1. לפניי תביעה להשבת כספים ששולמו על ידי התובעת, לסילוק יתרת משכנתא אשר ניטלה על ידי הנתבעת ואחרים כפי שיפורט להלן.

2. התובעת גב' רבקה גורכובר (להלן "התובעת") הינה בתם של מר יצחק גרינברג ז"ל ואלמנתו גב' ציפורה גרינברג (להלן "ה"ה גרינברג").

הנתבעת גב' עליזה גרינברג (להלן "הנתבעת") היתה נשואה, במועד הרלוונטי לתביעה, לבנם של ה"ה גרינברג ואחיה של התובעת, מר אבי גרינברג.

3. בשנת 1997 רכשו ה"ה גרינברג דירת מגורים ברח' העלייה השנייה 19א בעיר חיפה, הידועה כגוש 10919 חלקה 34 תת חקה 5 (להלן "הדירה").

4. בשל חובות אשר רבצו לפתחם של ה"ה גרינברג מחד, ורצונם לסייע לבנם ולנתבעת בקבלת הלוואה לצורך רכישת/בניית בית בקיבוץ גשר הזיו מאידך (להלן "הבית בקיבוץ"), רשמו ה"ה גרינברג, ביום 10.8.04, את הדירה על שמה של הנתבעת, אם כי הם המשיכו להתגורר בדירה.

5. בחודש 9/04 נטלה הנתבעת יחד עם בעלה ואחיו על פי הנטען, הלוואת משכנתא בסכום של 200,000 ₪ לצורך בניית הבית בקיבוץ, ועל הדירה נרשמה משכנתא ראשונה להבטחת פרעון הלוואה הנ"ל (להלן "המשכנתא").

6. לטענת הנתבעת, מיום נטילת המשכנתא, היא זו ששילמה לבדה את תשלומי המשכנתא בסכום של כ-110,000 ₪, וזאת בנוסף למשכנתא העיקרית אשר נטלו בני הזוג לרכישת הבית בקיבוץ, בסכום של 800,000 ₪, אותה שילמה וממשיכה לשלם לבדה על פי הנטען.

7. ביום 19.4.07 חתמה הנתבעת על תצהיר לפיו העבירה את מלוא זכויותיה בדירה לתובעת במתנה וללא כל תמורה. על יסוד התצהיר הנ"ל נרשמה הערת אזהרה לטובת התובעת בלשכת רישום המקרקעין בחיפה.

8. חיי הנישואין של הנתבעת ובעלה עלו על שרטון, והם התגרשו בסוף שנת 2007. לטענת הנתבעת, בעלה לשעבר הותיר אותה עם חובות עצומים הנאמדים במאות אלפי שקלים, וכן חוב מזונות לשלושת ילדיהם המשותפים בסכום העולה על מיליון שקל.

9. עסקת המתנה לטובת התובעת לא הושלמה ברישום, ולפיכך הגישה התובעת ביום 26.1.12 תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה לאכיפת הסכם המתנה (ת.א 51500-01-12).

הנתבעת הגישה תביעה נגדית שבמסגרתה עתרה להצהיר על ביטול הסכם המתנה, ועל חיוב ה"ה גרינברג והתובעת בתשלום סכום של 300,000 ₪ בגין תשלומי המשכנתא שבהם נשאה עבור הדירה, ובגין דמי שכירות בעבור השימוש בדירה על ידי ה"ה גרינברג.

10. ביום 27.9.16, ולאחר ששמע עדויות הצדדים, נתן בית המשפט המחוזי (כב' השופט קיסרי) פסק דין, לפיו הוא קיבל את תביעת התובעת, והורה על רישום הדירה על שמה בכפוף לתשלום כל המיסים ותשלומי החובה הכרוכים בכך.

התביעה הנגדית של הנתבעת נדחתה על כל ראשיה.

11. לצורך העברת הזכויות בדירה על שמה, סילקה התובעת את יתרת חוב המשכנתא שרבצה על הדירה תמורת תשלום סכום של 200,000 ₪, ובתביעה זו היא עותרת לחייב את הנתבעת להשיב לה את הסכום הנ"ל, וכן את ההוצאות המשפטיות שהיו כרוכות בכך, בסכום של 12,552.55 ₪.

12. הנתבעת טענה להגנתה כי התובעת נהגה בחוסר תום לב עת הגישה את התביעה נגדה בלבד, ותוך החרגת שני אחיה אשר נטלו יחד עמה את המשכנתא, וחרף ידיעתה כי התובעת היא זו ששילמה את תשלומי המשכנתא לבדה. עוד טענה כי בעלה לשעבר הותיר אותה עם חובות לרבות חוב בגין מזונות הנאמדים במאות אלפי שקלים, וכי התביעה דנן הינה ניסיון להמשיך ולהתעמר בה ולהתעשר על חשבונה שלא כדין. עוד טענה כי חובת סילוק יתרת המשכנתא מוטלת על התובעת, על פי קביעתו של בית המשפט המחוזי שלפיה הורה כי הדירה תירשם על שמה של התובעת בכפוף לכך שהתובעת תשלם את כל המיסים ותשלומי החובה הכרוכים בכך.

13. לאחר שניסיון גישור לא צלח, הגיעו הצדדים להסכמה שלפיה פסק הדין יינתן על סמך חומר הראיות שהוגש לתיק וסיכומים בכתב, וללא צורך בחקירות, וכך היה.

14. דיון

אקדים ואומר כי עם כל ההתחשבות בטענות התובעת בדבר הנשיאה בתשלומי המשכנתא וההתמודדות מול החובות הרבים שהשאיר לה בעלה על פי הנטען, אין מנוס מקבלת התביעה מהנימוקים שיפורטו להלן.

15. המשכנתא שניטלה על ידי הנתבעת ואחרים נועדה לסייע לנתבעת ולבעלה לשעבר במימון בניית הבית בקיבוץ כמתואר לעיל. משפרעה התובעת את יתרת המשכנתא הנ"ל, קמה לה הזכות לקבל את הסכומים הנ"ל מהנתבעת והאחרים, ביחד ולחוד, מכח דיני עשיית עושר ולא במשפט.

16. החלטת התובעת להגיש את התביעה כנגד הנתבעת בלבד אינה גורעת מזכותה הנ"ל, יהיו מניעיה של התובעת אשר יהיו, וטענות הנתבעת בנוגע לחוסר תום ליבה של התובעת בהתנהלות הנ"ל, אינן יכולות להקנות לה הגנה מפני התביעה דנן. סברה הנתבעת כי על בעלה לשעבר ואחיו חלה חובת השתתפות בתשלום יתרת המשכנתא אשר ניטלה על ידם במשותף על פי הנטען, היתה פתוחה בפניה הדרך להגיש הודעת צד שלישי נגדם. אולם למרבה התמיהה, הודעה כאמור לא הוגשה.

17. בית המשפט המחוזי קבע כאמור כי הדירה תירשם על שם התובעת בכפוף לתשלום כל המיסים ותשלומי החובה הכרוכים בכך. טענת הנתבעת כי הנשיאה בתשלומי המשכנתא נכללת בגדר החובה הנ"ל, הינה פרשנות מאולצת ודחוקה שאינה מתיישבת עם הקביעה הנ"ל. לא זו אף זו, בית המשפט המחוזי היה ער לקיומה של המשכנתא ולטענות הנתבעת שהועלו ביחס אליה, וככל שכוונתו היתה לכלול אותה בגדר תשלומי החובה שהוטלו על התובעת לצורך רישום הדירה, חזקה עליו שהיה קובע זאת במפורש בפסק הדין.

18. לאור האמור לעיל, הנני קובעת כי התובעת לא הוכיחה כל הגנה מפני התביעה, לפיכך, הנני מחליטה לקבל את התביעה, ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 212,552 ₪, וכן אגרת משפט, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, י"ב תשרי תשפ"א, 30 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.