בפני בקשה לביטול עיקולים זמניים ולחילופין לקביעת ערבון שהגיש הנתבע, לאחר חידוש ההליכים בתיק.

הרקע לבקשה -

עם קבלת בקשת ההתנגדות שהוגשה בתיק והעברת הדיון לסדר דין רגיל, קבע בית המשפט בהחלטתו מיום 26.09.18 כי דיון העיקולים שהוטלו בתיק ההוצאה לפועל, הינם כדין סעד זמני, ועל כן חייבה את התובעת בהפקדת בטוחות לטובת נזקי הנתבע, כדלקמן: ערבות צד ג' בסכום של 7,000 ₪ וכן ערבון בסך של 3,000 ₪ שיופקדו בקופת בית המשפט.

ביום 10.10.18, ולאחר שהתובעת הפקידה הבטוחות, התקיים דיון במסגרתו הגיעו הצדדים להסכמות באשר לעיקולים שיוותרו על כנם. הסכמות אלו קיבלו תוקף של החלטה במעמד הדיון.

במהלך חודש אוקטובר 2020 פתח הנתבע בהליכי חדלות פירעון, שבעקבותיהם עוכבו ההליכים בתיק זה, כך בפסק הדין מיום 07.04.21. בהמשך, הורה בית המשפט בהחלטה מיום 06.10.21 על שחרור העירבון שהפקידה התובעת בקופת בית המשפט כבטוחה כנגד העיקולים הזמניים, חזרה לידיה. עוד קבע בית המשפט בהחלטתו זו כי ככל שההליכים בתיק זה יחודשו, תושב חובת ההפקדה על כנה.

ביום 17.03.22 בוטלו הליכי חדלות הפירעון והוגשה בקשה לחדש את ההליכים בתיק זה. עם חידוש ההליכים בתיק זה, הגיש הנתבע בקשתו זו, לביטול העיקולים הזמניים שניתנו בתיק ולחילופין לקביעת ערבון, וזאת מהנימוק שהתנאי למתן סעדים זמניים – דהיינו, הפקדת הערובה, אינו מתקיים שעה שהערובה שוחררה לידי התובעת בעקבות ההחלטה מיום 06.10.21.

דיון והכרעה -

באשר לביטול העיקולים הזמניים, הרי שמאחר והערובה שחוררה לידי התובעת בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 06.10.21, הרי שהעדר הערובה אינו מצדיק לכשעצמו ביטול העיקולים, אם כי יש בהחלט מקום למלא אחר אותה החלטה במלואה – קרי, "ככל שההליכים בתיק זה יחודשו בעתיד, חובת ההפקדה תשוב לעמוד על כנה."

אני סבור כי נכון היה באם התובעת הייתה מקדימה ומפקידה את הערובה בד בבד עם בקשתה לחידוש ההליכים בתיק ולא הייתה ממתינה לבחון באם הנתבע ישים ליבו להעדרה, או לאו. ואף על פי כן, אין מדובר במחדל שאינו בר ריפוי – בייחוד ובעיקר בשל הזמן הקצר שחלף מאז חודשו ההליכים בתיק והעדר הנזק לנתבע או להמשך ניהול ההליכים בתיק זה, אשר ממילא לא נטען.

כמו כן, לא מצאתי כי הנתבע טוען לשינוי נסיבות, ובוודאי שלא כזה אשר יש בו כדי להצדיק שינוי סכום הערובה שנקבע בהחלטת בית המשפט כבר ביום 26.09.18, וזאת בשים לב כי הצדדים הגיעו להסכמות באשר לעיקולים שיוותרו על כנם כאשר גובה הערובה כבר היה ידוע לנתבע – כפי שכאמור הובא בפרוטוקול הדיון מיום 10.10.18.

לאור כל האמור לעיל, אני מורה לתובעת להפקיד את העירבון בסך של 3,000 ₪ להבטחת נזקי הנתבע, וזאת בתוך 7 ימים מהיום.

בנסיבות העניין לא מצאתי לעשות צו להוצאות.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ב' סיוון תשפ"ב, 01 יוני 2022, בהעדר הצדדים.