בתובענה שלפנַי, לאחר שהתקיים דיון שמיעתן של הראיות ונחקרו העדים, ביקשו התובעים לצרף שתי כרטסות של הנהלת חשבונות משנת 2004: כרטיס מספר 413 – יבוא מחו"ל; כרטיס 1340 – קניית סחורות בחו"ל.

המסמכים האמורים, כך הוסבר, אוחסנו במשרדו של רואה החשבון דוד וייל, שהעניק שירותי הנהלת חשבונות לתובעת. בתוכנה לניהול חשבונות, בה אוחסנו הדוחות האמורים, אירעה תקלה בחודש 2020. הוסבר שבשל התקלה לא ניתן היה להפיקם במועד שבו הוגשו הראיות לתיק בית המשפט. התוכנה האמורה תוקנה רק מספר חודשים לאחר מכן ברם המסמכים המבוקשים נמצאו בתוכנה אחרת, כחודש לאחר שמיעתן של הראיות. מבוקש, אם כן, לאפשר את צירופם כעת. לתמיכה בבקשה צורף תצהירו של רואה החשבון וייל.

הנתבעים התנגדו לבקשה. הם הצביעו על הפערים בין לוחות הזמנים שהוצגו. התקלה הנטענת אירעה בחודש אוקטובר 2020 בעוד שהעדויות הראשיות של התובעים הוגשו ביום 11.9.2019. קרי, כשנה לפני כן. לכן, נטען, לא הוצג הסבר מדוע לא צורפו המסמכים לראיות התובעים, שהרי במועדים הרלוונטיים לא הייתה תקלה בתוכנת ניהול-החשבונות. לטענת הנתבעים, מציאתם של המסמכים האמורים, בתוכנה אחרת וסמוך למועד שבו נשמעו הראיות, מעלה תהיות לגבי אמינותה של הבקשה. הוסף ונטען שהצירוף המבוקש יפגע בנתבעים, שלא יכולים לחקור על אודותם את הגורמים הרלוונטיים בתובעת.

הכלל במשפטנו קובע שאת הראיות יש להגיש בחבילה אחת ואין להטריח את בעל הדין שכנגד להידרש לאלו שוב ושוב. אולם כבכל כלל קמו לו גם חריגים. כך למשל, לגבי ראייה שצירופה יאפשר לבית המשפט להגיע לחקר האמת (ע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון, פ"ד מו(3), 738, 742 (1992); רע"א 5403/17 ר'בקה טכנולוגיות בע"מ נ' חברת כימיקלים לישראל בע"מ, בפסקה 22 לפסק דינו של כבוד השופט יורם דנציגר (פורסם באתר הרשות השופטת, 6.12.2017)).

ההלכה העמידה שורה של מבחנים לבקשות מעין אלו: השלב בו מצוי ההליך – ככל שהמשפט מצוי בשלב מתקדם יותר, ייטה בית המשפט שלא להיעתר; אופי הראייה – אם מדובר בראייה טכנית גרידא כדוגמת רשומה מוסדית, בית המשפט עשוי להיעתר; מידת מחדלו של בעל הדין מלהציג את הראייה בשלב מוקדם יותר; תרומתה של הראייה לחקר האמת (ענין רוזין, בעמ' 43).

לענייננו, אמנם להתרשמותי מדובר בראיה טכנית מטבעה. ברם לוח הזמנים שהוצג, בנוגע לקרות התקלה בתוכנת ניהול החשבונות, העלה תהיות שלא יושבו. מבלי לפקפק באמינותם של מי מהצדדים או העדים, לא הוצע הסבר המניח את הדעת לסיבה בעטיה המסמכים לא הוגשו כבר לכתחילה. לא זו אף זו, ההליך מצוי ערב הגשתם של סיכומי הצדדים, לאחר שנשמעו הראיות ונחקרו העדים. סבורני שצירופם של המסמכים כעת עלול לפגוע בנתבעים, במובן שלא ניתנה להם הזכות לחקור אודותם את העדים הרלוונטיים. מנגד, לא שוכנעתי בדבר תרומתם החיונית של המסמכים לבירורה של התובענה.

מכל האמור, הבקשה נדחית. בתוך 15 ימים מהיום, ישלמו התובעים, לידי הנתבעים, יחד ולחוד, סך של 1,200 ש"ח לשכר טרחת עורך דינם בבקשה זו. איחור יוסיף הפרשי הצמדה וריבית כדין עד למועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, י"ט בתמוז התשפ"א, 29 ביוני 2021, שלא במעמד-הצדדים.