויה לכלול (בסכומה) אף תשלום עבור שירותי גינון שגרתיים. שקלתי את טענות הנתבע בעניין ואיני רואה לנכון לקבלן, ראשית, משום שהסכום הנקוב בחשבונית מבטא לטעמי על דרך המעטה את הסכום הנדרש לשיקום הנזקים העולים מהתמונות, ושנית, משום שאין לפני הערכה נגדית מטעם הנתבע בנוגע לסכום הראוי לתשלום לשם ביצוע עבודות השיקום הנטענות. התובע לא הכחיש כי הגנן אשר ביצע את העבודה בחצרו הוא אותו גנן המבצע דרך קבע את עבודות הגינון בגינתו (דברים אלו הובהרו על ידו כבר בכתב תביעתו) ודומני כי אך טבעי הוא כי אדם המעסיק גנן דרך קבע ייעזר באותו גנן לשם שיקום הגינה במקרה של נזק שנגרם לה. אין בהתנהלות זו כדי ללמד על נסיון "לנפח" את הסכומים או כדי ללמד על הטעיה או תרמית.

מכל האמור אני רואה לנכון לחייב את הנתבע לשפות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו בעקבות כריתתו של עץ האקליפטוס אשר גדל בסמוך לבית התובע, בסך של 1,200 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 6.9.18, ועד יום התשלום המלא בפועל.

כן אני רואה לנכון לחייב את הנתבע לשלם לתובע את הוצאות המשפט בגין ההליך כאן בסך כולל של 1,000 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

לצדדים זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח העתק מפסה"ד לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, י' סיוון תשע"ט, 13 יוני 2019, בהעדר הצדדים.