1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בימ"ש לתביעות קטנות בתל אביב –יפו (כב' השופטת כוכבה לוי) מיום 29.7.18 בת"ק 6259-03-18 ולפיו התקבלה תביעת המשיב נגד המבקשת באופן חלקי.

2. ענייננו בתביעה קטנה על סך 26,000 ₪ שהגיש המשיב נגד המבקשת ונתבעת נוספת – אסתר לוי בנוגע למושכר ששכר מהמבקשת ברח' האצ"ל 34 בבני ברק.

בכתב התביעה טען המשיב כי חיפש מחסן עם חצר גדולה לצורך שיפוץ רהיטים ומכירתם בזמנו הפנוי ובחר בנכס למרות מצבו הקשה והיותו מלא בגרוטאות, שנאמר לו שניתנות לפינוי מיידי ללא מיון.

לאחר חתימת ההסכם ביום 1.6.17 עם המבקשת ומסירת השיקים, נאמר לו שההסכם יילקח לנתבעת 2 שהיא עורכת דין ובעלת הסמכות ביחס למשיב בעניין הנכס.

נטען, כי אז החלה מסכת של סבל וסחבת: נדרש ממנו למיין את הגרוטאות, התגלה למשיב כי אין חשמל בנכס, זרם המים "חלש עד בלתי ניתן לשימוש", חוזה לא הגיע אליו חתום, בקשותיו נותרו ללא מענה.

לטענת המשיב ביום 15.12.17 בוטל ההסכם והמבקשת השיבה לו
את כל השיקים.

בקשתו מהמבקשת לפיצוי בשווי של חודש שכירות כפיצוי סורבה.

במסגרת התביעה המשיב דרש לחייב את המבקשת לשלם לו 18,000 ₪ בגין חודשי השכירות ששולמו עד לביטול החוזה, וכן לזכותו בסכום של 8,000 ₪ עבור חודש עבודה.

3. בכתב ההגנה המבקשת טענה כי מטרת המשיב לסחוט ממנה כספים ועקב לחץ שהפעיל עליה באיומים, קללות וגידופים החזירה לו את השיקים, מבלי שחויב באיחור בפנוי, תשלום בגין חודש שכירות אחרון וחוב בגין תשלום חשמל ומים לרשויות.

לטענת המבקשת היא השכירה לו את הנכס לאחר שנערך מו"מ עימו ועם אחיו – סיון יצחייק ולאחר מכן עם חברתו. נטען כי לנתבעת 2 אין כל קשר לנכס או לשכירות.

עוד נטען כי המשיב קיבל בעת החתימה שהות חינם של חודש ימים וכן סך של 500 ₪ הופחתו לו מדמי השכירות של החודש הראשון לצורך שיפוץ שלא בוצע על דיו.

מטעם המשיב הוגש כתב תשובה.

4. בדיון שהתקיים בבימ"ש קמא ביום 29.7.18 העידו התובע, אחיו של התובע – סיון יצחייק, הנתבעת וכן עדה מטעמה – לאה סטולי.

5. בפסק דינו של בימ"ש קמא נקבע כי התובע חתם על הסכם שכירות לדירה ממנו עולה כי מטרת השכירות למגורים.

בימ"ש קמא למד מעדות התובע כי למקום לא היה חיבור סדיר ותקני לחשמל ומים.

צוין כי התובע סובל מגמגום חמור והתכתב במסרונים עם התובעת או מי שפעלה בשמה והתריע על חוסר חשמל וחוסר מים, ללא הועיל.

נקבע כי בפועל הושכר לתובע "מחסן" אליו צמוד שטח אדמה גדול מלא גרוטאות והתובע נאלץ לפנותם ולסדר את המושכר.

נקבע כי בשל חוסר אספקת מים וחשמל תקינה הודיע התובע על עזיבתו והנתבעת הסכימה בשיחת טלפון שיותיר מעט רהיטים במקום.

בימ"ש קמא נוכח מהתכתובת כי לתובע הייתה הנאה חלקית בנכס עד שהודיע כי עוזב אותו.

המבקשת חויבה לשלם למשיב עלות של 3 חודשי שכירות בסך של 9,000 ₪ וכן פיצוי בסך 4,500 ₪ בגין הוצאותיו בהגשת התביעה. הודגש כי למשיב קושי אובייקטיבי בהגשת התביעה נוכח גמגום קשה.

על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני.

6. בבקשת רשות ערעור טוענת המבקשת כי ההליך נוהל באופן שגוי תוך פגיעה בזכויותיה.

נטען כי בימ"ש קמא לא אפשר לה להעלות טענותיה, לחקור את התובע במהלך הדיון ולסכם טענותיה.

כמו כן נטען כי נפלו שגיאות בפסה"ד:

-הצדדים הסכימו שהנכס נשוא התביעה הושכר למטרת מחסן ולא למגורים לאחר שהתובע ביקר בנכס וידע את טיבו, ולכן לא היה מקום לקבוע שללא חשמל ומים הנכס לא ראוי למגורים ולחייב את המבקשת השבת דמי השכירות.

-התובע הפר את ההסכם בעודו "מהלך אימים" על המבקשת.

- התובע קיבל כספים לצורך השיפוץ ולא החזירם למרות שלא ביצע את השיפוץ כפי שהתחייב.

-בעת חתימת ההסכם נתן התובע לנתבעת 12 שיקים למשך שנה שלמה. בפועל התובע השתמש במושכר 8 חודשים. עקב התנהגותו הנתבעת נאלצה להחזיר לו 6 שיקים חזרה, כך שהוחזרו לו 18,000 ₪. בפסה"ד חויבה המבקשת לשלם למשיב 13,500 ₪ נוספים.

7. לאחר עיון בבקשת רשות ערעור הגעתי למסקנה ולפיה דינה להידחות אף ללא צורך בתגובה וזאת מהנימוקים כדלקמן:

8. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות ניתנת רק במקרים חריגים, עת נעשה לאחד הצדדים עוול קשה או כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר, זאת בשל טבעם זה של הליכי תביעות קטנות, שתכליתם בירור יעיל, מהיר ופשוט של הסכסוכים.

וראה לעניין זה: רע"א 5623/18 עיריית ירושלים נ' מור (9/8/18) סעיף 6, רע"א 1196/15 צח בר נ' פורטל (18/3/15) ורע"א 7535/16 דהרי נ' לדרמן (26/12/16).

המקרה שלפני אינו נכנס לגדר החריגים המצדיקים בקשת רשות ערעור.

מסקנות בימ"ש קמא תחומות לגדר המחלוקת בין הצדדים, לא מצאתי כי נגרם עיוות דין למבקשת ואף לא מצאתי טעות ממשית המצריכה התערבות.

9. באשר לניהול הדיון:

אופן ניהול ההליך מסור לשיקול דעת הערכאה הדיונית וערכאת הערעור ממעטת להתערב בכך, ובלבד שאין הדבר מנוגד לדין או גורם עיוות דין לצדדים (ראה לעניין זה: רע"א 5528/10 SF WING OVERSERAS REAL ESTATE INVESTMENTS LTD נ' יניב, סעיף 8 להחלטת כב' הש' מ' נאור (26.7.2010)).

בימ"ש של ערעור חי מפי פרוטוקול בית משפט, כאשר הוא מבקש לדעת מה אירע בדיון שהתקיים בערכאה הדיונית.

בפרוטוקול הדיון צוין כהערת בימ"ש כי המשיב מגמגם באופן חמור ואחיו מסייע כדי להבין אותו.

חזית המחלוקת תחומה בכתבי הטענות, במסגרתם העלו הצדדים את טענותיהם. בימ"ש קמא שמע את עדויות הצדדים וכן את העדים מטעמם.

טענות המבקשת לפיהן בימ"ש קמא לא איפשר לה לטעון בע"פ בדיון, לחקור את המשיב, לסכם, אינן מעוגנות בפרוטוקול הדיון ונטענו בעלמא.

זאת ועוד; בית משפט לתביעות קטנות אינו קשור לסדרי הדין הנהוגים בבית משפט אחר, והוא רשאי לפעול בדרך שנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה (ראה סעיף 62 (ב) לחוק בתי המשפט ותקנה 9 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדיר דין), התשל"ז – 1976).

בנסיבות אלה, אני סבורה כי לא נפל כל פגם בניהול ההליך.

10. באשר לפסה"ד:

במקרה דנן, לאחר שעיינתי בפרוטוקול הדיון ובמכלול החומר המצוי תיק קמא, לא מצאתי כי נפלה שגגה על פניו של פסק הדין.

מסקנותיו של בימ"ש קמא מבוססות על חומר הראיות והעדויות שהובאו בפניו.

עסקינן בממצאי עובדה ומהימנות עדים אשר ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהם אלא במקרים חריגים ביותר. למשל, כאשר נפל בהכרעתה של הערכאה הראשונה פגם הנופל לשורשו של עניין או כאשר הטעות בולטת על פניה. זאת, לנוכח היתרון המובנה של הערכאה הדיונית – שלה היכולת להתרשם באופן בלתי אמצעי מן העדים הנשמעים לפניה – על פני ערכאת הערעור.

ראה לעניין זה: ע"א 918/15 פישמן רשתות בע"מ נ' פקיד שומה למפעלים גדולים, פסקה 11 (28.7.2016), ע"א 559/16 פרי יעקב שירותי ניהול בע"מ נ' פקיד שומה תל אביב 1, פסקה 10 (6.11.2016) וע"א 7863/16 גורדו נ' ימין (18.7.18).

בימ"ש קמא מצא ,כי המושכר סבל מחוסר אספקת מים וחשמל כפי שטען המשיב, אם כי נקבע כי הייתה למשיב הנאה חלקית מהמושכר עד שהודיע על עזיבתו.

בהתאם למסקנה דלעיל, בימ"ש קמא קבע את סכום הפיצוי בו חויבה המבקשת.

ההכרעה לפיה יש לקבל את התביעה רק בחלקה, ניתנה על סמך התרשמות ישירה של הערכאה הדיונית מעדויות והראיות שהוצגו בפניה.

לא מצאתי כל טעם המצדיק התערבות בפסק דינו של בימ"ש קמא, ולפיכך פסה"ד יוותר על כנו.

11. לסיכום:

א. לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

ב. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ג. המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ח' תשרי תשע"ט, 17 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.