1. יש לגבש תוכנית פירעון לחייבת זו המצויה בהליך הכינוס מאז יום 22.11.2018.

בפתיחת ההליך הושת עליה תשלום חודשי בסך של 250 ש"ח.

בישיבת יום 29.6.2020 הוגדל התשלום לסכום של 500 ₪.

החייבת מיוצגת ע"י הסיוע המשפטי, נתון שיש לו משמעות.

היא ילידת 1976 גרושה ואם לשתי קטינות בנות 11 ו- 14 המתגוררות עמה.

החייבת מתגוררת בשכירות בנכס ברח' הדרור 15 קרית-אונו (בגוש 6491 חלקה 122/32 להלן: "הדירה").

המשכירה הינה אמה של החייבת שהגישה תצהיר ,לפיו החייבת משלמת דמי שכירות בסך 3,500 ₪ לחודש. המנהל המיוחד הדגיש, כי לחייבת עצמה זכויות בשיעור 1/8 באותה דירה מכוח ירושת אביה המנוח. לפי הנטען, האמא אינה מתגוררת עם החייבת באותה דירה.

2. התסקיר שהגיש המנהל המיוחד ביום 5.2.2020 במסגרת בקשה מספר 4, הוא האחרון שהוגש לתיק. שם, הובלטו מספר נקודות:

ראשית, זכויותיה של החייבת בדירה. לדעת המנהל המיוחד על החייבת לפדותן.

שנית, זכויותיה של החייבת לגביית דמי מזונות מאבי בנותיה, הגרוש. לפי התסקיר הגרוש משלם לשתי הקטינות מזונות בסך של 2,000 ₪ לחודש שעה שדמי המזונות שנפסקו לחובתו עומדים על 3,800 ₪ לחודש. המנהל המיוחד סבור כי על החייבת למצות הליכי גבייה מאת הגרוש.

שלישית, הרכב אותו מחזיקה החייבת, ומימושו.

רביעית, יכולת השתכרותה.

3. בישיבת יום 29.6.2020 נמצא כי עדיין מוקדם לגבש תוכנית פירעון לחייבת. בעיקר משום שיכולת ההשתכרות של החייבת כמנהלת מכירות בקרקס פלורנטין היתה אז תלויה על בלימה נוכח משבר הקורונה שהיה באותה עת בשיאו וגרר השבתת מפעלי תרבות ומופעים. עוד נמצא כי יש להעמיק את הבדיקות בנושא הדירה, דמי המזונות והרכב.

4. מאז הדיון האחרון פעל המנהל המיוחד להזמנת שמאות להערכת שווי הדירה בקרית אונו (ראו בקשה מספר 5 מיום 12.7.2020). המנהל המיוחד אמר במהלך ישיבת יום 3.5.2021 כי השמאי מר מני מנשה העריך את שווי הדירה כפנויה בסכום של 1.9. מיליון ₪ וכתפוסה בסכום של 1.24 מיליון ₪. לאור זאת המנהל המיוחד הציע כי החייבת תפדה את זכויותיה בדירה בסכום של 100,000 ₪. לשיטתו זוהי הצעה מקלה ביותר.

5. היקף זכויותיה של החייבת בדירה הוא כאמור, שמינית בלבד. הדירה היתה רשומה ע"ש שני ההורים. האב הלך לעולמו. אמה של החייבת ירשה מחצית מזכויותיו, כלומר רבע מן הדירה . הרבע הנותר מתחלק בין החייבת לבין שתי אחיותיה.

6. אשר לדירה עצמה, מדובר בדירה ישנה. השטח הרשום בטאבו הינו 59 מ"ר. עם זאת לצרכי ארנונה השטח הוא 103 מ"ר. בעניינה מתנהלים הליכי תמ"א 38 ויש צפי להוספת מרפסת וממ"ד.

נושא פדיון הזכויות של החייבת בדירה, משמעותי לגיבוש תוכנית פירעון ואדרש אליו בהמשך החלטה זו.

7. בעניין הרכב:

המנהל המיוחד סבר גם כי יש לממש את הרכב בו הוא עושה החייבת שימוש מסוג טויוטה קורולה. לא נמסרו לי פרטים על הרכב, שנת ייצור ומצבו והאם ערכו הוא אכן 30,000 ₪ - 35,000 ₪, כפי שנטען ע"י המנהל המיוחד בישיבת יום 29.6.2020 (עמ' 2 לפרוטוקול שם ש' 1- 2) או 20,000 ₪ כפי שנטען ע"י המנהל המיוחד בישיבת יום 3.5.2021 (עמ' 5 לפרוטוקול שם ש' 23).

ב"כ החייבת טען כי "מדובר בטויוטה ישנה וחבוטה" (עמ' 9 לפרוטוקול מיום 3.5.2021 ש' 6).

נתון חשוב נוסף ביחס לרכב הוא כי עודנו רשום ע"ש הגרוש. אפשרויות המימוש אפוא אינן מיטביות.

בדיון הקודם שהתקיים ביום 29.6.2020 חיוויתי דעתי כי בעיצומה של תקופת הקורונה מכר הרכב כך שהחייבת ובנותיה תעבורנה להשתמש בתחבורה ציבורית אינו רצוי מבחינה בריאותית.

גם כיום אני סבורה כי החזקת רכב בתנאי התחבורה הציבורית של מדינת ישראל, אינו בחזקת מותרות אם מדובר ברכב צנוע. נראה, כי כזה הוא הרכב שלפנינו. כאשר המנהל המיוחד עצמו העריך את שוויו בסכום לא גבוה ואף משתנה כלפי מטה מישיבה לישיבה. כמו כן, מימוש הרכב יוסיף על הוצאותיה של החייבת ומשפחתה, שתי בנות קטינות, ויעביר אותן לשימוש בתחבורה הציבורית. לכן מימושו אינו כה כלכלי.

כל זאת מבלי שנתייחס לקושי המשמעותי של מימוש הרכב בהיותו רשום עדיין ע"ש הגרוש. לכן, אני סבורה כי אין לקחת את שווי הרכב בגיבוש תוכנית הפירעון לחייבת זו.

8. ביחס למיצוי גביית המזונות מהגרוש :

המנהל המיוחד סבר, כי החייבת אינה ממצה את אפשרויות גביית המזונות מן הגרוש כאשר לפי התסקיר הגרוש משלם מעט יותר ממחצית הסכום החודשי עליו לשלם בפועל. 2,000 ₪ במקום 3,800 ₪. לטענת המנהל המיוחד מדובר בזכות תביעה העומדת לחייבת הן באשר לעבר, הן בהווה ואף לעתיד. לשיטתו, עליה לפעול מול הגרוש ולגבות את דמי המזונות במלואם.

החייבת מצדה הגיבה והסבירה כי היא חוששת מן הגרוש ומעדיפה שלא למצות את זכויותיה הכספיות מולו ובלבד שיינתן לה ולבנותיה לחיות בשלווה.

נדרשתי לנושא זה עוד בישיבת יום 29.6.2020. קבעתי שם כדלקמן:

"בנושא דמי המזונות שלא נגבים מן הגרוש, אני מבינה את הפן הכלכלי שהמנהל המיוחד הציג. מטרת ההליך היא לשקם את חיי החייבת ולא להרוס אותם. אם מדובר בגרוש בעייתי שכפי שהבנתי גם מצבו הכלכלי בכי רע ייתכן וזו לא הנקודה עליה ניתן למנף תוכנית פירעון". (עמ' 3 לפרוטוקול ש' 20 – 22).

המנהל המיוחד עצמו התייחס לנושא דמי המזונות בתסקיר מיום 5.2.2020 וכתב שם בסעיף 8 ז(ב)(3): "החייבת הצביעה בחקירתה על רגישות המצב, על חובות נוספים של הגרוש וכן על חששה כי הפעלת לחץ עליו, תביא עמה להתנכרות מצדו כלפי הבנות". בנסיבות אלה אני מוצאת כי התנהלות החייבת בנושא אי גביית דמי המזונות היא לגיטימית ואינני רואה בכך שיקול בקביעת תוכנית הפירעון.

במאמר מוסגר אוסיף כי לפי המידע שנמסר, הגרוש עצמו שקוע בחובות. זהו טעם נוסף לכך שנקיטת הליכי גביה נגדו – ספק אם תועיל להניב סכום ממשי. אלא רק תיצור לריק מערבולת במערכת היחסים המפחתית.

9. מכאן אעבור לבחון את רכיבי הכנסות החייבת ויכולת השתכרותה :

לפי התסקיר, כאשר פנתה החייבת להליך הפש"ר אי אז בשנת 2018, היא דיווחה על הכנסה בסך של 4,000 ₪ לחודש מדמי אבטלה. במהלך החקירה במשרד המנהל המיוחד שנערכה ביום 26.12.2018, הוא הדגיש לפניה את חובתה למצות את פוטנציאל ההשתכרות. אכן, בסמוך לאחר שהגישה את בקשתה לצו כינוס החלה החייבת לעבוד כאשת שיווק במשרה מלאה בקרקס פלורנטין והשתכרה בממוצע 8,600 ש"ח לחודש (סעיף 8.ב. לתסקיר).

10. ביום בו נשמע הדיון הקודם 29.6.2020 היה כל המשק שרוי בעיצומו של משבר תעסוקתי עקב הקורונה. כל מוסדות התרבות כולל מקום עבודת החייבת – הקרקס - הושבתו. החייבת לא עבדה והיתה מצויה בחל"ת. המנהל המיוחד ציין כי להערכתו כאשר הקורונה תחלוף תוכל החייבת לחדש את העסקתה והשתכרותה שם.

11. בישיבת יום 3.5.2021 העידה החייבת כי פעילות הקרקס לא חודשה, כי כבר אינה עובדת 8 חודשים וכי היא מתקיימת מדמי אבטלה בסך 6,000 ₪ לחודש (עמ' 7 ש' 1 – 3).

12. תפקידה של החייבת בקרקס פלורנטין היה של אשת מכירות.

בכל הכבוד, תחום עיסוק זה אינו מוגבל לחיי התרבות. החייבת החלה לעבוד בקרקס פלורנטין רק לאחר חקירתה לפני המנהל המיוחד בראשית שנת 2019 וחדלה מכך עם פרוץ משבר הקורונה. אולם, החייבת אינה בעלת ותק כזה משמעותי בעבודתה בקרקס פלורנטין. דהיינו : אין המדובר במקום עבודה של שנים רבות, שהחייבת תאבד זכויות אם תעזוב אותו ותמצא עבודה בתחום המכירות במקום אחר.

ההיגיון שעמד בבסיס הוראתו של המנהל המיוחד לחייבת מיום 26.12.2018 תקף גם היום.

החייבת יכולה וצריכה לעשות יותר כדי להשיא את יכולת השתכרותה. החייבת יכולה להרוויח יותר מהסכום המשולם לה כדמי אבטלה וחובתה לעשות כן.

13. בשקלול הנתונים שהובאו בהחלטה זו, אני קובעת אפוא כי החייבת אינה חבה למצות הליכי גביית המזונות מאת הגירושין ויש לכבד את שיקוליה האישיים. כמו כן אין לקחת בחשבון את שווי הרכב אותו מחזיקה הרכב כפרמטר בקביעת תוכנית הפירעון.

עם זאת , על החייבת להשיא יכולת השתכרותה לפחות לסכום של 9,000 ₪ נטו לחודש.

14. ביחס לשמינית הזכויות של החייבת בדירה בקרית אונו, על החייבת לפדותן.

במישור זה יש טענות "אוירה" של החייבת כי מדובר בדירה קטנה, ישנה ותפוסה. מולן יש חוות דעת שמאית שהמציא המנהל המיוחד לפיה, ערך הדירה גם כתפוסה הוא כ- 1.24 מיליון ₪, שמינית מערכה שווה לפי חישוב זה 155,000 ש"ח. המנהל המיוחד סבור כי הצעתו לשלם סך של 100,000 ₪ לפדיון הזכויות היא הצעה סבירה.

מנגד, הציעה החייבת סכום של 50,000 ₪ בהודעתה לתיק מיום 13.12.2020. על הצעה זו חזרה גם בישיבת יום 3.5.2021.

15. לאחר שאני מאזנת בין שתי ההצעות תוך לקיחה בחשבון של מכלול הפרמטרים, יכולתה הכוללת של החייבת מצד אחד וערך הנכס מצד שני, בשים לב לכך שישנם בעלי זכויות נוספים פרט לחייבת וכי נכון לעכשיו תוכנית התמ"א עדיין לא יצאה לדרך ומדובר בדירה ותיקה מאוד, אני מעמידה את תוכנית הפירעון על סכום של 90,000 ₪.

16. אשר על כן אני קובעת כי החייבת תוסיף לקופת הכינוס סך של 90,000 ₪ ב- 60 תשלומים של 1,500 ₪ כל אחד החל מחודש יוני 2021. אני קובעת מועד זה כדי לאפשר לחייבת להתארגן במציאת עבודה חדשה. אני פוטרת את החייבת מתשלום חודש מאי 2021.

17. אני מכריזה על החייבת פושטת רגל. המנהל המיוחד מתמנה לנאמן.

ניתן פטור מהגשת דוחות אלא לפי דרישה. החייבת רשאית להקדים תשלומים.

עם סיום התשלומים תוגש פסיקתת הפטר לחתימה.

המזכירות תמציא עותק החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ב אייר תשפ"א, 04 מאי 2021, בהעדר הצדדים.