תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת בתאונה שקרתה ביום 11.4.18.

גרסת נהג התובעת:

בתאריך המדובר, אפריל 2018, נסעתי ברכב בזמן שעבדתי בפרי כנהג שינוע רכבים. נסעתי ברחוב שאינני זוכר את שמו כרגע, אבל כיוון הנסיעה ממזרח למערב. בזמן הגעה לכיכר, המשאית שפגעה בי עמדה לפני וחסמה את נתיב הנסיעה. ירדתי מהרכב, ביקשתי מנהג המשאית שיעלה עם שני גלגלים על אי תנועה שאוכל לעקוף אותו מימין, הוא רצה לבוא ברוורס של 45 מעלות לאחור.

בזמן שירדתי מהרכב וביקשתי ממנו לעלות עם שני גלגלים על אי התנועה שאוכל לעקוף מימין ולהמשיך, הוא אמר לי לנסוע ברוורס ולהמשיך, אבל בגלל שזו כיכר ויש הצטברות של רכבים נוצר פקק ולא יכולתי לנסוע לאחור, והוא אמר שאם לא אזוז, הוא יפגע בי. הוא נסע לאחור, ופגע בי.

מדגים. המשאית הייתה אמורה לפרוק סחורה ביינות ביתן, הוא חסם את נתיב הנסיעה, הייתה לו אפשרות לעלות עם שני גלגלים על אי התנועה, ויכולתי להמשיך לנסוע, אבל הוא סירב בכל תוקף. הוא פגע בי כשהוא נוסע בזווית. אחרי התאונה החלפנו פרטים וכל אחד הלך לדרכו. היו ויכוחים, אבל עברו שנתיים מאז, לא זוכר במדויק מה נאמר.

גרסת הנתבע:

אני עובד בחלוקה במפעל טמפו. הגענו לסופר יינות ביתן ברעננה. עמדתי עם הרכב בצד, עשיתי רוורס, ונכנסתי לכיוון המחסן, יש שם שער וחניה מאחורה. ממש חצי רכב כבר בפנים בתוך החנייה, ובא רכב ונכנס לי בין הרכב לעמוד, בקאנט של הכביש. ביקשתי להיכנס, אני כמעט בפנים, הרכב כבד, 20 טון, ויש עליה של הכביש, צריך לעלות חזק כדי להיכנס, אבל לא עניין אותו והוא נדחף. הוא לא רצה לוותר, והוא נכנס בי קצת.

ש. הנהג השני טוען שהוא יוצא מהרכב ומבקש ממך לעלות על אי התנועה ולתת לו להשלים את הנסיעה?

ת. אני נכנס בסיבוב, חצי רכב בפנים, יש מדרכה למעלה, הרכב כבד, הוא נכנס באמצע, יש מדרכה שם בין אי התנועה לכביש, אמרתי לו שייתן לי דקה להיכנס, והוא נדחף.

גרסתו של הנתבע כי נהג התובעת נדחף ברווח בין המשאית לבין העמוד או המדרכה נראית לי בלתי סבירה. בנסיבות בהן רכב התובעת עומד תחילה והמשאית מתחילה בנסיעה לאחור, סביר יותר כי נהג התובעת היה ממתין עד שנתבע יסיים נסיעתו ורק אז היה מתקדם, שכן, מלכתחילה ראה נהג התובעת כי יש בעייתיות במעבר כלי הרכב ואין היגיון כי היה ממשיך בנסיעה ויהי מה.

בנוסף, טען הנתבע כי היה אדם שכיוון אותו אולם אדם זה לא זומן לעדות, והדבר פועל לחובת הנתבעים.

על כן, מצאתי להעדיף את גרסת נהג התובעת על פני זו של הנתבע, והמסקנה היא כי בעת התאונה רכב התובעת עמד ולא נדחף, ואילו משאית הנתבע תמרנה בנסיעה לאחור ותוך כדי כך פגעה ברכב התובעת.

לאור האמור, התביעה מתקבלת.

אני מחייב את הנתבעים בתשלום 3673 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ובתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, שכר עדות ככל שנפסק ושכ"ט עו"ד בשיעור 1800 ₪ .

ניתן היום, י"ד אדר תש"פ, 10 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.