07 אפריל 2020

לפני:

כב' השופטת כרמית פלד

החלטה

1. ביום 31.12.19 ניתן כנגד הנתבעת פסק דין בהעדר הגנה ובהעדר התייצבות לדיון הוכחות (להלן – פסק הדין). הנתבעת התייצבה לדיון קדם משפט שהתקיים בפני כבוד הרשמת רעות שמר - בגס ביום 28.1.19.
2. הנתבעת הגישה בקשה לביטול פסק הדין ובמסגרתה טענה כי לא קיבלה את הזימון לדיון, שכן זה נשלח למען בו אינה עובדת כבר כשנה.
3. התובעת מתנגדת לבקשה לביטול פסק הדין. התובעת טוענת, בין היתר, כי לנתבעת אין כלל טענות הגנה, כפי שעלה לכאורה גם בדיון קדם המשפט וכן טוענת כי הזימון לדיון נשלח לנתבעת למען אותו מסרה לבית הדין בבקשתה מיום 28.12.18 וכי לא הגישה בקשה לשינוי מען מאותו מועד.
4. בהחלטה מיום 8.3.20 צויין שככל הצדדים לא יודיעו כי הם מבקשים לקיים דיון בבקשה לביטול פסק דין יסיק בית הדין כי מוסכם על הצדדים שהבקשה תוכרע על יסוד המסמכים הכתובים. בחלוף המועד הנקצב הצדדים לא הודיעו כי הם מבקשים לקיים דיון בבקשה ומשכך מוכרעת הבקשה על יסוד המסמכים הכתובים שהוגשו.
5. לאחר ששקלתי את הבקשה והתגובה להלן החלטתי:
6. הלכה היא כי בית הדין ייטה לבטל פסקי דין שניתנו בהיעדר הגנה ובהיעדר התייצבות על מנת ליתן לצדדים את יומם ולאפשר להם לטעון טענותיהם לגופו של עניין. הדברים נכונים אף אם ניתן פסק הדין כתוצאה ממחדלו הרשלני של צד, אשר לא הגיש כתב הגנה או לא התייצב לדיון.
7. בדבע נב / 155 - 9 סולתם בע"מ נ' חנניה אסרף פד"ע כד 279, נקבע ביחס לבקשה לביטול פסק דין שניתן נוכח מחדלו של בעל הדין:

"הדין וההלכה הם כי גם שעה שהיו מחדלים מצד בעל דין או בא-כוחו, יישמע הדיון לגופו תוך קביעת פיצוי בהוצאות: "אכן ראוי כי בהתקיים נסיבות מיוחדות ומסוימות, יעדיף בית-המשפט חרף מחדלי בעל הדין, את השגת מטרתו העיקרית - לעשות משפט וצדק, על מגמתו לשמור על כללי הפרוצדורה בקפדנות וללא פשרנות מוגזמת" (בש"א356/89, בע' 29; בעקבות ע"א 32/83, בע' 438)"".

1. ברוח דומה נפסק בע"ע 1462/02 רולס יוסף בע"מ אדריכלים נגד חוסטצקי, (5/1/03) באשר לפסק דין שניתן בהעדר התייצבות:

"בית-דין זה חזר ושנה לא אחת, כי בפגם של פרוצדורה אין כדי לפגוע בזכות החוקתית של מיצוי הדין, ומרכיב מהותי הימנה היא זכותו של בעל דין להביא את גרסתו בפני בית-הדין, בטרם הכרעה. אכן, ייתכנו גם ייתכנו מקרים בהם התנהגותם של בעלי הדין, או מי מהם, תחייב הפעלתה של הסנקציה הקבועה בתקנה 49 לתקנות. אולם, אין לדבוק במורה הדרך הפורמאלי בלבד, אלא ליתן את הדעת לכלל נסיבותיו של המקרה, באופן שהצדק לא רק ייעשה, כי אם גם ייראה.

בענייננו, כאמור, אין נסיבות המקרה בכללותן מצדיקות סגירת דלתות בית-הדין בפני החברה ושלילת זכותה למיצוי הדין."

1. אכן, הצדק עם התובעת בטענתה לפיה ראוי היה כי הנתבעת תקדים ותודיע לבית הדין על שינוי הכתובת, שכן הזימון לדיון נשלח למען אותו מסרה הנתבעת בעצמה בבקשתה מיום 28.12.18 (כיכר דיזינגוף 4 תל אביב). הדברים נכונים מקל וחומר שעה שהנתבעת התייצבה לקדם המשפט וידעה כי צפוי להקבע דיון הוכחות.
2. חרף האמור, משנטען כי השתנתה כתובתה של הנתבעת ומאחר ואין אינדיקציה לכך שהזימון לדיון אכן התקבל אצל הנתבעת במועד, הרי שהתאם להלכה הפסוקה ועל מנת ליתן לנתבעת את יומה באופן שלם ומלא סבורני שאין להותיר את פסק הדין על כנו ויש מקום לבטלו.
3. על כן – פסק הדין מיום 31.12.19 מבוטל.
4. לתובעת נגרמו הוצאות בגין התייצבותה המיותרת לדיון ההוכחות. הוצאות אלה יובאו בחשבון בפסק הדין.
5. זימון לדיון במועד חדש יישלח לצדדים על ידי המזכירות.
6. המזכירות תעדכן ברישומיה את מענה החדש של התובעת כמפורט בבקשתה מיום 8.3.20 (מען ברמת גן).
7. באחריות הנתבעת לוודא במזכירות בית הדין את המועד החדש שייקבע.

ניתנה היום, י"ג ניסן תש"פ, (07 אפריל 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.