בפני | כבוד השופטת ג'ויה סקפה שפירא | |
בעניין: | מדינת ישראל | |
המאשימה | ||
נגד | ||
1.לידור אוחנה 2.רועי תורג'מן – נגזר דינו | ||
הנאשמים |
ב"כ המאשימה: עו"ד עינת מי-רז
ב"כ הנאשם 1: עו"ד ארז בר- צבי
גזר דין לנאשם 1 |
כללי
הנאשמים, תושבי באר-שבע, הגיעו לירושלים על מנת למכור סמים. הם פעלו במשותף, באמצעות היישומון "טלגרס", כדי למכור סמים והשתמשו בכינויים "המלאך של החשיש" ו"הנסיך של החשיש". בין הנאשמים נערכה חלוקת עבודה, שלפיה הנאשם קיבל שיחות ומסרונים מלקוחות שביקשו לקנות סמים, תיאם עמם מקום ומועד למפגש, את כמות הסם ואת המחיר, ונאשם 2 ביצע את העסקאות בפועל. הנאשמים הפעילו אדם נוסף, מאור גולד, אשר ביצע אף הוא עסקאות סמים עבורם. הפעלתו של גולד נעשתה בעיקר על ידי הנאשם, באמצעות שיחות טלפון ומסרונים, אך לעיתים קיבל גולד הוראות גם מנאשם 2 שהפעיל אותו בדרך דומה. את הכסף שקיבל גולד במהלך העסקאות הוא העביר בדרך כלל לנאשם ולעיתים גם לנאשם 2.
ביום 6.9.18 בשעה 19:00 החזיקו הנאשמים במקומות שונים בחדר 105 במלון "שני" שבירושלים 88 גרם של סם מסוכן מסוג חשיש וכן 0.0936 גרם סם מסוכן מסוג קנאבוס, שלא לצריכתם העצמית, וכן החזיקו באריזות ניילון שונות, סכין לחיתוך הסם, משקל וכסף מזומן בסכום של 1,770 ₪, אשר נתפס אצל הנאשם. הסמים נתפסו בחיפוש שנערך על ידי שוטרים בחדר המלון, ובמהלכו פנה הנאשם לגולד וביקש ממנו "שייקח את התיק עליו" והוא ישלם לו 15.00 ₪ (כך בכתב האישום המתוקן) וכן אמר לו שכשהוא יהיה בחוץ הוא ידאג לו. הנאשם אמר לגולד, בין היתר: "תגיד שאתה נכה ושהכל שלך אחי אני אבוא כל יום לבקר אותך במעצר".
הנאשם חזר על דבריו אלו במשרדי החקירות שבתחנת המשטרה, ובעת ששהה במקום לצד גולד צעק לעברו כי יתן לו 15,000 ₪ על מנת ש"יקח את התיק על עצמו".
בעת מעצרו של הנאשם הוא קילל את השוטר וידאל לויטן, וכשהשוטר ביקש ממנו להפסיק אמר לו הנאשם "אני אדאג שיפטרו אותך אם צריך אני אשלם שוחד כמה כסף שזה יעלה". סמוך לכניסה לבית המעצר אמר הנאשם לשוטר אהרן חסון: "אני עוד אשתה שמפניה כשאני אצא אתם כולם כמו סרדינים עומדים ככה מטומטמים" והוסיף: "אתה לא מכיר אותי אני ממשפחת פשע אנחנו עוד ניפגש." כאשר הגיע השוטר חסון לחדר החקירות על מנת להחתים את הנאשם על דו"ח המעצר אמר לו הנאשם: "אתה לא יודע מי זה משפחת אוחנה אתה עוד תבוא אלי ותצטער על זה יא הומו". בשל אלה הורשע הנאשם בעבירת החזקת סם שלא לצריכה עצמית, שיבוש מהלכי משפט ואיומים שיוחסו לו באישום הראשון.
בין התאריכים 4.9.18 ל- 6.9.18 קשרו הנאשמים קשר עם גולד לביצוע עסקאות סמים. גולד מכר עבור הנאשמים חשיש במחיר של 200 ₪ לכל חמישה גרם סם. הנאשם שלח את גולד לבצע עבורו עסקאות סחר בסמים בשלושה מקרים.
בשל כך הורשע הנאשם בעבירת קשירת קשר לפשע שיוחסה לו באישום השני.
הנאשם מעורב בפלילים החל מגיל 13. לחובתו חמש הרשעות קודמות בעבירות אלימות ורכוש. כשהתבקש להתייחס לעברו הפלילי הנרחב, תיאר תחושת הנאה וסיפוק מסוים להכאיב לאחרים וגם לעצמו מסיבה שלא הצליח להסבירה, והתקשה להרחיב בעניין. בשיח עמו בלטו מאפייניו השוליים, והוא הרחיב על אודות בחירתו לנהל אורח חיים שכזה מגיל צעיר. הנאשם תיאר תחושות סיפוק מהתנהגותו האלימה ונראה היה כי הוא היה מעוניין להנכיח את מאפייניו האלימים והשוליים גם בשיח מול שירות המבחן, דבר שיצר תחושת איום במעמד הריאיון שנערך עמו. במידע שנאסף משירות המבחן לנוער תוארו הקשיים הלימודיים ובעיות ההתנהגות שהלכו והחמירו עם השנים וסירובו של הנאשם לקבל טיפול. הנאשם סירב גם לשתף פעולה עם טיפול שהוצע לו בשירות המבחן לנוער.
ביחס לעבירות הנוכחיות אמר הנאשם כי אינו מודה במיוחס לו וטען כי הואשם בעבירות שלא ביצע.
שירות המבחן התרשם כי הנאשם הוא צעיר מופנם, בעל יכולות קוגניטיביות תקינות, המתקשה להסתגל ומגלה קשיי תפקוד במסגרות לאורך חייו, נוטה להתנהגות אימפולסיבית, אלימה ומנהל אורח חיים לא נורמטיבי. ניכר כי הנאשם הפנים נורמות חשיבה והתנהגות שוליים, כי הוא נעדר גבולות פנימיים ומתקשה לעמוד בגבולות חיצוניים. ההתרשמות היא כי ההליכים הפלילים שהתנהלו נגדו בעבר ומתנהלים כיום לא מהווים עבורו גורם מרתיע ומציב גבול. עוד התרשם שירות המבחן, כי הנאשם התקשה לאורך השנים לערוך בחינה מעמיקה של מאפייניו המורכבים ולהיעזר בגורמי הטיפול שהציעו לו סיוע. שירות המבחן העריך כי קיים סיכון גבוה להמשך התנהגות פורצת גבול . לאור האמור ובהיעדר הכרה כלשהי של הנאשם במורכבות מצבו, לא בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית.
שירות המבחן התבקש להתייחס לטענותיו של הנאשם ובהודעה שהוגשה מטעמו ביום 10.10.19 נכתב כי נערכה בדיקה ביחס להתנהלותה של קצינת המבחן ולא נמצא פגם בדרך עריכת האבחון.
לאחר דברים אלה ניתנה לנאשם הזדמנות לשוב ולהתראיין בשירות המבחן. בתסקיר משלים שהוגש ביום 25.12.19 תואר כי נערכו מאמצים רבים להיפגש עם הנאשם. הקשר עמו נעשה דרך אשתו בלבד באמצעות מספר הטלפון שמסר. נקבעו לו שלוש פגישות בתאריכים שונים, שהוא לא הגיע לאף אחת מהן ותירץ תירוצים שונים. הנאשם עצמו או אשתו לא יצרו קשר עם שירות המבחן בניסיון לקדם את המפגש ולפיכך לא הייתה אפשרות להגיש תסקיר משלים בעניינו.
מתחם העונש ההולם
השימוש בסמים אינו פוגע רק פגיעה פיזית ונפשית במשתמש עצמו, אלא יש לו השלכות שליליות גם על בני משפחותיהם של המשתמשים, על סביבתם הקרובה ולבסוף יש בו פגיעה אף בחברה כולה (ראו ע"פ 1635/14 יהודה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 21.8.14)).
בניגוד לעבירת הסמים, עבירות האיומים ושיבוש מהלכי משפט לא תוכננו מראש והן בוצעו בלהט אירועי המעצר.
עיון בפסיקה מלמד כי בגין עבירות שנעברו בנסיבות דומות נגזרו עונשים שכללו רכיב מהותי של מאסר בפועל. ראו למשל ע"פ (י-ם) 48972-11-18 יעקובשוילי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 16.4.19); רע"פ 7996/12 יוסף נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 23.1.13); רע"פ 7275/11 נאסר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 11.10.11); ת"פ (פ"ת) 27086-06-14 מדינת ישראל נ' דיבפקר (11.9.14) ובפסק הדין בערעור עליו בעפ"ג (מרכז) 12248-04-15 דיבפקר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 16.6.15); ת"פ (פ"ת) 26709-06-14 מדינת ישראל נ' ישראלוב (פורסם בנבו26.10.14); ת"פ (פ"ת) 44321-09-11 מדינת ישראל נ' איפרגן (פורסם בנבו 1.2.12).
משעה שהעבירות בוצעו מתוך מניע כספי, יש חשיבות רבה להטלת עונש כספי, שיבהיר כי ביצוע העבירות אינו כדאי גם בהיבט הכלכלי. עם זאת בקביעת גובה הקנס אתחשב, כמצוות המחוקק, גם במצבו הכלכלי של הנאשם ובעובדה שהוא אינו עובד מזה כשנה וחצי.
העונש המתאים לנאשם
על העדר מורא מפני החוק ורשויות האכיפה ניתן ללמוד גם מהתנהלותו של הנאשם במהלך המשפט, העדרויותיו מחלק מהדיונים ואיחוריו לדיונים אחרים, וכן מתוך התנהלותו מול שירות המבחן, שעל פי התרשמות גורמי הטיפול נועדה להטיל עליהם אימה מפניו.
ביום 24.2.19 נגזר דינו של הנאשם בת"פ 66681-06-18 של בית משפט השלום בבאר - שבע, לאחר שהורשע בביצוע עבירות איומים ותקיפה הגורמת חבלה של ממש, ובמסגרת גזר הדין האריך בית משפט את עונש המאסר המותנה הנ"ל למשך שנה נוספת (להלן: "תקופת התנאי הנוספת"). באותו מועד טרם ניתנה הכרעת הדין בתיק הנוכחי, ומובן כי לא ניתן היה להביא את דבר קיומו לידיעת בית המשפט בבאר- שבע שגזר את דינו של הנאשם והאריך את תקופת התנאי.
בתיק הנוכחי הורשע הנאשם, בין היתר, בעבירת איומים, שבוצעה בתוך תקופת התנאי הראשונה, לאחר שהוטל עונש המאסר המותנה, אך לפני שהוארך.
ב"כ הנאשם טוען כי בגזר דינו של בית משפט השלום בבאר שבע בת"פ 66681-06-18, המתייחס אף הוא לעבירה שבוצעה בתוך תקופת התנאי הראשונה, הוא כבר עשה שימוש בעונש המותנה (והאריכו), ומשכך, לא ניתן לבצע פעולה משפטית נוספת ביחס לעונש המותנה בגין העבירה נושא התיק הנוכחי שבוצעה בתוך תקופת התנאי הראשונה.
מדובר בטענה שובת לב, שאף נתמכה בפסיקת בית משפט השלום שהוצגה על ידי ב"כ הנאשם. דא- עקא שעל פי פסיקת בית המשפט העליון ברע"פ 97/89 קזס נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 23.8.89) במקרה מסוג זה לא זו בלבד שניתן להפעיל את העונש המותנה, אלא שבית המשפט מחויב להפעילו. דברים דומים נקבעו גם ברע"פ 7108/04 ראש נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 4.8.04):
"הטענה לפיה לא ניתן להפעיל מאסר על תנאי משום שתאריך ביצוע העבירה קדם להארכת תוקפו של המאסר על-תנאי בהליך אחר, אינה חדשה והיא נדחתה בעבר."
ראו גם פסק הדין ברע"פ 2798/06 ועקנין נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 16.7.07) בנושא קרוב, המתייחס לאפשרות להפעיל עונש מאסר מותנה במסגרת ביטול צו מבחן, לאחר שהמאסר המותנה הוארך על ידי אותו מותב במסגרת גזר הדין שבו הוטל צו המבחן.
ההיגיון העומד בבסיס תוצאה זו הוא שבתוך תקופת התנאי הראשונה, הנאשם ביצע שתי עבירות המפעילות את התנאי והופכות את המאסר המותנה לחב הפעלה. מובן, כי לו היה מוגש כתב אישום אחד בגין שתי העבירות, לא ניתן היה לחלוק על היותו של המאסר המותנה חב הפעלה. אלא, שספק האם ניתן היה לצרף את שתי העבירות לכתב אישום אחד לפי כללי צירוף האישומים. העובדה כי מדובר בעבירות שבגינן הוגשו כתבי אישום נפרדים היא עניין דיוני – טכני שאין בו כדי להשפיע על קיום התכלית העומדת בבסיס המאסר המותנה- להרתיע מפני ביצוע עבירות נוספות.
במקרה דנן אין שיקול המצדיק להימנע מהפעלת המאסר המותנה במצטבר לעונש שייגזר.
מאפייניו האישיותיים של הנאשם, עברו הפלילי וכישלון ההרתעה, מקימים חשש ממשי כי הנאשם יוסיף לבצע עבירות ויסכן את הציבור, ומחייבים שקילת שיקולי הגנה על הציבור והעמקתם של שיקולי ההרתעה האישית.
א. ארבעה- עשר חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 6.9.18 - 25.9.18.
ב. עונש המאסר המותנה בן ארבעה חודשים שנגזר על הנאשם בת"פ 28819-05-16 של בית משפט השלום בבאר- שבע יופעל במצטבר לעונש שנגזר על הנאשם.
בסך הכל ירצה הנאשם שמונה-עשר חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו.
הנאשם יתאם כניסתו למאסר עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר בטלפונים 08-9787377 או 08-9787336. ככל שלא יקבל הנאשם הנחיה אחרת, עליו להתייצב ביום 3.5.20 עד השעה 9:00 במתקן המעצר בכלא ניצן ברמלה עם תעודה מזהה והעתק גזר הדין. תנאי השחרור שבהם הוא מצוי יוסיפו לחול על הנאשם עד להתייצבותו למאסר.
ג. שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר שלא יעבור עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים התשל"ג- 1973 למעט החזקת סמים לצריכה עצמית וכלים.
ד. שלושה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר שלא יעבור עבירה של שיבוש מהלכי משפט או איומים.
ה. חודש מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר שלא יעבור עבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית או כלים לפי פקודת הסמים המסוכנים.
ו. קנס בסך 2,000 ₪ או 25 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בארבעה תשלומים חודשיים שווים ורצופים, הראשון עד ליום 1.4.20 והבאים עד ל-1 בכל חודש עוקב. לא ישולם איזה מהתשלומים במועדו, תעמוד מלוא יתרת הקנס לפירעון מיידי.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 ימים מהיום.
ניתן היום, כ"ב אדר תש"פ, 18 מרץ 2020, בנוכחות הצדדים.
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
02/09/2019 | החלטה שניתנה ע"י שרון לארי-בבלי | שרון לארי-בבלי | לא זמין |
17/03/2020 | החלטה שניתנה ע"י ג'ויה סקפה שפירא | ג'ויה סקפה שפירא | צפייה |
10/12/2020 | החלטה על בקשה של נאשם 1 מתן החלטה | ג'ויה סקפה שפירא | צפייה |
17/11/2021 | החלטה שניתנה ע"י שרון לארי-בבלי | שרון לארי-בבלי | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
מאשימה 1 | מדינת ישראל | יהודה בלבן |
נאשם 1 | לידור אוחנה (אחר/נוסף) | ארז בר-צבי |
נאשם 2 | רועי תורג'מן (אחר/נוסף) | ציקי פלדמן |