המבקש פתח בהליכים לפשיטת רגל נוכח קיומו של חוב בסך של כ- 1,279,000 ₪ לקרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן – קרנית).

לעמדת כונס הנכסים הרשמי (להלן – הכונ"ר) התנהלות המבקש בעת יצירת החוב נגועה בחוסר תום לב קיצוני ועל כן יש לדחות הבקשה להכריז עליו כפושט רגל.

החייב הגיב לעמדת הכונ"ר וטען כי מדובר באירוע מצער שהתרחש בשנת 2008 כאשר היה חייל משוחרר וכיום זמן רב לאחר האירוע המבקש כבר נשוי ואב לילדים, הינו אדם נורמטיבי ללא עבר פלילי וללא חובות נוספים. המבקש מנהל אורח חיים תקין ללא הסתבכויות כלכליות או פליליות.

קרנית הגישה תגובה והיא מתנגדת לבקשה למתן צו כינוס ולעמדתה יש לבטל את הליך פשיטת הרגל. קרנית מציינת כי חובו של המבקש כלפיה נובע מתאונת דרכים קשה שגרם המבקש כאשר נהג בטרקטורון ללא ביטוח, תאונה אשר בה נפצעה קשות הנוסעת שהרכיב על הטרקטורון.

קרנית טוענת, כי התנהגותו של המבקש באירוע האמור היתה פסולה ומצביעה על חוסר תום לב קיצוני מצדו.

המבקש בתשובה לתגובת קרנית, חזר והדגיש את העובדה כי חלף פרק זמן ארוך ממועד האירוע, וכי מדובר באירוע יחיד מבחינתו בו הסתבך. כן ציין המבקש כי הוא שיתף פעולה במשפטו הפלילי והורשע בהסדר טיעון. לעמדת המבקש, החוב הכספי נוצר בשל רשלנותו ומובן כי הוא אינו יכול לעמוד בתשלום הפיצוי הכבד אשר הוטל עליו. אף מבחינת הנושה, קרנית, לא תהיה תועלת בהליכי הוצל"פ שכן אין למבקש אפשרות לשלם את החוב הכספי.

לאחר בחינת נסיבות המקרה עולה, כי יש לדחות הבקשה למתן צו כינוס והכרזה על המבקש כפושט רגל.

חובו של המבקש לקרנית נובע מאירוע שהתרחש בלילה שבין 20.3.08 ל- 21.3.08, כאשר נוסעת בטרקטורון נפצעה בתאונת דרכים. על פי הנטען, המבקש היה נהג הטרקטורון. במסגרת הליך פלילי שהתנהל נגד המבקש בתיק ת"פ (מחוזי נצרת) 536-09-14 המבקש הורשע, במסגרת הסדר טיעון, בהתאם לעובדות הבאות המפורטות בכתב האישום המתוקן:

המבקש הסיע בטרקטורון את הנוסעת, בחורה צעירה כבת 18. המבקש נהג בטרקטורון למרות שהיה באותה עת פסול לנהיגה לפי גזר דין של בימ"ש לתעבורה בנצרת בתיק ת"ד לפיו נפסל רישיונו ביום 4.4.06 לתקופה של 30 חודשים. המבקש נהג בטרקטורון חרף העובדה שהשימוש בו לא היה מבוטח כדין. המבקש הסיע את הנוסעת למרות האיסור הקיים לפי חוק וכאשר לא חבשה קסדת מגן. המבקש נהג את הטרקטורון בקלות ראש ואיבד שליטה כך שפגע בשער הכניסה לישוב. כתוצאה מהתאונה נפגעה הנוסעת באופן קשה, אושפזה ונזקקה לניתוחים ולטיפולים רפואיים ארוכים וכן לשיקום ממושך. המבקש אשר נפגע באורח קל בתאונה, נמלט מהמקום, הותיר את הנוסעת שהיתה פצועה קשה במקום התאונה והיא נמצאה במקום רק בהמשך אותו לילה. המבקש לא הושיט עזרה לנוסעת שנפצעה ולא הזעיק שירותי הצלה. לאחר מכן המבקש הגיע לטיפול בבית החולים בעקבות פציעתו בתאונה ובמטרה להרחיק עצמו מהאירוע טען כי נפל במדרגות.

המבקש הורשע, בהתאם להודאתו במסגרת הסדר הטיעון, בעבירות הבאות:

הפקרה לאחר פגיעה.

נהיגה בזמן פסילה.

נהיגה בקלות ראש שגרמה לחבלה לאדם ונזק לרכוש.

הסעת נוסע על טרקטורון.

הסעת נוסע ללא קסדת מגן.

שיבוש מהלכי משפט.

הנוסעת שנפצעה הגישה תביעה נגד המבקש ונגד קרנית (ת"א (תל-אביב) 42663-10-15). בהליך המשפטי בתביעתה של הנוסעת שילמה קרנית לנוסעת פיצוי כספי בסך של 1,100,000 ₪. בהמשך לכך, ניתן ביום 1.2.18 פסק דין בהודעה לצד שלישי ששלחה קרנית נגד המבקש לפיו חויב המבקש לשפות את קרנית בסך של 1,279,142 ₪.

נוכח האמור, הרי שאין ספק, כי נסיבות יצירת החוב הכספי של המבקש, בשל מעורבותו בתאונת הדרכים האמורה, מלמדות על התנהגות חמורה העולה כדי חוסר תום לב ביצירת החוב. אכן, אנו מצויים בשלב הראשוני של הדיון במתן צו הכינוס, אולם המקרה שלפנינו הינו מקרה מובהק, שכן קיימת הכרעה שיפוטית בעניינו של המבקש במסגרת ההליך הפלילי, הקובעת למעשה תשתית ברורה ואיתנה לגבי נסיבות האירוע, המלמדת על חוסר תום הלב הקיצוני ביצירת החוב.

יש קשר הדוק בין העבירות החמורות בהן הורשע המבקש - הכוללות הפקרה של הנוסעת הפצועה לאחר התאונה, נהיגה בזמן פסילה, גרימת תאונת הדרכים בנהיגה בקלות ראש ואף שיבוש מהלכי משפט – לבין יצירת החוב.

טעם משמעותי נוסף, אשר מטה את הכף למסקנה לפיה אין מקום לאפשר בשלב זה דיון בבקשה למתן צו כינוס, נוגע למועד יצירת החוב הכספי, שעה שפסק הדין ניתן אך לאחרונה ביום 1.2.18.

בשלב זה, טרם מוצו הליכי ההוצאה לפועל, והמבקש לא מיצה את האפשרויות העומדות לרשותו להסדרת החוב מחוץ להליכי פשיטת הרגל (כאמור, למבקש חוב אחד כלפי קרנית, והיא הנושה היחיד עליו הצהיר). המבקש לא עשה כל מאמץ לתשלום החוב, לא ניסה לגבש הסדר עם הנושה, אלא פנה במהירות להליך פשיטת הרגל (קרנית הצביעה על כך שביום 20.3.18, חודש בלבד לאחר מתן פסק הדין, כבר חתם המבקש על תצהירו בתמיכה לבקשה למתן צו כינוס נכסים).

אשר על כן, בקשת החייב - נדחית.

כאמור, פסק הדין נגד המבקש ניתן אך ביום 1.2.18. בשלב זה טרם ננקטו הליכי הוצאה לפועל ממשיים לביצוע פסק הדין וטרם נערך ניסיון מצד החייב לשלם חובו או להגיע להסדר עם הנושה. על רקע זה, מוקדם עדיין להביע דעה ביחס למצב עתידי בו יחזור המבקש ויעתור לקיום הליך של פשיטת רגל, פרק זמן מתאים לאחר ניהול ההליכים לגביית החוב.

זכות להגשת ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.

ניתנה היום, כ"ו חשוון תשע"ט, 04 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.