1. ערעורה של המערערת מתייחס להחלטת כב' רשמת הוצאה לפועל המחוזי מרים סגל, מיום 26.7.18, אשר דחתה את בקשתה לדחות את הדיון אשר נקבע ליום 29.7.18 לצורך חקירתה כצד ג', מנהלת יחידה ובעלת מניות יחידה של החייבת בתיק ההוצאה לפועל.

2. כמו כן, מתייחס הערעור להחלטת הרשמת מיום 29.7.18 אשר הטילה על המבקשת הוצאות בסך 2,340 ₪, לטובת המשיב בשל אי התייצבותה לדיון ובנוסף מתייחס הערעור להחלטת הרשמת מיום 12.8.18, אשר דחתה את הבקשה לבטל את חיוב ההוצאות בהתאם להחלטה הקודמת ואף ציינה כי אין זה מתפקידה ליתן למבקשת ייעוץ משפטי לגבי מקור הסמכות להטיל הוצאות.

כל ההחלטות ניתנו במסגרת תיק הוצאה לפועל 515519-05-18.

3. המשיב הגיש תגובה בכתב ואף התייצב לדיון היום וטען כי ההוצאות נפסקו על ידי רשמת ההוצאה לפועל כדי לפצותו על בזבוז הזמן, שכן לדיון שנקבע ליום 29.7.18 הוא התייצב.

4. בדיון היום השלימו הצדדים את טיעוניהם.

הואיל והמבקשת אינה מיוצגת, הבהרתי לה באופן הברור ביותר כי לרשמת ההוצאה לפועל הייתה סמכות להטיל עליה הוצאות וראוי כי תחזור בה מהערעור ללא צו להוצאות.

המערערת עמדה על כך שיתברר הערעור לגופו ויינתן פסק דין וכדבריה "שיעשה צדק", הגם שביקשה כי לא ייפסקו הוצאות נוספות גם אם יידחה הערעור וזאת למרות הבהרתי החד משמעית כי ככל שיינתן פסק דין אשקול הטלת הוצאות לפי התוצאות.

5. סעיף 67 א לחוק ההוצאה לפועל מקנה לרשם ההוצאה לפועל סמכות לחקור במצבו הכלכלי של החייב.

המלומד בר אופיר בספרו "הוצאה לפועל הליכים והלכות", כרך ב, עמ' 440 (3), קובע כדלקמן "מנהל חברה אשר חייבת כספים לנושיה הוא עד ראוי לבירור נכסיה של החברה ויכולתה לפרוע את חובותיה".

אף תקנה 110 לתקנות ההוצאה לפועל דנה בסמכות רשם ההוצאה לפועל להזמין אדם לחקירה ולהורות על הזמנתו על פי טופס 20 של התוספת הראשונה.

6. המערערת הייתה מודעת למועד הדיון שנקבע, שהרי הגישה בקשה לדחותו, ולא מצאתי כל ממש בטענתה כי היא ניסתה לברר טלפונית מה הוחלט בבקשה ולא עלה הדבר בידה, שכן כלל לא טענה כי לו ידעה כי הבקשה נדחתה הייתה מתייצבת לדיון.

ההפך הוא הנכון, המערערת הבהירה בפניי הבהר היטב כי מדובר בפגרת הקיץ וכי קבעה נופש בצפון עם ילדיה וזו למעשה הסיבה שלא התייצב לדיון. לא היה למערערת הסבר מדוע לא מצאה לנכון להתייצב לדיון ולנסוע לנופש לאחר מכן, שכן לא מדובר היה בדיון ארוך.

7. לרשמת ההוצאה לפועל סמכות טבועה לפסוק הוצאות לטובת בעל דין בגין בזבוז זמן ונזק שנגרם לו לאחר שהצד שכנגד לא התייצב לדיון ונדרשה ישיבה נוספת וגובה סכום ההוצאות נתון לשיקול דעת הרשמת אשר דנה בעניין.

אף סעיף 10 לחוק ההוצאה לפועל קובע כי שכר טרחת עו"ד, כאשר בעל דין מיוצג ייקבע לפי שיקול דעת רשם הוצאה לפועל, המביא במסגרת השיקולים גם את התנהלות בעל הדין.

8. ככלל, אין מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בשיקול דעת רשם ההוצאה לפועל בפסיקת הוצאות ולא מצאתי כי הסכום שנפסק הינו מוגזם או חריג.

עוד יצוין, כי רשאית הייתה רשמת הוצאה לפועל אף לחייב את המערערת בהוצאות לטובת אוצר המדינה בשל בזבוז זמן שיפוטי יקר, וכל זאת ללא קשר לסמכות להורות על צו הבאה.

9. אשר על כן, נדחה בזאת הערעור.

המערערת תשלם למשיב את הוצאות הערעור בסך של 1,500 ₪.

ניתן היום, כ"ח תשרי תשע"ט, 07 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.